בידספיריט | שני פנקסי מילה של רבי

שני פנקסי מילה של רבי בנימין וואלף טעבין, פרנס ומנהיג קהילת פרשבורג - תק”ח-תקס”ג - עם תיעוד ברית המילה של רבי עקיבא איגר - שני פנקסי מילה בכתב-יד של המוהל רבי בנימין וואלף טעבין, מפרנסי ומנהיגי קהילת פרשבורג, בהם תיעד למעלה מאלף ומאתיים בריתות שערך במשך כחמישים וחמש שנים, משנת תק”ח ועד שנת תקס”ג (1748-1803). הפנקסים כוללים אלפי שמות ופרטים חשובים על מאות מבני המשפחות המיוחסות בעיר פרשבורג, והקהילות היהודיות החשובות שבאזור - קיצע, יערגן, וינה ואייזנשטט, כולל תיעוד ברית המילה של הגאון רבינו עקיבא איגר. הפנקס הראשון מכיל תיעוד על תרי”ג (613) בריתות שערך רבי בנימין וואלף טעבין. הוא פותח בברית הראשונה שערך ביום ט' תמוז תק”ח (1748): ”היום יום ו' עש”ק... תק”ח לפ”ק התחלתי במצוה זו להיות מוהל... ה' יחזק ויאמץ את ידי להרבות ולהכניס בניו תחת כנפי השכינה, אמן”. הברית האחרונה בפנקס היא מיום ג' דחנוכה תקל”ט (1779), ורבי בנימין וואלף חותם ברשימה ארוכה, בתפילה והודאה על ”שזכיתי להשלים המנין תרי”ג כמנין מצות עשה ול”ת [ולא תעשה]... ותחשב לי בזה כאילו הקרבתי לפניך על גבי מזבחך מנין קרבנות האלה, והם יליצו בעדי כשיגיע יום פקודתי...”. בסוף הרשימה כותב את תאריך הולדתו: ”נגמר בכי טוב היום יום ד' ג' דחנוכה תקל”ט, בירח שנולדתי בו במז”ט בשנת תצ”ג לפ”ק”. הפנקס השני פותח בברית שערך רבי בנימין וואלף ביום ג' עשרה בטבת תקל”ט (1779) לנכדו: ”זכני ה' להתחיל המספר חדש בבן בתי הנולד לי במז”ט והיית סנדק ומוהל...”. ומסתיים ביום כ' אדר תקס”ג (1803). באמצע הפנקס (ברית תט) כותב רבי בנימין וואלף: ”יום ה' כ”ח אדר, אחר שהקים ה' אותי מחולי הקשה עלי מאוד זכיתי להחזיק במצוה זו כקדם להיות סנדק ומוהל...”. גם בפנקס זה מתועדות תרי”ג בריתות, כשאחריהן חתימה ארוכה של רבי בנימין וואלף המודה לה' על כי זכה ”להשלים המספר של תרי”ג השני מילדי העברים אשר נמולו על ידי בעזרתו, ואקוה לה' חסדו שאלו יצטרפו עם אלו המספר תרי”ג הראשון... והמה ימליצו בעדי...”. בהמשך כותב כי טרח ויגע ”זה חמשים וחמשה שנים במצוה זו” [מכאן ומתאריך הולדתו שרשם בפנקס הקודם, עולה כי החל למול בגיל 15!]. לאחר קטע זה, תחילתה של הספירה השלישית, רישום בודד של ברית מילה וסנדקאות בראש חודש ניסן באותה שנה. את הבריתות ערך רבי בנימין וואלף בעיקר בעירו פרשבורג, אך גם בקהילות החשובות באזור, כגון יערגן הסמוכה, קיצע, איזנשטט ווינה. חלק מהבריתות נעשו בשיתוף עם אישים שונים, כפי המנהג בימים עברו לחלק את המצווה לשני מוהלים: כשאחד מבצע את ה”מילה” (החיתוך) והשני את ה”פריעה”. בין האישים שנרשמו כשותפים למצוה היו: ”הרב הגאון אב”ד דקהילתנו” - הלא הוא הגאון רבי יצחק הלוי לנדא (רבי יצחק דוקלא) בעל אמרות טהורות ומעיני הישועה, שכיהן כאב”ד פרשבורג באותם ימים (בפנקס הראשון, בריתות קפה, רכג, רכח, רל). הגאון רבי צבי הירש ברודא אב”ד קיצע, בעל 'ארץ צבי ותאומי צביה' (בפנקס השני, בריתות תקיא, תקעב), רבי הירש לבוב (דיין בפרשבורג וגיסו של רבי בנימין וואלף). מוהלים נוספים: ר' קלמן שטאמפי, ר' קאפיל או”ה, ר' הירש פלוהן, ר' משה טריבטש ור' אייזיק ראב (רובם אישים ידועים בפרשבורג, ראה עליהם בספר 'אבני בית היוצר', לפי מפתח השמות). בפנקס הראשון נמצאה תגלית ייחודית - רישום ברית המילה של הגאון הנודע רבי עקיבא איגר בשנת תקכ”ב. בברית מס' רכא נכתב כך: ”יום ו' עש”ק [ערב שבת קודש] ט' מרחשון הייתי מוהל לבד אצל הילד עקיבא בן ש”ב התו' ר' משה גינז”. מרישום זה עולים פרטים חדשים על תולדות הגאון רבי עקיבא איגר: א. ברית המילה של רבי עקיבא איגר לא התקיימה באייזנשטט - העיר בה התגוררו הוריו, אלא בפרשבורג - בה גרו הורי אמו (שאם לא כן היה רבי בנימין וואלף מצייין שהברית התקיימה באייזנשטט, כפי שעשה כאשר ערך ברית מילה בעיר אחרת), ומסתבר שגם לידתו היתה בפרשבורג עצמה. ב. בווימפל שעשתה אמו של רבי עקיבא איגר לכבוד ברית המילה שלו, מצויין תאריך לידתו ביום ה' ר”ח חשוון תקכ”ב. לפי זה, שמיני למילה חל ביום ח' בחשוון ולא ט', כפי שנרשם בפנקס, וצריך לומר שהיתה זו מילה שלא בזמנה, או שנולד ביום ה' בין השמשות. בשנה שלאחר מכן רושם רבי בנימין וואלף (ברית רלג) את בריתו של ”הילד שמואל בן ש”ב התו' ר' משה גינז” - אחיו של רבי עקיבא איגר. מלבד זאת, נרשמו בפנקס ילדים נוספים שנימולו ע”י רבי בנימין וואלף ונתפרסמו לימים כגדולי תורה, כגון רבי אברהם ליטש סג”ל רוזנבוים, תלמיד המהר”ם בנעט והחתם סופר, בעל שו”ת בן יהודה (ראה עליו: אישים בתשובות החת”ס, עמ' כח; בפנקס ב', ברית תרו); רבי מרדכי ליב לאשברין, תלמיד המהר”ם בנעט, אב”ד זשאמבאקרעט (ראה עליו: אישים בתשובות החת”ס, עמ' רעה; בפנקס א', ברית תקסט); בניהם של גדולי ישראל, כגון בניו של רבי מרדכי טאסק ראב”ד פרשבורג (בריתות רפז, תעח, תקו, תריא), בניו של רבי דניאל פרוסטיץ, שכיהן אף כראב”ד פרשבורג (בריתות תקכא, תקפב), והילד צבי הירש בן הגאון רבי יעקב קאפיל אלטקונשטאט אב”ד קארלבורג (ברית תרג); ובניהם של נכבדי ופרנסי קהילת פרשבורג. בסוף הפנקס השני שתי רשימות היסטוריות מעניינות, חתומות ע”י רבי בנימין וואלף טעבין. בראשונה מספר רבי בנימין וואלף על גזירת הקיסר פרנץ יוזף השני בשנת תקמ”ג (1783), ”שמחויבים היהודים הדרים במדינה זו לגלח את זקנם... ונשלוח פקודה זו לכל הקומידאטר שבמדינה זו, והמה ששים ושמחים כשיבא יום המוגבל...”. רבי בנימין וואלף מספר על השתתפותו במשלחת מיוחדת שנסעה לוינה לפגישה עם הקיסר, על מנת לנסות לבטל את הגזירה. הוא מתאר את הפגישה עם הקיסר ביום שביעי של פסח, כשעמדו לפניו ”בבכי ובתחנונים, ונתמלא רחמיו עלינו”, ומצטט את דברי הקיסר (בגרמנית, באותיות עבריות). ברשימה השניה מספר רבי בנימין וואלף סיפור מופת שאירע בעת ”ברכת החמה” (המתקיימת אחת ל-28 שנים) בעיר פרשבורג, בחודש ניסן תקמ”ה. בזמן המיועד היתה הארץ מושלגת והשמים מלאים עננים והשמש לא נראתה,