בידספיריט | ליקוטי אמרים (תניא) – מהדורה


ליקוטי אמרים (תניא) – מהדורה ראשונה – סלאוויטא, תקנ”ו-תקנ”ז – עותק שוקן, שלם עם שוליים רחבים – ההכנסות ממכירת הספר מוקדשות לחיזוק ולשיפוץ מתחם ה”אוהל” של הרבי מליובאוויטש - ספר לקוטי אמרים [תניא], חלק ראשון: ”ספר של בינונים”, עם חלק שני: ”שער היחוד והאמונה”, מאת האדמו”ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. סלאוויטא, [דפוס רבי משה שפירא], בשנת ”כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו” [תקנ”ו]-תקנ”ז [1796]. מהדורה ראשונה, נדפסה בחיי המחבר. בפתח הספר נדפסו הסכמות שניים מתלמידי המגיד ממזריטש – הרה”ק רבי משולם זושא מאניפולי והרה”ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי. בהמשך נדפסה הקדמת המחבר: ”והיא אגרת השלוחה לכללות אנשי שלומינו יצ”ו” (אגרת אדמו”ר הזקן משנת תקנ”ה). הספר נדפס בעילום שם המחבר (שמו אינו נזכר בדף השער, בשתי ההסכמות ואף לא בהקדמת המחבר). הדפסתו נמשכה כשלושה חודשים: ההסכמות נחתמו ביום ג' פרשת כי תבוא, י”ז אלול תקנ”ו, ובקולופון בסוף הספר, ”תשלם המלאכה... ביום שהוכפל בו כי טוב יום ג' ך לחודש כיסלו שנת תקנ”ז לפ”ק”. הובא לדפוס בידי רבי שלום שכנא אלטשולר (חתן אדמו”ר הזקן ואביו של האדמו”ר בעל ה”צמח צדק” מליובאוויטש), ושותפו. וריאנט בקולופון: בעותק שלפנינו חתום ”הפועל... אלעזר בהרבני מוהר”ר צבי הירש זצ”ל מק”ק סלאוויטא” (בעותקים אחרים חתום: ”המסדר האותיות... אברהם צבי במוהר”ר אליעזר כ”ץ”). מעלה מיוחדת במהדורה זו, שלא נגעה בה כלל יד הצנזורה, אשר שלטה ברוב המהדורות שלאחריה. במהדורה הראשונה של הספר נכללו שני החלקים הראשונים בלבד: ”חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים... מיוסד על הפסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. לבאר היטב איך הוא קרוב מאד, בדרך ארוכה וקצרה...” – ביאור יסודות עבודת ה'; ”חלק שני הנקרא בשם חינוך קטן [בראשי העמודים: 'שער היחוד והאמונה']... מיוסד על פרשה ראשונה של קריאת שמע” – ביאור יסודות האמונה ביחוד ה'. רישום בעלות עתיק בראש דף השער: ”שייך ליהודא ליב בהר”ר צבי זללה”ה. קנה לו ספר זה קנה חיי עוה”ב”. עותק נדיר ויוצא דופן, אשר נותר בצורתו כביום צאתו מבית הדפוס, ללא חיתוך שולי הדפים ומבלי שעבר תחת ידי הכורך. בכמחצית מן הדפים שוליים רחבים במיוחד (הטקסט לא נדפס במרכז הגיליון; כתוצאה מכך, כמחצית מן הדפים נותרו עם שוליים רחבים מאוד, לעיתים עד כדי מחצית מרוחב עמודת הטקסט, ואילו בדפים האחרים נותרו השוליים ברוחב רגיל). ספר התניא מוצע למכירה מעיזבונו של הנגיד הנודע ר' רפאל שלמה דרימער (תשי”א-תשפ”ב), מחשובי חסידי חב”ד בברוקלין, ומצאצאי הגאון הקדוש רבי שלמה דרימער ראב”ד סקאלא, בעל ”ישרש יעקב” ושו”ת ”בית שלמה”. ר' שלמה נודע בנדיבותו ובמעשי צדקה רבים, ותרם ביד רחבה למוסדות תורה וחסד. היה מסור לעבודת הכלל, ועסק בהשכנת שלום ובקירוב הלבבות. היה חסיד ומקושר לרבי מליובאוויטש, ושימש חבר בהנהלת ישיבת ”תומכי תמימים” ליובאוויטש המרכזית וחבר ועד הקהל בשכונת קראון-הייטס. במשך כשלושה עשורים עסק ר' שלמה באספנות כתבי-יד עתיקים וספרים נדירים ויקרי ערך. לבקשת המשפחה, כל ההכנסות ממכירת ספר התניא מיועדות לתמיכה בפרויקט שיפוץ של מתחם האוהל הקדוש של הרבי מליובאוויטש. [3], ד-פו דף. 19 ס”מ (רוחב הדפים עד 13 ס”מ). מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. פגמים וקרעים קלים. סימני עש במרבית הדפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקה ובמילוי נייר. חותמות ספריית שוקן בירושלים בשולי דף השער והדף האחרון. דפי מגן חדשים (חוברו בתפירה); ללא כריכה. מקור: • אוסף שוקן, ירושלים (נרכש לפני 16.5.1946). • סות'ביס, לונדון, דצמבר 1993, פריט 265. • יודאיקה ירושלים, אפריל 2008, פריט 757. • עיזבון ר' שלמה דרימער, ברוקלין, ניו יורק. מהדורות ה”תניא” העיקריות וחלקיו שנדפסו בחיי המחבר ולאחר הסתלקותו במהדורה הראשונה שהדפיס האדמו”ר הזקן בסלאוויטא נדפסו חלקו הראשון של הספר (נ”ג פרקים) וחלקו השני הנקרא ”חינוך קטן – שער היחוד והאמונה” (י”ב פרקים). בשער ובראשי עמודיו נקרא הספר בשם ”ליקוטי אמרים” (בכל המהדורות הבאות יכונה החיבור גם בשם ”תניא”). במהדורה זו לא ניכרות עקבות ידה של הצנזורה. בשנת תקנ”ט, וכן בשנות התק”ס, נדפסו בזאלקווא שבגליציה ארבע מהדורות נוספות של ספר התניא, ובהן נדפס לראשונה חלקו השלישי: ”אגרת התשובה” (מהדורה קמא). בשנת תקס”ו הביא אדמו”ר הזקן בשקלוב את ספרו בשנית לדפוס, והדפיס בו את ”אגרת התשובה” בנוסח בתרא – ”בשינוי לשון למעליותא ובתוספת ביאור” – ובחלוקה לי”ב פרקים. למהדורה זו נוספו הסכמות מרבני שקלאב וקאפוסט, והיא נקייה אף היא משינויי הצנזורה. כשנה וחצי לאחר הסתלקות אדמו”ר הזקן הדפיסו בני המחבר מהדורה שלישית של ה”תניא” (שקלוב, תקע”ד). במהדורה זו הוסיפו חלק רביעי הנקרא ”אגרת הקודש” (ל”ב מכתבים) וחלק חמישי הנקרא ”קונטרס אחרון”; ונתנו את הסכמתם בחתימותיהם: ר' דוב בער (האדמו”ר האמצעי), ר' חיים אברהם ור' משה. מכאן ואילך נדפסו רוב מהדורות ספר התניא במתכונת מהדורת שקלוב תקע”ד, הכוללת את כל חמשת חלקי הספר. במהדורת ווילנא תר”ס הוגה נוסח ה”תניא” כולו בידי הרבי הרש”ב מליובאוויטש, ונוספו בו כמה הוספות חשובות שנשמטו במהדורות שקדמו לה. מאז ועד ימינו נדפסו כל מהדורות ה”תניא” על פי נוסח הרבי הרש”ב במהדורת ווילנא תר”ס. על חיבור ה”תניא” והבאתו לדפוס בשנות התק”נ היה האדמו”ר הזקן מן המנהיגים החסידיים המרכזיים ברוסיה הלבנה. רבבות חסידים נהרו אליו, ופונים רבים ביקשו לשאול בעצתו בענייני עבודת ה'. לעיתים המתינו שבועות אחדים כדי להיכנס לחדרו ל”יחידות” – דבר שגזל ממנו זמן רב והיה למורת רוחו. על כן כתב באותם ימים שלוש אגרות, שבהן ביקש להגביל את הכניסה לאלה שכבר נכנסו ליחידות, כדי להקל על כניסתם של מי שעדיין לא נכנסו; ובמקביל חיבר קונטרסי הדרכה בענייני עבודת ה', כתחליף למפגש הפרטי עמו. מקונטרסים אלו נתגבש בהמשך ספר התניא.