בידספיריט | ספר הים התלמוד – למברג,

ספר הים התלמוד – למברג, תקפ”ח – מהדורה ראשונה – שתי הגהות חתומות בכתב-ידו של רבי עקיבא איגר, בהן ביאור והוכחה לתשובת חתנו ה”חתם סופר” שנדפסה בספר - ספר הים התלמוד, חידושים על מסכת בבא קמא, מאת רבי משה יהושע העשיל אורנשטיין אב”ד טארניגראד ורוהטין, עם ”מפרשי הים” – ”הגהות ותוספות חידושים” ושו”ת מאת עורכי הספר – רבי מרדכי זאב סגל איטינגא מלבוב ורבי יוסף שאול נתנזון אב”ד לבוב. למברג (לבוב), [תקפ”ח] 1827. מהדורה ראשונה. העותק של הגאון רבי עקיבא איגר, עם שתי הגהות ארוכות בכתב-יד קדשו. שתי ההגהות חתומות על ידו בסופן: ”עקיבא”. ההגהות נכתבו על ידי רבי עקיבא איגר בשולי תשובה מאת חתנו הגאון בעל ”חתם סופר” שנדפסה בספר (בדף סט), ובהן מתייחס לדברי החתם סופר ואף מחזק את דבריו ומביא ראיה לשיטתו. ההגהות כתובות בכתב רש”י, כפי שנהג לעתים רבי עקיבא איגר, והן מונות כ-20 שורות. בראש הספר נדפסו הסכמות מגדולי הדור המפורסמים, בהם רבי עקיבא איגר וה”חתם סופר”. רבי עקיבא איגר מבקש מהעורכים בסוף הסכמתו: ”ולעת גמר ההדפסה אבקש מכבודכם הרמה לכבדני לשלוח לי ספר אחד”. לפנינו הספר שנשלח לרבי עקיבא איגר, שאף כתב עליו שתי הגהות. על ההגהות שלפנינו: בחלקו האחרון של הספר נדפסו חילופי מכתבי שאלות ותשובות בין הרבנים העורכים לבין גדולי דורם. בין התשובות מופיעות גם תשובותיהם של רבי עקיבא איגר וחתנו בעל ה”חתם סופר”, ועוד. בדפים סח/-2ע/1, נדפסה תשובתו של ה”חתם סופר” בעניין מצוות זכירת יציאת מצרים (תשובה זו נדפסה מאוחר יותר בשו”ת ”חתם סופר”, א', אורח חיים, סימן טו, ותוכנה מופיע בקצרה בהגהות החת”ס על שלחן ערוך אורח חיים, סימן סז). החתם סופר חולק בדבריו על בעל ה”מגן אברהם” שפסק כי מי שאמר שירת הים יצא ידי חובת מצוות זכירת יציאת מצרים. בשולי הגליון בעותק שלפנינו (דף סט/1) כתב רבי עקיבא איגר, חיזוק לדעת חתנו החתם סופר, כשהוא מסייע לו מלשון ה”מדרש רבה” על ספר שמות, שם מפורש כדעת החתם סופר. בהמשך אותה תשובה עוסק החתם סופר בעניין ברכה על מצוות ביום טוב שני, ומזכיר בין היתר גם את ברכת הלולב. בעותק שלפנינו (דף סט/2) הוסיף חותנו רבי עקיבא איגר הערה בכתב-יד, כי ברכת הלולב איננה שייכת לנידון ונכתבה על ידי חתנו מחמת שגרת הלשון: ”גם אנכי בעניי נתקשיתי בזה, ואולם לישנא דחתני הגאון נ”י מעל נטילת לולב הוא אשגירות דלישנא...”. תוכן ההגהה הראשונה נדפס לאחר מכן בהגהות רעק”א על שלחן ערוך (אורח חיים סימן סז. ההגהות נדפסו לראשונה בספר בפני עצמו, בברלין תרכ”ב, ובמקביל בתוך מהדורת השולחן ערוך שנדפסה ביוהניסבורג באותה שנה). נוסח ההגהה הנדפסת הוא: ”חתני הגאון מו”ה משה [סופר] נ”י אב”ד דק”ק פרעסבורג בתשובתו הנדפס בס' ים התלמוד השיג ע”ז... ולענ”ד [תורת] אמת בפיו [של משה], דלהדיא איתא במדרש...” (המילים שבסוגריים הרבועים מופיעות בהגהות שנדפסו ביוהניסבורג ולא במהדורה שנדפסה בברלין). בהגהה שנדפסה ציטט רבי עקיבא איגר רק חלק מלשון המדרש. הדבר גרם לכמה אחרונים להשיג על דבריו, ולטעון כי מלשון המדרש שהביא, עדיין אין קושיה על דברי ה”מגן אברהם”, ויש שטענו שטעות סופר נפלה בדבריו (ראה חומר מצורף). אך בהגהה הכתובה לפנינו בכתב-יד קודשו ציטט את לשון המדרש בשלמות, וממילא נופלת התמיהה שתמהו על דבריו. תוכן ההגהה השניה לא נדפס. לפי המסופר, רבי עקיבא איגר היה נוהג לכתוב את הגהותיו בשעת מנוחת הצהריים שלו, על הספרים החדשים שהובאו לו (ראה סדר יומו שפורסם ב”עלי זכרון”, ג', אב תשע”ה, עמ' ד). על דרכו של רבי עקיבא איגר לכתוב את הגהותיו, לעתים, בכתב רש”י, ובחתימת ”עקיבא” בסופן, ראה: מבית הגנזים, ברוקלין, תש”ע, עמ' רלג; שו”ת גינת ורדים השלם, אורח חיים, ירושלים, תשס”ח, עמ' 8; אנצי' רינה וישועה, ג, בני-ברק, תשנ”ו, עמ' נח. את הספר ירש בנו של רבי עקיבא איגר, רבי יצחק ליב איגר. בדף השער מופיעה חותמתו בגרמנית: ” I. L. Eger - Johannisburg”. רבי יצחק ליב (נפטר תרל”א) התגורר בלומזא ולאחר מכן ביוהניסבורג שבגרמניה, שם הוציא לאור בשנת תרכ”ב את מהדורת השולחן ערוך עם הגהות אביו. בהקדמתו כתב כי הדפיס אך ורק את ההגהות שהיו לפניו מכתב-יד אביו, ולא ממה שכתבו תלמידיו בשמו. אביו מזכיר אותו בחידושיו: ”מה שהקשה בני הנבון החתן יצחק ליב שיחי' (דרוש וחידוש, על מס' כתובות, דף מ' ע”א). בשנותיו האחרונות של אביו כתב לעצמו במחברת מיוחדת חידושים ששמע מאביו, רובם על מסכת חולין. לאחר מכן עבר העותק אל האדמו”ר רבי משה הלברשטאם מבארדיוב. בדף השער מופיעה חתימתו (בעפרון): ”משה הלברשטאם”. בדף המגן הקדמי רישומים רבים בעפרון, וחותמות ”חברה מזונות מתלמוד, הרב הגאון אב”ד בארדיאב”. [האדמו”ר רבי משה הלברשטאם אב”ד בארדיוב (תר”י-תרס”ד, אנצי' לחסידות, ג', עמ' רסט), מגדולי האדמורי”ם בהונגריה, בנו של רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ וחתן דודו רבי אהרן הלברשטאם הרב מצאנז. סבו רבי חיים מצאנז מסר לו את עריכת ספרו שו”ת ”דברי חיים”]. הגאון המפורסם רבינו עקיבא (גינז) אֵיגֶר (תקכ”ב-תקצ”ח), גדול גאוני דורו. נולד באייזנשטאט, לאביו רבי משה גינז ולאמו בת הגאון רבי עקיבא איגר הראשון [אב”ד פרשבורג, בעל ”משנת דרבי עקיבא”]. עוד טרם הגיעו לגיל בר-מצוה למד בישיבת ברסלוי במחיצת דודו ורבו הגאון רבי בנימין וואלף איגר. בהיותו בן ט”ו שנה כבר החל לומד שיעור בפני תלמידים. עם נישואיו בשנת תקל”ח עבר לגור בעיר ליסא בבית חותנו רבי איצק מרגליות. למרות היותו רך בשנים נחשב כאחד מגדולי הלמדנים בעיר, שהיתה מרכז התורה באותה תקופה. בשנת תקנ”ב נתקבל לרב בעיר מארקיש-פרידלנד ויסד שם ישיבה. בשנת תקע”ה עבר לכהן כרב בעיר פוזנא בה שימש כ”ג שנים עד פטירתו, שם יסד ישיבה והעמיד תלמידים הרבה. איש קדוש בעל ”רוח הקודש”, ענוותן ונעים הליכות אשר לא השתרר על הציבור, אך ידע לעמוד בתוקף על כבוד הרבנות וכבוד התורה. התקין תקנות מרובות והקים מוסדות רבים לטובת הציבור. השיב תשובות לאלפי שאלות שהגיעו אליו מכל קצוי תבל,