מכתב האדמו"ר ה"אמרי אמת" מגור לאדמו"ר מפיאסצנה בעל "חובת התלמידים" הי"ד

מכתב האדמו"ר ה"אמרי אמת" מגור לאדמו"ר מפיאסצנה בעל "חובת התלמידים" הי"ד
מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלטר, אל האדמו"ר רבי קלונימוס קלמן שפירא מפיאסצנה. [גור, שנות התר"צ?].
מכתב אל "הרה"צ בנש"ק כקש"ת ר' קלונמוס" - כנראה רבי קלונימוס קלמן שפירא - האדמו"ר הקדוש מפיאסצנה הי"ד, ובו ברכה לנישואי בנו [רבי אלימלך בן ציון הי"ד], עם ברכות שהזיווג "יעלה יפה יפה".
האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר (תרכ"ו-תש"ח), האדמו"ר השלישי לשושלת גור. בנו של ה"שפת אמת", גאון וקדוש. מייסד "אגודת ישראל" ומגדולי מנהיגי היהדות החרדית לפני השואה. רבם של עשרות אלפי חסידי גור בפולניה. בשנות השואה נהרגו רוב חסידיו ועשרות מצאצאיו, אך האדמו"ר ניצל בדרכי ניסים ועלה לירושלים, בה כונן מחדש את חסידות גור וישיבותיה. בניו הנותרים הם האדמו"רים: ה"בית ישראל", ה"לב שמחה" וה"פני מנחם". מכונה ה"אמרי אמת" על שם ספרו בשם זה.
מקבל המכתב: האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא (תרמ"ט-תש"ד נספה בשואה, אוצר הרבנים 17650). גאון וצדיק מופלא בנגלה ובנסתר, מרביץ תורה וחסידות. בתרע"ג מונה לרבה של פיאסצנה. בתרפ"ג יסד את ישיבת "דעת משה" בוורשה ושימש בה כראש ישיבה במקביל לאדמו"רות בפיאסצנה. נודע כהוגה חסידי וכמחנך דגול וכתב את ספרי ההדרכה "חובת התלמידים", "חובת האברכים", וספרים נוספים. בתקופת השואה שהה בגטו וורשה והיווה סמל ומופת לעמידה רוחנית בגטו. הוא המשיך לשאת דרשותיו, אותן העלה על הכתב. זמן קצר לפני הירצחו טמן את כתב-היד של הדרשות באדמת הגטו (היה זה במסגרת פרוייקט "ארכיון עונג שבת" של עמנואל רינגלבלום). הדרשות נמצאו לאחר השואה ונדפסו בספר "אש קודש". בנו וכלתו - שעל נישואיהם מברך האדמו"ר מגור במכתב שלפנינו - נרצחו בהפצצות הגרמנים על וורשה בתחילת המלחמה.
21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול, קרעים, נקבי תיוק.