בידספיריט | תנ”ך ביידיש – דפוס יוסף

תנ”ך ביידיש – דפוס יוסף עטיאש – אמשטרדם, תל”ט – המהדורה הראשונה והנדירה שלא עמדה לנגד עיניהם של הביבליוגרפים המודרניים - ספר תורה, נביאים וכתובים, ”מלשון הקודש נעתקים, ובלשון אשכנז נכתבים”, תרגום התנ”ך ליידיש, על פי המפרשים: תרגום יונתן, רש”י, אבן עזרא, רד”ק, רס”ג, רלב”ג ועוד. אמשטרדם, דפוס יוסף עטיאש, [תל”ט, 1679]. לפנינו עותק נדיר במיוחד מן ההדפסה הראשונה של תרגום התנ”ך ביידיש בהוצאת המדפיס יוסף עטיאש, אשר הושלמה בשנת תל”ט. מהדורה זו צוינה אמנם ברשומותיהם של גדולי הביבליוגרפים (שטיינשניידר, הברמן ואחרים), אך במהלך המאה ה-20 היא נחשבה למהדורה ”אבודה”, וחוקרים מסוימים אף הטילו ספק בעצם קיומה. הביבליוגרף א”ב הברמן מציין בספרו ”פרקים בתולדות המדפיסים העבריים” (עמ' 303) את קיומה של מהדורת תל”ט, ומוסיף: ”אבל אין מהדורה כזאת נודעת היום”. החוקרת חוה טורניאנסקי כותבת אף היא במאמרה ”לתולדות ה'טייטש-חומש'” (”עיונים בספרות”, ירושלים תשמ”ח, עמ' 21-58): ”לפי החוקרים הופיעה מהדורה ראשונה של תרגום זה באמשטרדם בשנים 1676-1679, אולם עד היום לא עלה בידי לראות טופס ממנה”. בדומה לכך, החוקרים ל' פוקס ור”ג פוקס-מנספלד (Hebrew Typography in the Northern Netherlands, ליידן 1987, עמ' 319) מציינים כי עותקים משנת תל”ט ”אינם מופיעים בביבליוגרפיות ובקטלוגים... ומעולם לא ראינו עותק כזה”. רישומיהם של ביבליוגרפים אלו נסמכו על מקורות מוקדמים של חוקרים מראשית המאה ה-18, שתיעדו בספריהם את מהדורת תל”ט (1679). המהדורה נזכרת לראשונה בחיבורו של ההבראיסט יוהאן יאקוב שודט, ”מוזרויות היהודים”, המציין במפורש את הדפסת תנ”ך עטיאש בשנת תל”ט ואף משבח את איכות התרגום. עדות זו נתמכת גם בדברי הביבליוגרף יוהאן כריסטוף וולף, הקובע בספרו Bibliotheca Hebraea כי תנ”ך עטיאש נדפס לראשונה בשנת תל”ט, וכי המהדורה המוכרת משנת תמ”ז (1687) היא למעשה הדפסה שנייה. בספרו ”אור המאיר” (תרנ”ז) מעיד הביבליוגרף אפרים דיינארד כי בחן עותקים משתי ההדפסות ומתאר כמה מההבדלים ביניהן (הוא טוען כי בהדפסה השנייה חלו שינויים גם בדפי ההסכמות אולם בעותק שלפנינו דפי ההסכמות זהים ונותרו ללא שינוי). עם זאת, עד לזמן האחרון לא היה בפני החוקרים עותק פיזי של מהדורת תל”ט. בשנים האחרונות התגלה עותק של מהדורה זו בספרייתו הפרטית של פרופ' שמעון אברמסקי בלונדון. מחקרים שנערכו בעקבות הגילוי הוכיחו כי עותקי המהדורה משנת תמ”ז הם למעשה ”עודפי מלאי” של העותקים ממהדורת תל”ט, אשר חודשו באמצעות החלפת דפי השער וההקדמות. בעותקים אלו נוספו גם קדם-שער מאויר והקדשה בלטינית לנסיך הבוחר מברנדנבורג (שאינם בעותקים המוקדמים משנת תל”ט). בעותק שלפנינו (שככל הנראה הוא העותק שהיה מלפנים ברשותו של פרופ' אברמסקי) מופיע דף השער המקורי בו נכתב כי הספר נדפס ”בבית... יוסף עטיאש בן הקדוש אברהם עטיאש”, ופרט השנה בפסוק ”ותבואתה לראש יוסף” עולה לשנת תל”ט (1679). בעותקים הנפוצים משנת תמ”ז מצוין בשער שם בנו של המדפיס – עמנואל עטיאש – ופרט השנה בהם עולה לשנת תמ”ז (1687). רבי יוסף עטיאש החל בהדפסת הספר ככל הנראה כבר בשנת תל”ו, כפי שמעיד כתב הזכויות המלכותי (”פריבילעגי”) המופיע מעבר לשער. בראש הספר מופיעה הסכמת רבני ועד ארבע ארצות, אשר נחתמה ביריד יערסלב תל”ז וביריד לובלין תל”ח, המשבחת את המדפיס יוסף עטיאש (”בן הקדוש אברהם עטיאש הי”ד אשר נשרף חיים באש בארץ ספרד”) אשר: ”הוסיף על כל אשר היו לפניו להגדיל תורה ולהאדירה ביופי נייר ודיו וקשר כתרים לאותיות...”. מהדורה זו תורגמה ליידיש בידי רבי יוסף בר אלכסנדר וויצנהויזן, והוגהה בידי רבי מאיר שטרן, רב הקהילה האשכנזית באמשטרדם, ובידי רבי שבתי בס בעל ”שפתי חכמים”. במקביל הדפיס המדפיס אורי וייבש הלוי באמשטרדם תרגום נוסף של התנ”ך ליידיש מאת רבי יקותיאל בליץ (ראו פריט קודם) בעקבות כך פרצה מחלוקת עזה בין שני המדפיסים, כשכל צד מאשים את השני בהשגת גבול. שני התרגומים הללו נחשבים לתרגומים המלאים הראשונים של התנ”ך לשפת היידיש. [4], עט; קנ דף. 30 ס”מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש עם פגיעות קלות בטקסט בשולי כמה דפים; הדבקות נייר לחיזוק בשולי דף השער והדף האחרון. חיתוך דפים על גבול הטקסט עם פגיעה בכותרות ובמספור הדפים, ובהערות המודפסות בשוליים החיצוניים של הדפים. כריכה עתיקה, בלויה ופגומה מעט, עם שדרה ופינות מעור ושרוכים לסגירה (אחד השרוכים חסר). תו-ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).