בידספיריט | סדר תפלות לשמחת תורה וברית

סדר תפלות לשמחת תורה וברית מילה, עם ”סדר מילת עבדים וגרים” – כמנהג ”אנשי שינגילי” (קוצ'ין, הודו) – אמשטרדם, תקכ”ט - ספר סדר תפלות לימי שמחת תורה, לברית מילה, עם סדר מילת עבדים וגרים, ותפלות נוספות למועדים, ”כפי מנהגי אנשי שינגילי יצ”ו”. אמשטרדם, דפוס יוסף, יעקב ואברהם בני שלמה פרופס, תקכ”ט [1769]. סידור כמנהג קהילת קוצ'ין שבהודו. על פי מסורת יהודי קוצ'ין, העיר קראנגנור, שנקראה בפי היהודים ”שינגילי”, היתה ראשית ההתיישבות היהודית באזור (קראנגנור היא עיר נמל השוכנת כ-18 ק”מ צפונית לעיר קוצ'ין). בדף השער מפורט התוכן: ”תפלות לימי שמחת תורה וחופת נעורים, ולזמן מילת זכרים, וסדר מילה וטבילת עבדים וגרים, לימי פסח ולשמחת ימי הפורים, ויום תרועה תקיעה ושברים, ולסליחת עון ביום הכפורים...”. בהמשך מופיע שמו של יוזם ההדפסה: ”כל אלה נשתלחו מק”ק קוג'ין יע”א, מהישיש הגביר כמהור”ר יחזקאל רחבי נר”ו, לק”ק האג... להביא אל מזבח הדפוס... באמשטרדם”. הסידור כולל תפילות ליום שמחת תורה, ”סדר חופה שנהגו אנשי שינגילי” (סדר ארוך לחופה ולכל שבעת ימי הנישואין, עם פיוטים), הבדלה, סדר ברית מילה, סדר פורים, ותפילות ופיוטים לליל פסח, סדר סליחות קצר, ופזמונים ופיוטים לראש השנה וליום הכיפורים. רישום בעלות בדף השער: ”לה' הארץ ומלואה וזה הספר שייך למאיר צ”ד”. קהילת קוג'ין שבהודו הייתה אחת הקהילות היהודיות הבולטות, שחלק גדול מאוכלוסייתה הורכב מעבדים ושפחות ו”משוחררים”. במאה ה-18 נהגו עדיין היהודים לקנות עבדים, למולם ולהטבילם לשם עבדות,  ולשלבם בחיי המשפחה והקהילה. בהמשך שוחררו עבדים רבים על ידי אדוניהם והפכו ליהודים מלאים (ראו על כך בהרחבה: נפתלי בר גיורא, מקורות לתולדות היחסים בין היהודים הלבנים והשחורים בקוג'ין, ספונות א, עמ' רמג ואילך). הסידור שלפנינו כולל תיעוד לתופעת העבדים והגרים המשוחררים בקהילה זו, ב”סדר מילת עבדים וגרים” שנדפס בו. [1], ק דף. 16 ס”מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה, עם שרוכי בד לסגירה. מקור: אוסף משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).