כתב-יד, מספר חיבורים, מאת החכם והרופא רבי יצחק אייזיק וואליך, תלמיד בעל ה"שב יעקב" - גרמניה,ראשית המאה ה 18- ...

כתב-יד, מספר חיבורים, מאת החכם והרופא רבי יצחק אייזיק וואליך, תלמיד בעל ה"שב יעקב" - גרמניה,ראשית המאה ה 18-  איורי המשכן, חכמת הפרצוף, ועוד
"פי שנים", כתב-יד גדול ומרשים, אוסף חיבורים מאת רבי יצחק אייזיק ב"ר שמעון וואליך הרופא מדעסוי (דסאו), תלמיד בעל ה"שב יעקב". [גרמניה, בסביבות השנים תס"ג-ת"פ, ראשית המאה ה-18].
כרך עבה, מכיל מספר חיבורים בהלכה ואגדה, עם שם נפרד לכל חיבור. השם הכללי של החיבורים נקרא "פי שנים" (בשער הכרך נכתב: "פי שנים - חלק שלישי"). בין החיבורים: פירוש על ברייתא דמלאכת המשכן, עם איורים; חיבור בענייני "חכמת הפרצוף" וענייני הגוף והנפש עפ"י "חכמי האמת" ומדרשי חז"ל; מאמר ב"ענין הקמיעות והלחשים"; מאמר בעניין יציאת מצרים בגימטריות; ועוד. בסוף הכרך, אגרות ומכתבים שונים.
להלן פירוט התוכן בכתב-היד:
· החיבור הראשון - "חכמת לב - פי'[רוש] נפלא על הברייתא דמלאכת המשכן" שכתב רבי מנחם מנלין וואליך - דוד הכותב רבי יצחק אייזיק וואליך, עם חיבור השלמה מאת רבי יצחק אייזיק עצמו. חיבורו של רבי מנחם מנלין נקרא "תרומת הקדש" וחיבורו של רבי יצחק אייזיק נקרא "תרומה חדשה". בראש החיבור שני שערים מפורטים, חתומים ע"י "הקטן יצחק אייזיק בלא"א הר"ר שמעון רופא וואליך" בשנת תע"א. חיבור זה כולל איורים להמחשה של בניית המשכן. בין האיורים: הקרשים, הבריחים, היריעות, עם הקרסים והלולאות, קלעי החצר ועוד.
· החיבור השני עוסק ב"חכמת הפרצוף" עפ"י "חכמי האמת", מקורות חז"ל והזוהר, ובעניינים שונים הקשורים ליחס בין הגוף והנפש. בין היתר, עוסק החיבור במבנה הגוף וצורתו, בתכונות אופי ואישיות, בענייני תורת הנפש, ועוד. המחבר משלב ידע תורני נרחב עם ידיעות בחכמת הרפואה וחכמת הטבע. החיבור מחולק למאמרים, בני מספר פרקים כל אחד. שמות המאמרים: "צלם אלדים", "דמות אדם", "כתנות אור", "דודי צח ואדום", "ראשו כתם פז", "דגול מרבבה", "ראשו כתם פז" ו"נר ה'".
בחלקים "דגול מרבבה" ו"ראשו כתם פז", מאריך המחבר בענייני "חכמת הפרצוף". להמחשת דבריו, הדביק המחבר בדפי כתב-היד, תחריטים רבים עם איורי פרצופים, מאת פיקרט [מתוך הספר: "Caracteres des passions gravés par Bernard Picart sur les desseins de Mr. le Brun", אמשטרדם, 1713 בקירוב]. בכל אחד מן האיורים כיתוב-הסבר בצרפתית והמחבר הוסיף בכת"י הסברים בעברית. בנוסף, נכרך דף מודפס עם איורי צדודיות, כפי הנראה אף הוא נלקח מספר מחקר העוסק בנושא.
חיבורים נוספים: בהמשך הכרך מופיעים מאמרים נוספים, ומספר מכתבים ואגרות שנכרכו יחד עם כתב היד, ביניהם:
· "פעל ה'", חיבור על "סגולת מספר השבעה". · מאמר על פרק רביעי במסכת אבות [מתוך הספר "נחלת אבות" לרבי יצחק אברבנאל]. · הספד על "הנעלה ומעולה אדם חשוב... מהר"ר וואלף ווילנר ע"ה", מתאריך י"ד סיון תס"ח. · מאמר על חידוש העולם. · מאמר בענין רפואת הנפש ורפואת הגוף. · מאמר ב"ענין הקמיעות והלחשים", ששלח אחי המחבר רבי מנחם מנדלין [ולא דודו בעל אותו השם], בכתב ידו וחתימתו, אל המחבר. כולל מעטפת המשלוח של מכתב זה ועליה כתובת בצרפתית, וכתובת בעברית: "לק"ק דעסויא ליד... אחי האלוף והנעלה... רופא מומחה לרבים כ"ש כמהור"ר אייזק יצ"ו". · מאמר בעניין יציאת מצרים בגימטריות. · קטע דרוש על פרשת מקץ משנת ת"ע. · דרוש לחג השבועות, "פה לייפציג יריד פסח תס"ט". · שתי אגרות, אחת חתומה ע"י רבי יצחק אייזיק, דעסוי תס"ה. · מכתב אל רבי יצחק אייזיק וואליך מאת שמואל ב"ר שמעון מקהילת ראדני דליטא, תושב קהילת אפטא במדינת פולין-קטן, סטודנט לרפואה בפרנקפורט דאודר. נשלח אל רבי יצחק אייזיק בהיותו בחור ולומד רפואה בעיר האלי (הַאלֶה; אז פרוסיה). נשלח בהמלצת רבי מאיר פריסקל אב"ד פינסק בליטא, אשר הכותב היה תלמידו. · אגרת תשובה לשמואל הנ"ל, שכתב המחבר בעיר האלי בשנת תס"ג, בראשה שיר בן ארבעה בתים, מנוקד. האגרת כוללת חומר מעניין על רבי אייזיק והשקפותיו. · אגרת ברכה לחתונת רבי חיים יונה תאומים [מחבר 'קונטרס ר' חיים יונה', לבוב תקס"ז] בן רבי יהושע פייבל תאומים [אב"ד פרמיסלא וברסלאו], שנישא לבתו של רבי דוד אופנהיים: "טופס הכתב שכתבתי בשם חמי שי' הקצין אל הגאון אב"ד דק"ק פראג מהר"ר דוד אופנהיים בעת חתנות בתו נשאת למהר"ר יונה בן האב"ד דק"ק פרעמסלא מוהר"ר פייבל שי' שנת התס"ח". · "מליצת צחוק האישקאק"י [משחק השחמט] כפי שמצאתי פה לייפציק...", כיתוב נוסף על אותו דף: "יריד אוסטרן תס"ט".
המחבר, רבי יצחק אייזיק ב"ר שמעון וואליך הרופא, יליד קהילת קובלנץ. [משפחת וואליך, משפחה ידועה של רופאים יהודים ידועי שם, מהם היו גם גדולי תורה]. רבי יצחק אייזיק השתלם בחכמת הרפואה - כרבים מבני משפחתו, ושימש כרופא בעיר דעסוי (דסאו). מן המכתבים בכרך שלפנינו עולה כי את מלאכת הרפואה למד בעיר האלי בסביבות שנת תס"ג. רבי יצחק אייזיק הוסמך לרבנות והיה תלמידו של רבי יעקב הכהן בעל "שב יעקב", ממנו קיבל כתב "חבר" ולאחר מכן סמיכה לרבנות. בשו"ת שב יעקב (סימן טז) מובאת שאלה הלכתית ארוכה מ"תלמידו הצעיר וקטן יצחק יכונה אייזק וואליך...". בעל ה"שב יעקב" מכנהו: "תלמידי ידידי רבידי וצמידי, שויתי לנגדי פה עמוד עמדי... ויחפור יצחק באר את התורה... שערים המצונים בהלכה... טהור גברא... עשה חיל חילו לאורייתא ולב להבין ולהורות...". בסמיכה לרבנות שהעניק לו, כתב: "...מכירו הייתי לשעבר כאשר הי' באמנה אתי פה בישיבתי... כי שתי'[ם] רואות עשה... דבר במילין דאורייתא, ואף זו עסיק בחיי דברייתא היא חכמת רפואות... מלאתי בו ארבעה טורים כאחד מן המורים גם בשאלות ותשובות... ראיתי מעשה ידי אצבעותיו בכתב ידיו לו רב... למלחמתה של תורה...". גם מכתב-היד שלפנינו ניכר כי רבי יצחק אייזיק היה תלמיד חכם מופלג וחכם גדול בחכמת הטבע. קטע שכתב בשנת תנ"ז בקובלנץ, על ספר אילם ליש"ר מקנדיאה, נדפס במהדורת אודסה תרכ"ד (עמ' 180).
[212] דף כתובים (ועוד דפים רבים ריקים). 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. דפים מנותקים. כריכה מקורית, מנותקת, פגומה ובלויה.