בידספיריט | כתב-יד מעוטר על קלף –

כתב-יד מעוטר על קלף – סידור כמנהג אשכנז – עם הגדה של פסח, מסכת אבות וליקוטים נוספים – פיוטים נדירים – אשכנז, המאה ה-14 - כתב-יד על קלף, סידור כמנהג אשכנז, לימות החול, לשבתות ולמועדים – תפילות הקבע והפיוטים, עם הגדה של פסח, מסכת אבות, ליקוטי הלכות ועוד. [אשכנז, המאה ה-14 בקירוב]. כרך עבה. דיו על דפי קלף דקים. כתיבה אשכנזית נאה (מרובעת ובינונית, מנוקדת בחלקה), ממספר כותבים. מספר תיבות פתיחה נכתבו בהגדלה ובעיטורים מיוחדים. חלק מתיבות הפתיחה מעוטרות במסגרות, אשר בחלקן מתפשטות לשוליים בעיטורים גיאומטריים ופרחוניים, לעתים בתוספת איורי חיות מיתולוגיות. תיבות פתיחה אחרות ושורות-טקסט בחלק מהמקומות מעוטרות בצבע (כתיבה בדיו שחורה ובדיו אדומה לסירוגין). איורי דרקונים, חיות מיתולוגיות ויצורי כלאיים – האופייניים לכתבי-יד מימי הביניים – מופיעים ליד כמה מתיבות הפתיחה: דרקונים מופיעים בדפים 4ב, 8א, 25א, ועוד; יצורי כלאיים מופיעים בדפים 13א, 17ב, 21ב, 39ב, ועוד. איורים גדולים של דרקון צבעוני (צבוע חלקית בצהוב), של יצור כלאיים ושל חד-קרן (חלקו העליון קצוץ) מופיעים סביב תיבת הפתיחה ”משה” בראש פרקי אבות (דף 85א). איורי דרקון שפוף ואריה (צבועים צהוב) מופיעים סביב תיבת הפתיחה ”הושע”, בתחילת ההושענות (דף 138א). עיטורים מיוחדים וגדולים נוספים: דף 69א – שני דרקונים משולבים באותיות תיבת הפתיחה ”הא” (הא לחמא עניא), צבועים בצבע צהוב על רקע שחור. דף 162א – תיבת הפתיחה ”מי” (בפיוט לנשמת לשבת בראשית ולחג השבועות, ”מי אדר והוד עליו הועלם”) מוקפת מסגרות מעגליות ומקלעת (interlace) עגולה; מעליה מופיע עיטור עיט, תחתיה שני יצורים מיתיים אשר זנבותיהם מעוצבים בדגם צמחי, ומשני צדדיה שישה בעלי חיים שונים: תיש, דרקון (?), חד-קרן ויצור כלאיים מכונף – מוקפים מסגרות עגולות – וצמד דרקונים המופיעים ללא מסגרת (כל בעלי החיים והמקלעת צבועים צהוב). דף 163א – קווי המתאר של תיבת הפתיחה ”א-ל” (בפיוט יוצר לשבת בראשית, ”א-ל נישא ארנן בהתעלסה”) צבועים צהוב ומופיעים על רקע שחור, בתוך מסגרת עגולה המוקפת עיטור בדגם צמחי, צבוע אף הוא בצהוב. על גבי המסגרת מופיע דרקון הנועץ שיניו ב”דגל” של האות למ”ד בראש הליגטורה ”אל”. דף 220א – תיבת הפתיחה ”ליל” (בפיוט מעריב לפסח, ”ליל שימורים אותו אל חצה”) מופיעה על גבי רקע אדום כהה ומוקפת כמה מסגרות מעגליות המעוטרות בדגמים צמחיים וגיאומטריים. הכתיבה והאיורים אופייניים לכתבי-יד אשכנזיים במאות ה-13 וה-14 (ראו למשל: 627 Bodleian Library Ms. Michael ו”מחזור לוצאטו” – סותבי'ס, אוקטובר 2021). מרבית הכרך נכתב בידי כותב אחד. בהמשך נוספו לכרך חלקים עם הוספות שונות מכותבים אחרים, ובכתיבה עממית יותר (אולי מתקופה מעט יותר מאוחרת; כגון העברונות, ספר התשב”ץ, הקינות לתשעה באב ועוד, ראו להלן). בדפים 99ב, 101ב, מסומן השם ”משה” בעיטור לצד המילה, כפי הנראה כרמז לשמו של הסופר. נוסח הסידור שייך לענף מנהג אשכנז המערבי (ראו אודות מנהג זה: ד' גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים, כרך א – ראש השנה, ירושלים תש”ל, במבוא). בענף זה נהגו הקהילות חופש לעצמן בבחירת הפיוטים (כגון המעריבים או היוצרות). גם הסידור שלפנינו משקף מבחר מקומי ייחודי של פיוטים, הכולל גם מספר פיוטים נדירים (כפי שיצויין להלן). בכתב-היד מופיעים: תפילות הקבע לכל השנה (ימי חול ושבת), הגדה של פסח, פרקי אבות, תפילות הקבע לימים נוראים, הושענות, סדר קריאת מגילה לפורים ופיוט 'אשר הניא', צידוק הדין, וקבצי פיוטים לפרשיות מיוחדות ולמועדי השנה (רשויות, פיוטי 'יוצר', 'אופן', 'זולת', ו'מעריבים'). בכתיבות השונות מזו של הכותב המרכזי מופיעים בין היתר: הטבת חלום, יוצר וזולת לחנוכה, פיוט 'יגדל', קינות לתשעה באב, עברונות, ספר התשב”ץ, ועוד. הגהות והוספות בכתיבות מאוחרות במקומות רבים בשולי הדפים. במספר מקומות נכתבו ההוספות בתוך מסגרות מעוטרות ובתוספת איורים דמויי מגדלים בסגנון גותי (דפים 23ב, 98ב, ועוד). רישומי בעלות: ”אני שמואל בר גרשון בר[?] ז”ל” (דף 265ב), ”שמואל בן גרשום זצ”ל” (דף 356ב). מחיקות צנזורה במקומות בודדים. בחלק מהמקומות על המחיקה נכתב מחדש הטקסט שנמחק. עוד על תוכן הסידור ועל הפיוטים המיוחדים שבו: ב”על חטא” ליום כיפור, המופיע פעמיים (בדפים 124ב-126א ובדפים 129ב-131א) – במקום ”בפלילות” הנוסח הוא ”בפיצת פה”. במופע הראשון, במקום ”בקשיות עורף” הנוסח הוא ”בקפיצת יד”. בדף 149ב נכתב, בכתיבה שונה, סדר ההושענות לימי סוכות ולהושענא רבה: ”אילו סימני ההושענות לידע באיזה יום אומ' זו או זו”. סדר זה להושענא רבה לא ידוע לנו ממקור אחר. בהמשך העמוד פיוט ”אלקיכם” נדיר, שגם הוא לא ידוע לנו ממקור אחר, ובראשו כתוב: ”לשמחת תורה, מר' שלמה בר' יצחק זל”ע”, והוא מתחיל: ”אלקיכם שוכן שחקים בכלי זמרה”. בדפים 162-219 מופיעים פיוטי שבתות מיוחדות – שבת בראשית (כולל הפיוט לנשמת ”מי אדר והוד”), שבת ראש חודש, שבתות הפסקה, שבתות ספירת העומר ובין המצרים (כולל הפיוט ”אזור נא קנאות” שלא הגיע לדפוס), שבת נחמו, שבת שובה, שבת חול המועד סוכות, שבת ברית מילה, שבת נישואין (כולל מספר פיוטים שלא הגיעו לדפוס; בדף 211א נוסף בגיליון, בכתיבה שונה, פיוט לשבת נישואין ”מכתם לשדיה כמגדלות”), ועוד. בדפים 220-252 מופיעים פיוטי מעריב ללילי פסח, שבועות, ראש השנה (לליל ראשון: ”כסא אורי וישעי”, לליל שני: ”אשרי העם יודעי תרועה לפתותו”), סוכות ושמיני עצרת (”ארחמך ה' חזקי” ואחר כך ”שמיני אותותיו”). בדפים 253-265 מופיעים פיוטי שמחת תורה, ברכות אירוסין ונישואין, תפילת ”אב הרחמים”, ו”דין עירובי חצרות” (בכתיבה שונה). בדפים 266-272 נכללו עברונות, בכתיבה שונה – החל במחזור רס”ח שכולל את השנים ה'ע”ד-ה'צ”ב (1313-1332), וכפי הנראה נכתב באחת השנים הללו. בדפים 272ב-273א נכתב בכתיבה שונה פיוט נדיר (מלבד כתב-היד שלפנינו,