בידספיריט | מכתב רבי חיים עוזר גרודז'נסקי

מכתב רבי חיים עוזר גרודז'נסקי – על זמן קבלת שבת בלונדון – ווילנא, תרצ”ט - מכתב בכתב-יד וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, כ”ו אב תרצ”ט [1939]. נשלח ללונדון, אל מקורבו ”הוד כבוד ידידי הרב הגאון הגדול” רבי יחזקאל אברמסקי גאב”ד לונדון. המכתב עוסק בהצעת ועד הקהילה לקבוע זמן אחיד בכל השנה לתפילת קבלת שבת בבית הכנסת. דבר שעלול להביא מכשולות של חילול שבת בימי החורף הקצרים (באנגליה בחורף היום קצר במיוחד, ובקיץ ארוך מאד). ”... וע”ד אשר הודיעני הצעת חברי ועד הקהלה, לסדר תפלת קבלת שבת וערבית בשעה אחת קבועה לתקופת השנה, ואשר על ידי זה תהי' קבלת שבת ותפלת ערבית בימות החורף כשלש שעות אחר כניסת שבת. זהו כנגד הדין בשולחן ערוך, ובודאי יתחזק כת”ר לעמוד בפרץ לבלי להניח להוציא אל הפועל קלקלה זו, שיש בה מעות לא יוכל להתקן, ואקוה כי יעשה את אשר ביכלתו למנוע מזה, ובודאי יהיו דבריו נשמעים, והנני ידידו מוקירו ומכבדו הדש”ת, חיים עוזר גראדזענסקי ”. כמה ימים לפני כתיבת המכתב שלפנינו, כתב רבי חיים עוזר אל הרב אברמסקי (בתאריך י”ח באב – ראו פריט קודם) אודות מכתב המחאה הראשון ששלח ללונדון נגד ההצעה של ועד הקהילה לשינוי זמן תפילת קבלת שבת בערבי שבתות, ועל הדרך בה ניסה לכתוב זאת מבלי לפגוע בכבוד הרב הראשי ד”ר הערץ: ”... בדבר המכתב אודות קבלת ש”ק, אשר לדעתו ראוי לערכו בסגנון אחר חריף, לא ידעתי כונתו על נכון. לפי השערתי חשבתי שראוי לבלי לפגוע הרבה בכבודו של הרב הכולל, וע”כ דנתי אותו כשוגג, בדברי מכתבי, ויודיעני אפוא מה שיש להוסיף במכתב האחר, וגם יואיל נא להמציא אלי את המכתב הראשון, כי איני משאיר אצלי שם העתקה מהמכתבים שאני שולח, ואשלח למעכ”ת מכתב אחר כחפצו ”. במכתב השני מתאריך כ”ו אב (ראו פריט קודם) בו נכתב המכתב שלפנינו, מתייחס רבי חיים עוזר לנושא המחאה על שינוי זמן תפילת קבלת שבת בלונדון: ” יקרת מכתבו... הגיעני היום. תיכף כתבתי מכתב בכתב ידי ללונדון בקצור [=כנראה הכוונה למכתב שלפנינו], ואם ימציא לי מכתבי הקודם אעריך מכתב שני בארוכה ”. הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ”ג-ת”ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב”ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר”ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו”צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו”צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ”ו-תשל”ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח”ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח”ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס”ו נאלץ ”העילוי ממוסט” יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל”קיבוץ” המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו ”חזון יחזקאל” הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ”ה, ע”י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע”י השלטון הסובייטי בשנת תר”צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח”ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ”ב הקים הגרח”ע יחד עמו ועם האדמו”ר ריי”צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה”קמחא דפסחא” ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח”ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה”שחיטה היהודית” [בשאלת ”הימום הבהמות” קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ושאלות שונות בהיכלה של שמירת התורה וההלכה בארצות שונות. 1 דף, נייר מכתבים רשמי. 29 ס”מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.