כת"י דרשות רבי יעקב אב"ד בויסק - עם שמועות מהגר"א מווילנא ורבי יצחק מוואלוזין

כת"י דרשות רבי יעקב אב"ד בויסק - עם שמועות מהגר"א מווילנא ורבי יצחק מוואלוזין
מחברת כתב-יד, דרשות "חלק הדרושים מכ"ק של הגאון ר' יאקעלי בויסקער - נמצאו בו דרושים יקרים במוסר השכל וקצת משלים". [בויסק, מהשנים תקצ"ז-תרי"א].
הגאון הקדוש רבי יעקב בענדיטמן (תק"ן-תרכ"א), התייתם מאביו בגיל רך וגדל בביתו של אבי-אביו המפורסם, רבי שמואל חסיד מראסיין תלמיד הגר"א. כיהן כדיין בשאוויל ומשנת תק"ץ בערך נתמנה לרבנות העיר בויסק (צפון-ליטא, לטביה). בפטירתו הותיר אחריו כתבים חידושים ושו"ת ודרושים. בשנת תרל"ד הדפיס נכדו בווילנא את ספרו "זכרון יעקב", בהסכמות הרבנים נכתב גם על הדפסת הדרושים אך למעשה מופיעים בו רק השו"ת והחידושים. (בהקדמת המו"ל הוא כותב שכתביו של המחבר נפוצו ונאבדו, והוא מדפיס רק מהנמצא תחת ידו). בהסכמות רבי יצחק אלחנן וגדולי דורו מתארים את רבי יעקב בתארים: "קדוש ה', הגאון הצדיק המפורסם", חתנו הגאון רבי אלכסנדר משה לפידות כותב עליו בהסכמה כי "ידוע צדקתו פרישותו ויגיעתו בתורה לשמה". בדרושים שלפנינו מופיעים גם רעיונות קבליים רבים, המתאימים לדברי המו"ל כי רבי יעקב עסק גם בחכמת הנסתר.
בכתה"י שלפנינו, מובאים סיפורים בשם הגר"א מווילנא: "ושמעתי משם אא"ז מ"ו החסיד נ"ע וחבירו החסיד מו"ה מרדכי, שכשרצו לנסוע מהגאון זצללה"ה רשכב"ה בווילנא, והיה סמוך לתפילת מנחה, ושאלו ממנו יען שבעל העגלה דוחק אותנו וממהר לנסוע, אם יסעו קודם תפילה בציבור, והשיב להם במתק לשונו: הוא דבר קטון רק נעשים מומר לדבר אחד..." (דף כא/2), סיפור זה מובא גם בדף נד בכתה"י בלשון אחר "כי אינו נעשה רק מומר לדבר זה להתפלל בלא מנין", ושם הוא גם מספר: "וידוע על הגאון החסיד רשכב"ה מוהר"א מווילנא שתמיד היה מהדר בדרך להתפלל במנין, ופעם אחד לא מצא מנין במלון ושלח עם פויהר [=איכר כפרי] להביא מנין במלון כדי שיתפלל בעשרה".
במקומות אחרים בכתה"י הוא מביא דברים ששמע מרבני ליטא ומזקנו הצדיק רבי שמואל חסיד מראסיין: "ושמעתי משם הגאון מוהרי"ח" (דף טו/1). "זה ראיתי בכת"י של הרב המנוח מ' העשיל מפלונגיאן". (דף לב/1). "ושמעתי מאא"ז מ"ו... כי תלמידי האר"י זצלה"ה עשו פעם גולם ע"י צירופי האותיות" (דף לג/1). "וכן שמעתי אמירה נעימה משם הרב המאה"ג מ' יעקב שהיה אב"ד בפומפיאן" (דף סה/2). "ושמעתי מפי הרב דזאגור ישן" (דף עב/1). בדף סט מוזכר הספדו על הגאון רבי צבי אב"ד סלנט ובדף עא הוא מזכיר את פטירת הגאון החסיד רבי דוד אב"ד מיר.
בדף יא/1 הוא מביא מימרא מענינת משמו של מוהר"י מוואלוז'ין אודות רוח ה"דיבוק" מנובהרדוק, שהיה אומר לרשע כי הוא אוהב אותו ולמי שהוא ירא שמים וצדיק היה אומר כי הוא שונא אותו. והיה פלא לפעמים כשהיה צועק על אדם שהוא אוהב אותו, והיה מתהפך תוך רגע וצועק כי הוא שונא אותו, "יען שהיה ידוע כי האדם אשר צעק עליו שאוהבו הוא ידוע שמסתמא אינו ירא שמים, והיה האיש ההוא מתבייש מאד והלבינו פניו... וע"י זה עשה תשובה בלבו...". בדפים כג/2-כד/2 הוא מביא משל נחמד ששמע "מהרב כמ"ו מרדכי אוריה משם הרב הגאון המנוח מהר"י אב"ד דוואלאזין זצללה"ה".
[1], א-לה, לז-עו דף. כ-150 עמודים כתובים. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי וכריכה רופפת וקרועה.
מחברת כתב-יד, דרשות "חלק הדרושים מכ"ק של הגאון ר' יאקעלי בויסקער - נמצאו בו דרושים יקרים במוסר השכל וקצת משלים". [בויסק, מהשנים תקצ"ז-תרי"א].
הגאון הקדוש רבי יעקב בענדיטמן (תק"ן-תרכ"א), התייתם מאביו בגיל רך וגדל בביתו של אבי-אביו המפורסם, רבי שמואל חסיד מראסיין תלמיד הגר"א. כיהן כדיין בשאוויל ומשנת תק"ץ בערך נתמנה לרבנות העיר בויסק (צפון-ליטא, לטביה). בפטירתו הותיר אחריו כתבים חידושים ושו"ת ודרושים. בשנת תרל"ד הדפיס נכדו בווילנא את ספרו "זכרון יעקב", בהסכמות הרבנים נכתב גם על הדפסת הדרושים אך למעשה מופיעים בו רק השו"ת והחידושים. (בהקדמת המו"ל הוא כותב שכתביו של המחבר נפוצו ונאבדו, והוא מדפיס רק מהנמצא תחת ידו). בהסכמות רבי יצחק אלחנן וגדולי דורו מתארים את רבי יעקב בתארים: "קדוש ה', הגאון הצדיק המפורסם", חתנו הגאון רבי אלכסנדר משה לפידות כותב עליו בהסכמה כי "ידוע צדקתו פרישותו ויגיעתו בתורה לשמה". בדרושים שלפנינו מופיעים גם רעיונות קבליים רבים, המתאימים לדברי המו"ל כי רבי יעקב עסק גם בחכמת הנסתר.
בכתה"י שלפנינו, מובאים סיפורים בשם הגר"א מווילנא: "ושמעתי משם אא"ז מ"ו החסיד נ"ע וחבירו החסיד מו"ה מרדכי, שכשרצו לנסוע מהגאון זצללה"ה רשכב"ה בווילנא, והיה סמוך לתפילת מנחה, ושאלו ממנו יען שבעל העגלה דוחק אותנו וממהר לנסוע, אם יסעו קודם תפילה בציבור, והשיב להם במתק לשונו: הוא דבר קטון רק נעשים מומר לדבר אחד..." (דף כא/2), סיפור זה מובא גם בדף נד בכתה"י בלשון אחר "כי אינו נעשה רק מומר לדבר זה להתפלל בלא מנין", ושם הוא גם מספר: "וידוע על הגאון החסיד רשכב"ה מוהר"א מווילנא שתמיד היה מהדר בדרך להתפלל במנין, ופעם אחד לא מצא מנין במלון ושלח עם פויהר [=איכר כפרי] להביא מנין במלון כדי שיתפלל בעשרה".
במקומות אחרים בכתה"י הוא מביא דברים ששמע מרבני ליטא ומזקנו הצדיק רבי שמואל חסיד מראסיין: "ושמעתי משם הגאון מוהרי"ח" (דף טו/1). "זה ראיתי בכת"י של הרב המנוח מ' העשיל מפלונגיאן". (דף לב/1). "ושמעתי מאא"ז מ"ו... כי תלמידי האר"י זצלה"ה עשו פעם גולם ע"י צירופי האותיות" (דף לג/1). "וכן שמעתי אמירה נעימה משם הרב המאה"ג מ' יעקב שהיה אב"ד בפומפיאן" (דף סה/2). "ושמעתי מפי הרב דזאגור ישן" (דף עב/1). בדף סט מוזכר הספדו על הגאון רבי צבי אב"ד סלנט ובדף עא הוא מזכיר את פטירת הגאון החסיד רבי דוד אב"ד מיר.
בדף יא/1 הוא מביא מימרא מענינת משמו של מוהר"י מוואלוז'ין אודות רוח ה"דיבוק" מנובהרדוק, שהיה אומר לרשע כי הוא אוהב אותו ולמי שהוא ירא שמים וצדיק היה אומר כי הוא שונא אותו. והיה פלא לפעמים כשהיה צועק על אדם שהוא אוהב אותו, והיה מתהפך תוך רגע וצועק כי הוא שונא אותו, "יען שהיה ידוע כי האדם אשר צעק עליו שאוהבו הוא ידוע שמסתמא אינו ירא שמים, והיה האיש ההוא מתבייש מאד והלבינו פניו... וע"י זה עשה תשובה בלבו...". בדפים כג/2-כד/2 הוא מביא משל נחמד ששמע "מהרב כמ"ו מרדכי אוריה משם הרב הגאון המנוח מהר"י אב"ד דוואלאזין זצללה"ה".
[1], א-לה, לז-עו דף. כ-150 עמודים כתובים. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי וכריכה רופפת וקרועה.