בידספיריט | כתב-יד, ספר שמות גיטין לרבי

כתב-יד, ספר שמות גיטין לרבי יצחק בכר דוד בעל ”דברי אמת” – תגלית: חיבור שלא נדפס ונחשב עד כה כאבוד - כתב-יד, חיבור שלם על שמות גיטין, מאת רבי יצחק בכר דוד מקושטא בעל ”דברי אמת”. [תורכיה, ראשית שנות הת”ק בקירוב, המאה ה-18]. תגלית: חיבור שמובא בספרי גדולי הפוסקים ומעולם לא נדפס, והיה נחשב עד כה כחיבור אבוד. כתב-יד שלם, כתיבה ספרדית רהוטה אופיינית למקום ולתקופה, עם רווחים שהושארו בין הפסקאות לצורך כתיבת הוספות. בדף הכריכה הקדמית נכתב: ”קונטריס זה סדרו וחברו ה' מהר”י ב”ד [יצחק בכר דוד] זלה”ה”. כתב היד היה ברשות נכד המחבר, רבי יעקב בכ”ר דוד, שכתב תחת הרישום הנ”ל: ”ואני נכדו יעקב בכר דוד הי”ו הוספתי בתוכו שמות אשכנזים”. ואכן, לאורך כתב-היד הוסיף רבי יעקב הוספות בכתב-ידו, רבות מהן על שמות אשכנזיים (כגון ”הינדא”, ”הירש”, ”וואלף”, ”זלמן”, ”מינדיל”, ”פיגא”, ”פריידא”, ועוד). במספר מקומות הגהות ותוספות בכתיבה זעירה נאה, אחת מהן חתומה: ”אב”י”. יש לשער כי הכותב הוא בנו של המחבר רבי אברהם בכ”ר יצחק. הגהות בודדות מכותבים נוספים. החיבור שלפנינו, שצוטט רבות בספרי הפוסקים ונחשב עד כה כאבוד, הוא חיבור יסודי בהלכות החמורות של כתיבת הגט, המתעד את פסקיו של בעל ”דברי אמת”, מגדולי הפוסקים באותו דור, להלכה ולמעשה כפי שנהג בבית דינו בקושטא. החיד”א מזכיר חיבור זה ב”שם הגדולים” (מערכת ספרים, ערך 'דברי אמת'): ”ויש לו עוד חבור בשמות הגיטין נחמד מאד”. חיבור זה, שבו פסקים והוראות להלכה ולמעשה בעניין כתיבת שמות בגיטין, היה למראה רבים מגדולי הפוסקים האחרונים, כשהוא עדיין בכתב-יד, והם סמכו עליו בשאלות החמורות שבהלכות אלו. עד כה נודע החיבור רק מן הציטוטים הרבים בספרי הפוסקים, ולא היתה ידועה כל העתקה ממנו. החיבור נעלם ברבות הימים ונחשב כאבוד, ורק עתה התגלה לפנינו, עם הגהותיהם של בנו ונכדו של המחבר. בין גדולי האחרונים המצטטים מן החיבור שלפנינו ניתן למנות את רבי חיים מודעי בספרו ”טיב גיטין” (המזכירו בשם: ”נמוקי הרב המובהק כמוה”ר יצחק בכר דוד ז”ל”), רבי אליעזר די טולידו בספרו ”משנת רבי אליעזר” (מזכירו: ”קונ'[טרס] של שמות הגיטין כ”י [=כתב יד] של הרב מהר”י ב”ד ז”ל מארי דאתרין”), רבי רפאל חיים מנחם פראנג'י בספרו ”ישמח לב” (מזכירו: ”קונט'[רס] שמות הגיטין כ”י [=כ”י] להרב המפורסם בעל ס' דברי אמת”), רבי אהרן אברהם ן' ארולייא בספרו ”מים החיים” (”דברי ה'דברי אמת' שכתב בקונ' הגטין כת”י המצוי אצלינו”), רבי שמואל בן חיים משה בספרו ”שמן המשחה” (”הרב הגדול מהר”י ב”ד בעל דברי אמת בסדר הגט כת”י”), ועוד. בהשוואה שערכנו נמצאו הדברים שצוטטו שם בכתב-היד שלפנינו (ראה חומר מצורף). מלבד חשיבותו ההלכתית, החיבור מכיל גם חומר רב ערך על מקורם וגלגולם של שמות גברים ונשים וידיעות מעניינות (כגון השמות הלועזיים שהיו נוהגים בקושטא ובסביבתה באותם ימים, המשמעות העברית של אותם שמות, ה”מליצות” שניתנו לשמות אלו, ועוד; ראה מסגרת). במספר מקומות מביא המחבר עדויות מגיטין שסודרו בתקופות קדומות יותר, בקושטא ובמקומות אחרים. בשלושת הדפים האחרונים של כתב-היד נרשם (בכתיבה שונה) ”סדר הגט” - הנחיות והוראות לכתיבת הגט ונתינתו - בשפת הלאדינו. רבי יצחק בכר דוד (תנ”ה בערך-תקי”ב בערך), בעל ”דברי אמת”, יליד קושטא ומגדולי חכמיה. החיד”א מכנהו בספריו: ”גדול הדור”, ”גדול דורנו” ו”מופת הדור”. שימש כדיין בקושטא, לצד הגאון בעל ”מחנה אפרים” ועוד מגדולי העיר, ובהמשך היה גם לאב”ד. שמו נודע כבר בחייו בכל תפוצות ישראל, וה”נודע ביהודה” שלח אליו עם רבי גרשון מקיטוב את תשובתו הידועה, והכתירו בתארי כבוד מופלגים - ראה להלן. לאחר פטירתו נדפס ספרו ”דברי אמת” (קושטא תק”כ), הכולל שו”ת בהלכה, ”קונטרסים” עם חידושים על סוגיות הש”ס, וכמה מדרשותיו. על אף שהספר כולל רק מעט מתורתו, הוא התפרסם כבר בדורו כספר יסוד בהלכה ובפלפול וממנו נודעה גדולתו של המחבר, וכפי שכותב החיד”א (שם הגדולים, שם): ”...הרב מהר”י בכר דוד... היה אביר הרועים מרבני קושטנדינא, ומספרו נראה יקר תפארת גדולתו ורוב בקיאותו”. במיוחד חלק ה”קונטרסים” בספרו נודע בעמקותו ובקושיותיו החריפות, וזכה בשעתו להיחשב כאחד מספרי הפלפול החשובים בבית המדרש. רבי יצחק בכ”ר דוד בא בקשרי שו”ת עם הגאון רבי יחזקאל לנדא בעל ”נודע ביהודה” שכתב אליו בהערצה רבה. היה זה בעקבות תשובתו המפורסמת של ה”נודע ביהודה” לאסור אשה שזינתה בעיר ברודי, שהסעירה בשעתו את עולם התורה. בעקבותיה נאלצו ה”נודע ביהודה” ורבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש”ט) לעזוב את העיר ברודי, בשל רדיפת תקיפי המקום - בני משפחת האשה הנאסרת (ראה על כך בהרחבה: קטלוג קדם, מכירה 63, פריט 13 ובמסגרת שם). לאחר פרשיה זו עלה רבי גרשון מקיטוב לארץ ישראל. בדרכו עבר בקושטא ושם נפגש עם רבי יצחק בכר דוד והראה לו תשובת ה”נודע ביהודה”. בעל ”דברי אמת” כתב אז תשובה ארוכה עם השגות על פסקו של ה”נודע ביהודה” וזה השיב לו מכתב תשובה על השגותיו. תשובת רבי יחזקאל לנדא לבעל ”דברי אמת” נדפסה בספר השו”ת שלו (נודע ביהודה, אבן העזר, מהדורה קמא, סימן עג). בראש התשובה כותב ה”נודע ביהודה”: ”אמר יחזקאל: התשובה שלי הנזכרת הגיע לק”ק קונשטאנטינא רבתא ליד הגאון המפורסם הרב המובהק חכם יצחק בכר דוד וכתב לי תשובה ארוכה...”. בראשית מכתב התשובה מפליג ה”נודע ביהודה” בתארי שבח והערצה רבים לבעל ”דברי אמת”: ”מי כמוהו דעה מורה, שר התורה... חכמתו פניו תאירה, ה”ה כבוד מעלת יקרת תפארת ישראל, ראש גולת אריאל, איש חי רב פעלים מקבצאל, רב הרבנים גאון הגאונים פאר העתים חמדת הימים, ראש הבשמים, המאור הגדול מאיר עיני הגולה החכם הכולל, אין גומרין עליו את ההלל, המפורסם לשבח בתורה ובמעדים טובים, לתורתו הכל תאבים, מרביץ תורה לרבים... שמו הקדוש והטהור הכל מפארים ומשבחים, חכם יצחק בכר דוד ה”י לנצח”. בהמשך מזכיר ה”נודע ביהודה” את רבי גרשון מקיטוב כמי ש”תיווך” ביניהם,