בידספיריט | מכילתא / ספרא / ספרי

מכילתא / ספרא / ספרי – ונציה, ש”ה-ש”ו – כרך מוגה מ”ישיבת מצרים” של רבי בצלאל אשכנזי ותלמידיו – הגהות בכתב-ידם של רבי חיים חברייא, רבי מנחם די-לונזאנו (רמד”ל), וכותבים נוספים - שלושה ספרים שנכרכו יחד: • מכילתא, מדרש הלכה לספר שמות. ונציה, ש”ה [1545]. דפוס דניאל בומברג. מהדורה שניה. • ”זה הספר ספרא”, מדרש הלכה לספר ויקרא. ונציה, ש”ה [1545]. דפוס דניאל בומברג. מהדורה שניה. • ספרי, מדרש הלכה לספר במדבר וספר דברים. ונציה, [ש”ו 1545]. דפוס דניאל בומברג. מהדורה ראשונה. כרך מוגה, עם מאות הגהות בכתב-יד בספרים 'ספרא' ו'ספרי', ממספר כותבים. העותק שלפנינו הוגה במסגרת מפעל ההגהות של ישיבת ”חכמי מצרים” במפנה המאות ה-16 וה-17 (ראה מסגרת), אשר בראשו עמד רבי בצלאל אשכנזי בעל ”שיטה מקובצת”, ובו השתתפו גם האר”י הקדוש ותלמידים אחרים של רבי בצלאל אשכנזי. המגיהים שכתיבתם זוהתה בוודאות הם רבי חיים חברייא – תלמידו של רבי בצלאל אשכנזי ואחד מכותבי ה”שיטה מקובצת” – ורבי מנחם די-לונזאנו בעל ”שתי ידות”. מלבד הגהותיהם מופיעות לפנינו הגהות מכותבים נוספים שלא זוהו. מאות הגהות, מתוכן עשרות רבות של הגהות בכתיבתו של רבי חיים חברייא (בהשוואה לכתיבת ידו הידועה). בספר 'ספרי', דף ח/2, חתומה אחת ההגהות בשמו: ”חברייא” (כפי שנהג לחתום – ראה להלן). בדפים לח/2 ו-מו/2 מספר 'ספרא' ובדפים כב/1, לא/2, לב/1, נה/1, נו/1 ו-נז/1 מספר 'ספרי' – הגהות בכתב-יד שזוהה ככתיבת ידו של רבי מנחם די-לונזאנו. תוכן ההגהות תואם לסגנון ההגהות של חכמי מצרים, והוא כולל שינויי נוסחאות, תיקונים והוספות, על פי כתבי-יד מדוייקים שהיו לפניהם. בהגהותיו של רבי חיים חברייא מופיעים גם פירושים מקוריים משלו. מלבד שני הכותבים הנ”ל, לפנינו הגהות מכותבים נוספים, מרביתם מכותב אחד שלא הצלחנו לזהות (באחת ההגהות נכתב: ”...אמר הכות'[ב] כן כתו'[ב] בא”א [=באות אמת] אבל אני אומ'[ר]...”. על ספר ”אות אמת” - ראה מסגרת). בדף לו/1 של ספר 'ספרי' הגהה ארוכה, חתומה בסופה: ”הצעיר יהודה ן' מרעלי”, בתוך הדברים מובאים דברים בשם רבי אישתרוק שאנג'י: ”...אמנם שמעתי מפי קדוש יאמר לו הרב כמה”ר אשתרוק ן' שאנג'י ז”ל מתרץ בזה...” [רבי אישתרוק אבן שאנג'י, נולד ש”ל בערך, תלמיד מהרש”ך בשאלוניקי. בסביבות ש”נ החל לכהן כרבה של סופיה ובשנת ת' בערך עלה לארץ ישראל, הוא התיישב בירושלים ושם נפטר בשנת ת”ג. תשובותיו בהלכה נדפסו בספר 'שאלות ותשובות רבי אישתרוק ב”ר דוד אבן שאנגי', מהדורת משה עמאר, רמת גן תשמ”ב]. שתי הגהות ארוכות נוספות מכותב זה בדפי הספר. בשער ה'ספרי' רישום בעלות: ”ישיבת גי' אברהם הלוי נר”ו מ”כ”. ב'ספרא', דף כג/1, בתחילת פרשת שמיני, רישום בעלות: ”גי' אברהם הלוי נרו יאיר לעד אמן” [כפי הנראה, הכוונה לישיבתו של רבי אברהם הלוי בעל ”גנת ורדים”, רבה של מצרים]. רבי חיים חברייא, מחכמי מצרים במאה ה-17, תלמיד מובהק של רבי בצלאל אשכנזי בעל ה”שיטה מקובצת”. רבי חיים למד בישיבתו במצרים וכתב את שיעורי רבו, והשתתף למעשה בכתיבת ה”שיטה מקובצת”. רבי חיים אף היה גדול בחכמת הקבלה, והעתיק דרושים בקבלת האר”י (ראה: אביב”י, קבלת האר”י, לפי מפתח האישים). ידועים מספר חיבורים שכתב, ביניהם ספר הדרשות שלו, המכיל דרשות מהשנים שס”ח-שע”ב, ומהווה תיעוד יוצא דופן של מרכז התורה במצרים בימי ה”שיטה מקובצת” והאר”י ושל חכמי המקום. ידוע כי עסק במדרשי ההלכה, וכתב פירושים על הספרא והספרי, וכפי שכותב בהקדמה לפירוש על הספרא: ”וקריתי לפירוש שעשיתי על 'ספרי' - 'ספר חיים', ולפירוש זה הספר שעשיתי על 'ספרא' - 'חבר כהנים', ולפירוש שעשיתי על ההפטרות וקצת פסוקים מהתורה - 'חבר הקיני', ולפירוש שעשיתי על מקצת מאמרים וקצת פסוקים - 'עץ חיים'...” (מובא בספר 'המעלות לשלמה', בערכו). את חיבורו 'חבר הקיני' ראה החיד”א והוא מזכירו בספרו 'שם הגדולים' (מערכת ספרים, אות ח'). כתב היד של החיבורים הנ”ל היה בידי רבי אברהם גדיליא, ומובאות ממנו נדפסו בפירושו לילקוט שמעוני. חלק מחיבורים אלה לא שרדו וחלקם נותרו בכתב-יד וטרם נדפסו. בספר ”שיטה מקובצת” למסכת חולין, בהוצאת אהבת שלום (ירושלים תשס”ג, כרך ב'), פורסמו שרידים מחידושים שכתב רבי חיים חברייא על מסכת כתובות, בעת לימודו בישיבת רבי בצלאל אשכנזי. שם נשמר גם הקולופון שכתב: ”אשבח לאל שזיכני לקרות בישיבת מורי הרב בצלאל אשכנזי נר”ו ריש סידרא דמצרים, מיציאת סוכות עד פ' אשה כי תזריע, ולא בטלתי אלא יום א' באונס...”, ”זה הקונטרס של הצעיר חיים חברייא שחיברתי אותו ממה שקריתי בישיבת מורי הרב בצלאל אשכנזי נר”ו מאור הגולה”. תוכן החידושים שבשרידים אלה מופיע בשינויים ב”שיטה מקובצת” הנדפסת למסכת כתובות, ומכך עולה שרבי חיים נטל חלק בכתיבת ה”שיטה מקובצת” (ראה על כך: מבוא ל”שיטה מקובצת”, מהדורת אהבת שלום הנ”ל, מאת ר' אלעזר הורביץ). בקובץ 'בית אהרן וישראל', עט (שנה יד, א; תשרי-חשון תשנ”ט, עמ' ה-ח) נדפסו דברי תורה מכתב-ידו של רבי חיים חברייא, שם חותם: ”זה נ”ל חברייא”, בדומה לחתימה על אחת ההגהות שלפנינו. רבי מנחם די-לונזאנו (ש”י?-לפני שפ”ו; מכונה בקיצור: רמד”ל), מגדולי החכמים והמקובלים בתקופת האר”י. נולד באיטליה ונדד רבות בחייו. בשנת של”ה הדפיס את חיבורו ”דרך חיים” בקושטא, וסמוך לאותו זמן עלה לארץ ישראל, שם נפגש והתיידד עם תלמידי האר”י. תחילה התיישב בירושלים, לאחר מכן עבר לצפת. בשנת שמ”ז הדפיס בה את הספר ”מדרש אגור” (מדרש שלשים ושתים מדות) אשר ההדיר. בהמשך שהה במצרים, לאחר מכן חזר לירושלים, משם הגיע לדמשק, ולאחר מכן חזר לאיטליה. בסוף ימיו חזר לירושלים ובה נפטר. בשנת שע”ח הדפיס בוונציה את חיבורו הכולל ”שתי ידות”, המאגד עשרה מחיבוריו (כנגד כל אצבע שב”שתי ידות”). ביניהם: אור תורה, מעריך, עבודת המקדש, דרך חיים, טובה תוכחת, ועוד. בשל חוסר תקציב לא השלים להדפיס את כל עשרת החיבורים באותה עת. במהלך השנים נדפסו חיבוריו הרבים במספר מהדורות,