בידספיריט | משמחי לב – כוונת השופר

משמחי לב – כוונת השופר על פי הקבלה, וסגולות – אמשטרדם, תע”ח – נדיר במיוחד - ספר משמחי לב, כוונת השופר על פי הקבלה, דברי מוסר, וסגולות ורפואות ביידיש, מאת רבי מרדכי גימפל מצילץ. אמשטרדם, ללא שם מדפיס, תע”ח [1718]. מהדורה יחידה. עברית ויידיש. בראש הספר הסכמות רבות של רבני פולין, אוקראינה וליטא. מלשון ההסכמות מובן כי המסכימים נתנו הסכמתם לחיבור אחר של רבי מרדכי גימפל, קיצור של שו”ע יו”ד, אותו הוא גם מזכיר בהקדמתו לספר (ראו להלן). לאחר ההסכמות מופיעה הקדמה ארוכה מאת המחבר, המאריך במעלת ראש השנה ויום הכיפורים. בהמשך מתייחס המחבר לדברי המוסר המובאים בחיבורו, עליהם הוא כותב כי ”בנסעתי מביתי למרחוק, במדינת ליטא, מצאתי איזה דפין מוסר... ושם המחב' לא ידעתי, אבל יגעתי ומצאתי וודאי אדם גדול הי' כאשר יראה המעיין, ושמו בתוך החרוזים, זאב בן קדש קדוש יאמרו לו, דבריו ממש דברי נביאות וחוזים, ואיידי דזוטרי מילי אירכס סנפתי לחבורי הקודש...”. לאחר מכן מסביר המחבר את החשיבות שבריפוי חולי הנפש וכן חוליי הגוף, וכן מסביר את טעם שמו של ספרו. בסופה של ההקדמה מזכיר המחבר מספר חיבורים נוספים פרי עטו: ”שחברתי כמה ספרי' וחבורים דרוש על התורה, מבראשית עד גמירא, וקיצ[ו]ר ש”ע על טור י”ד, עם חדושי דינים לפעמים, ושאר ספרים ע”פ סברא”. בתוך כך נזכר שמו של החיבור על התורה, ”מאור ע[י]נים” (על פי הפסוק ”מאור עינים ישמח לב ושמועה טובה תדשן עצם”), וכן חיבורו ההלכתי על ש”ע, הנקרא ”בית ה'”, שככל הנראה היה כבר מוכן לדפוס וכבר קיבל הסכמות מן הרבנים לצורך הדפסתו, אך מישהו אחר פירסם לפניו חיבור דומה, ולכן השתמש רבי מרדכי בהסכמות שקיבל מרבני פולין לצורך הדפסת הספר שלפנינו, וכפי שהוא כותב: ”וספר בית ה' אשר חברתי על הש”ע טי”ד חשבתי מחשבת אסרו ולהדפיסו, אך קדמני אחר אף שלא גמר עד תכליתו, העיקר חסר מן הספ”ר וחסרון כיסו, ואף ההוא גברא בההוא פחדא יתיב, מפרק ומותיב, לראי' הביאת [צ”ל: הבאתי] לבית הדפוס ההסכמ[ו]ת מחכמי פלניא על ספר בית הי' אולי יעורר נדיבי לב וחשוב...”. החל מדף כא1 ועד הסוף מופיעות ל”ב סגולות ורפואות (רובן ביידיש באותיות צו”ר). חתימה בדף השער: ”יעקב די פינטו ס”ט” [מחכמי ונכבדי קהילת האג במאה ה-19]. כד דף. 15 ס”מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בשולי דף השער ודפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר (עם פגיעות קלות בטקסט). כריכה ישנה עם שדרת עור. פגמים קלים בכריכה. תו-ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans). נדיר במיוחד. למיטב ידיעתנו לא הופיע במכירות שנים רבות.