כרך בכתב-יד, קובץ חיבורים בקבלת האר"י, מבית מדרשו של רבי ישראל סרוק - עם חיבור קבלי שלא נודע - קראקא, ת"י - כתב-יד ...

כרך בכתב-יד, קובץ חיבורים בקבלת האר"י, מבית מדרשו של רבי ישראל סרוק - עם חיבור קבלי שלא נודע - קראקא, ת"י - כתב-יד שהיה שייך לרבינו החתם סופר, עם הגהות בכתב-יד קדשו של החתם סופר
כרך בכתב-יד, קובץ חיבורים בקבלת האר"י, מבית מדרשו של רבי ישראל סרוק, וביניהם חיבור שלא נודע ממקום אחר. [קראקא], ת"י [1650]. כתב-היד היה שייך לרבינו החתם סופר, שלמד והגה בו, ונמצאות בו מספר הגהות בכתב-יד קדשו.
כרך עבה, בכתיבה אשכנזית עתיקה. קובץ גדול של חיבורים בקבלת האר"י, הכולל חיבורים של רבי חיים ויטאל, חיבורים של רבי ישראל סרוק וחיבורים נוספים מבית מדרשו באיטליה. הסופר סיים להעתיק את כתב-היד בשנת ת"י, כפי שכותב בקולופון שבעמוד האחרון, בו פירט את החיבורים שבכתב-היד:
"השלמתי לכתוב הספר הנכבד והקדוש הזה אשר יש בו לימודי האצילות ודרוש אטב"ח וסוד הספירה וסוד סדר של פסח וסוד עמון ומואב, ביאור המאמר וענין יעקב עם הסולם וסוד עולם הבריאה וסוד אויר קדמון ואדם קדמון וסוד הצמצום וסוד השיעשוע וכוונת התפילין וסוד פיטום הקטורת ובי'[אור] על ספר כנפי יונה ובי'[אור] על הזמירות, הכל על פי קבלת האר"י ז"ל... וסודות נפלאי'[ם] עין לא ראתה מעולם כל דף ודף בו סודות נשגבים, ביום ב' בהעלותך בפרט בזא"ת [=ת"י] יבא אהרן אל הקודש". כפי הנראה, הסופר חתם את שמו, אך מאוחר יותר נחתך קטע הדף עם החתימה על ידי אחד הבעלים, ושם הסופר אבד.
בדפים קלה-קנד, מופיע חיבור על ד' לשונות של גאולה, שמכונה ע"י הסופר בקולופון "ביאור המאמר וענין יעקב עם הסולם". לפי חוות דעתו של המומחה ר' יוסף אביב"י, דרוש זה אינו ידוע ואינו מוכר מכתב יד אחר.
סופר כתב-היד הוסיף הערות רבות בשולי העתקתו, ומתוכן ניכרת ידיעתו העמוקה בקבלה. הוא מתקן את הנוסח, ומשווה אותו אל כתב-היד שהיה לפניו ואשר מתוכו העתיק את החיבורים.
בדפים כב/2, כג/1, סח/1 וצו/2 משולבות הערות מאת "א"ך" - הוא המקובל רבי אלכסנדר כ"ץ מפרנקפורט, תלמיד רבי ישראל סרוק [בעת שהותו בפרנקפורט]. ההגהות הפותחות בראשי התיבות "א"ך" מלמדות כי הקובץ שלפנינו הוא מכתבי רבי ישראל סרוק שמקורם ברבי אלכסנדר כ"ץ (ראה על כך בהרחבה: אביב"י, קבלת האר"י, עמ' 433 ואילך). בדף מה/2 מופיעה הערה בגוף הטקסט, הפותחת "נ"ל אברהם", ונראה שהיא מן הסופר שהעתיק את כתב-היד.
מקובלי אשכנז נטלו חלק חשוב בעריכת כתבי האר"י, כפי שהראה אביב"י (בספרו 'קבלת האר"י' שם). השל"ה במכתבו מארץ ישראל לרבי שמואל ב"ר משולם רבה של פרמישלא, שביקש ממנו לשלוח לו את כתבי האר"י, כותב לו על כתבי היד הרבים שיש ביד "מחותני האלוף מהר"ר אלכסנדר כ"ץ... מפרנקווארט", ומציין כי "כל הדרושים שיש בא"י כולם נמצאו אצלו". בשלהי שנות הש' וראשית שנות הת' היתה העיר קראקא מרכז קבלי, וישבו בה מקובלים חשובים, ביניהם רבי נתן נטע שפירא בעל "מגלה עמוקות" ורבי יואל סירקיש בעל "בית חדש" [הב"ח], ועוד. בשנת ת"י, השנה בה נכתב כתב-היד שלפנינו, ישב בקראקא רבי מאיר פופרש וערך בה את הספרים הנודעים דרך עץ החיים, פרי עץ חיים ונוף עץ חיים. לפי חוות דעתו של ר' יוסף אביב"י, הכתיבה בכתב-היד שלפנינו דומה מאד לכתבי-יד שנעתקו בקראקא באותן שנים, ונראה כי גם הוא נעתק בעיר זו.
בדף המגן שבראש כתב-היד חתימה עתיקה: "משה יעקב"הקאפיל ב"הירשליטא"ך", ותחתיה חתימה: "הק' שמעון בההמ"ה אשב"ס הכ"מ" - היא חתימת רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי בעל "התעוררות תשובה", החותם בשנת האבל על אביו בעל "כתב סופר". בדף המגן שלפניו רישום בעלות על כך שכתב-היד שייך לרבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל "כתב סופר".
כתב-יד זה ירש בעל ה"כתב סופר" מאביו ה"חתם סופר" [ראה אישור מצורף]. מלבד הגהות המעתיק, מופיעים בו מספר הגהות בכתיבה מאוחרת יותר. לאחר בדיקה מדוקדקת נמצאו ביניהם מספר תיקונים, שזוהו בוודאות ככתב-יד קדשו של ה"חתם סופר" [ראה פירוט באישור המצורף].
על אף שעיקר פרסומו ומעמדו התורני של מרן ה"חתם סופר" בא מתוקף תפקידו כפוסק הלכה המשיב תשובות לאלפים, כראש ישיבה וכמנהיג דורו, מן המפורסמות כי מרן ה"חתם סופר" עסק גם בקבלה והיה בקי עצום בחכמה זו. כידוע, שני רבותיו - הגאון רבי נתן אדלר והגאון רבי פנחס הלוי הורויץ - בעל ההפלאה היו מקובלים גדולים, ומהם קיבל הרבה בחכמת הנסתר. מקצת מגדולתו בתחום זה ניכרת במספר מקומות בכתביו ותשובותיו, שבהם מזכיר רעיונות עפ"י הסוד, אך עיקר עיסוקו בחכמה זו היה באופן פרטי ועם תלמידים מובחרים. תחת ידו של ה"חתם סופר" היה אוסף חשוב של כתבי-יד קבליים, כפי שמעיד נכדו רבי שלמה סופר אב"ד ברגסס (חוט המשולש החדש, ירושלים תש"ס, עמ' נה-נו). בליקוטי שו"ת חתם סופר (לונדון, ענינים שונים, סימן עד) מובא העתק מהגהת ה"חתם סופר" על סידור האריז"ל בכתב-יד שהיה בספרייתו. הגהה זו מוזכרת במכתבו אל בעל ה"ישמח משה" (שו"ת חת"ס או"ח קצ"ז; שו"ת השיב משה ט"ו). בפריט שלפנינו מתגלה כתב-יד קבלי שהיה בידי ה"חתם סופר", אשר למד בו ואף הגיהו. כתב-יד זה מצטרף לתיעוד על שני כתבי-יד נוספים בענייני קבלה שהיו בידי ה"חתם סופר". ראה פריטים 48-49 בקטלוג זה.
קמו, קמח-קמט, קנב-קנד, קנז-קפב, קפה-רכא דף (חסרים דפים: קנ-קנא, קנה-קנו, קפג-קפד. סה"כ 6 דף). 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. רוב הדפים במצב טוב, חלקם במצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש במספר דפים. חלק מהדפים מנותקים. כריכה מקורית, פגומה, חסרה ומנותקת חלקית.
מצורפים:
1. חוות דעת מומחה על תוכן כתב-היד, מאת ר' יוסף אביב"י.
2. אישור מומחה על זיהוי ההגהות בכתב-ידו של ה"חתם סופר".
3. אישור על ירושת כתב-היד מה"חתם סופר", לבנו בעל "כתב סופר" ולנכדו רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי.