בידספיריט | ספר שו”ת שבות יעקב -

ספר שו”ת שבות יעקב - לבוב, תרכ”א - עותק מיוחס - חתימה, חותמות והגהות - ספר שאלות ותשובות שבות יעקב, חלקים א-ג, מאת רבי יעקב ריישר. לבוב, [תרכ”א] 1861. חתימה, חותמות ורישום בעלות של רבני משפחת פרנקל-תאומים. בדף השער חתימת ”הק' דובערוש פרענקל תאומים”, נכד בעל ה”ברוך טעם” ואב”ד ציעשנוב [צ'שאנוב, Cieszanów]. חותמת בנו: רבי ”פינחס תאומים פרענקיל”, חתן האדמו”ר ה”דברי יחזקאל” משינאווא, וממלא מקום אביו ברבנות ציעשנוב. בדף שלפני השער רישום בעלות: ”זה הספר שבות יעקב שייך להרב המאה”ג כקש”ת מוהר”ר פינחס תאומים פרענקיל נ”י א”ב דק' צעשיניב יצ”ו”. בדפי השערים חותמות בנו של רבי פנחס: ”יהושע העשיל תאומים פרענקיל” - חתן האדמו”ר רבי חיים שמואל שטרנפלד-הורוויץ מחנצ'ין. מספר הגהות בכתב-יד בשולי הדפים מכמה כותבים. חלקן ארוכות. בדף שלפני השער הגהה ארוכה, בענין תאומים שנולדו מחוברים [תאומים סיאמיים, נושא הנידון בפנים הספר, ח”א סימן ד, וכן בסוף הסכמת בעל ה”שואל ומשיב” בתחילת הספר]. בסוף ההגהה מביא הכותב תירוץ ששמע מחותנו ”הקדוש”: ”...רק שמעתי מכ”ק חותני הקדוש שליט”א בהקושי' הנ”ל... ודפח”ח” [ודברי פי חכם חן]. הגהה זו נכתבה לאחר שנת תרל”ה [שכן נזכר בה בברכת הנפטרים ”הרב מלבוב ז”ל” - בעל שואל ומשיב]. כפי הנראה כותב ההגהה הוא רבי יהושע העשיל פרנקל-תאומים, המביא דברים בשם חמיו האדמו”ר [רבי חיים שמואל מחנצ'ין]. רבי דוב בעריש פרנקל-תאומים (תקפ”ה בערך-תרכ”ט), בנו של רבי יהושע העשיל פרנקל-תאומים מקומרנא בן ה”ברוך טעם”, כיהן ברבנות בקניהניטש וצשינוב. בנו יחידו רבי פנחס פרנקל-תאומים אב”ד בוקובסק וצשינוב (נפטר תרל”ד או תרל”ט, ראה חומר מצורף), חתן האדמו”ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטם משינאווא, ומקורב לדודו-זקנו ואבי חותנו בעל ה”דברי חיים” מצאנז שחיבבו ואהבו מאד. ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו בצשינוב. נכדו רבי יהושע העשיל פרנקל-תאומים אב”ד סאפקוב (נפטר בדמי ימיו בשנת תרנ”ד). בן רבי פנחס, וחתן דודו-זקנו האדמו”ר רבי חיים שמואל מחנצ'ין. האדמו”ר רבי חיים שמואל הלוי שטרנפלד-הורוויץ אבי שושלת אדמו”רי חנצ'ין (תר”ג-תרע”ו, אנצ' לחסידות א', עמ' תרכ-תרכג), מצאצאי החוזה מלובלין. חתן רבי יהושע העשיל פרנקל-תאומים מקומרנא וגיסו של רבי דוב בעריש פרנקל-תאומים הנ”ל. גדל אצל סבו האדמו”ר ”היהודי הטוב” מניישטט רבי יוסף ברוך אפשטיין (בן ה”מאור ושמש”). למדן גדול וחריף, מגדולי התורה בפולין. מחידושי תורתו לא נשארו לפליטה כי אם גרגירים בודדים, לאחר שכתביו נשרפו בדליקה שנפלה בביתו, וכאשר שמע שהחסידים רשמו מדברי תורתו, הורה להביא את הכתבים ושרפם. כד, כז-מט, ו, ה דף; [1], לא, [1], ד, ה דף; [2], לב דף. חסרים [2] דפים בסוף הספר. 36.5 ס”מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים. קרעים משוקמים בשולי דף השער והדפים הראשונים. נקבי עש (על הטקסט) בחלק מהדפים. כתמים. כריכה חדשה.