כתב-יד - סידור כוונות האר"י, בעריכת רבי משה זכות - איטליה, שנות הת' - ראשית המאה ה-18

כתב-יד - סידור כוונות האר"י, בעריכת רבי משה זכות - איטליה, שנות הת' - ראשית המאה ה-18
כתב-יד, סידור כוונות האר"י, בעריכת המקובל רבי משה זכות - הרמ"ז. [ליוורנו, איטליה, שנות הת', ראשית המאה ה-18].
"סידור של תפילה עם הכוונות מסידור הרב הכולל הרמ"ז זלה"ה, מועתקות אשר באו לידו מסידור מוהר"י צמח ז"ל איש ירושלים, והוא העתיקם מסידור הגאון האלהי הרב רבי חיים ויטאל זצוק"ל".
כתב-יד שלם, בכתיבה מזרחית בינונית וכתיבה חצי-רהוטה. כתיבת סופר מרשימה בטיפוגרפיה נאה. נוסח התפילה נכתב באותיות גדולות והכוונות נכתבו בכתב קטן יותר. בחלק מן העמודים הופרד טקסט התפילה מהכוונות בקו אנכי. בכמה מן המקומות נוסף ניקוד ע"י כותב מאוחר יותר.
כולל תפילות לימות החול ולשבת, תקון ראש חודש, כוונות לברכת הלבנה, חנוכה, פורים, בין המצרים, וברכת המזון.
כתב היד שלפנינו היה שייך לחוקר פרופ' מאיר בניהו, אשר הוסיף בעמ' [86] הערה [בעפרון], כי ראה כת"י כמעט זהה שנכתב בליוורנו על ידי רבי שלמה ב"ר יצחק אלוף בשנת תפ"ד. כתב היד שראה בניהו היה שייך בעבר לספריית אנקונה (נרכש כנראה ע"י החיד"א בליוורנו והובא ע"י בנו רבי רפאל ישעיה לאנקונה, שם שימש כאב"ד) ולאחר מכן עבר לידיים פרטיות. כפי הנראה, גם כתב-היד שלפנינו נכתב על ידי רבי שלמה אלוף בליוורנו. רבי שלמה אלוף מוזכר ע"י ה"אור החיים" הקדוש כמי שסייע לו להדפיס את ספרו "פרי תואר" בליוורנו, ומכנהו (בהקדמה לספר) "איש אמונים... ידיד נפש יקר רוח איש תבונות מלא דעת וחכמה כה"ר שלמה בכהה"ר יצחק אלוף". מלבד כתב-היד משנת תפ"ד הנ"ל, ידועים כתבי יד נוספים בהעתקתו: סידור עם כוונות האר"י שכתב בליוורנו (בעבר כת"י אנקונה-רוזנברג, וכיום כת"י אוניברסיטת קליפורניה), וכתב יד נוסף בשם "מגילת סתרים" שנכתב על ידו בליוורנו בשנת ת"ע (ספריית בניהו).
סימני המים בדפי כתב-היד שלפנינו מצויים בכתבי-יד שנכתבו בתחומי האימפריה העות'מאנית במאה ה-17. הרמ"ז נפטר שלוש שנים לפני סוף המאה ה-17 (בשנת תנ"ח 1697), וכפי הנראה כתה"י שלפנינו הועתק זמן קצר לאחר פטירתו, בראשית המאה ה-18 [ת"ע-ת"צ בקירוב].
ככל הידוע לנו, כתב היד שלפנינו הוא מכתבי היד הבודדים שמכילים את הנוסח המלא של הכוונות בעריכת רבי משה זכות. נוסח זה לא נדפס. בכתבי היד מופיעים בדרך כלל מספר דפים עם "קיצור כוונות רמ"ז", ולא הנוסח המלא. סידור אחר שנערך "על פי הרמ"ז" על ידי תלמידו רבי בנימין כהן מרג'יו (הרב"ך), שונה מן הנוסח שלפנינו.
במספר מקומות בשולי הדפים הגהות ארוכות בכתיבה מזרחית רהוטה, מהמאה ה-19, עם כוונות והוספות שונות, שנכתבו כנראה ע"י חכם בקי בחכמת הקבלה. בדפים הריקים שבראש כתב-היד ובסופו, הוספות מכותב זה ומכותבים נוספים, עם ליקוטים שונים של תפילות, כוונות, השבעות וסגולות, מתוך ספרי מקובלים וחסידים ספרדים ואשכנזים. ביניהם: קטע תפילה מ"ליקוטי תפילות" לרבי נחמן מברסלב "לכסוף ולהשתוקק ולהתגעגע באמת לארץ ישראל"; השבעה נגד עין הרע - "מקובל מהרב פלא יועץ זלה"ה"; "סוד שקבלתי מחסיד אחד ששר של המחשבה טפטפיה שמו..."; "נשמת אדם רשע שבעונותיו נתחייב להתגלגל בבהמה או חיה... ומורי נר"ו נהג לומר יום יום נוסח תפלה א' מיוסדת על ענין גלגולי הנשמות... ואעתיקנה כאן..."; רשימה בערבית-יהודית, עם הסיום "כ"י [=כתב יד] הלל יוסף אברהם" (על פיסת נייר המודבקת לדף); וקטעים נוספים.
[354] עמ' (מתוכם כ-60 עמ' ריקים). 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים. דפים בודדים במצב בינוני, עם קרעים בשוליים. כריכת עור חדשה, נתון בקופסת עור תואמת.
מצורפת חוות-דעת מפרופ' שלמה צוקר, מומחה לכתבי יד עבריים, על חשיבותו וייחודיותו של כתב-היד שלפנינו.