בידספיריט | מכתבו ההיסטורי של הגרי”ז סולובייצ'יק

מכתבו ההיסטורי של הגרי”ז סולובייצ'יק הרב מבריסק, נגד הקמת המדינה בדרכי מלחמה – ירושלים, טבת תש”ח – ”...גורל חיי כל יחיד ויחיד תלויים בנצחון המלחמה. הנשמע כזאת להפקיר את החיים של כל התושבים בשביל מדינה יהודית גדולה ולא להסכים לפשרות...” - מכתב ארוך (2 עמודים, 42 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הרב מבריסק הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. ירושלים, כ”ג טבת תש”ח [5 בינואר 1948]. נשלח ללונדון, אל ידידו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב”ד לונדון. מכתב היסטורי מפורסם, מתקופת הקמת המדינה, בו כותב הרב מבריסק על סכנות המלחמה בארץ ישראל (בעקבות דחיית ”תכנית החלוקה” של האו”ם), ועל הסכנות הרוחניות הכרוכות בהקמת מדינה יהודית חילונית בארץ ישראל (”...והלואי יהיה חופש הדת ליחידים במדינה היהודית...”): ”ברכה מרובה לכבוד ידי”נ, הגאון הגדול פאר הדור... ר' יחזקאל אברמסקי שליט”א רב בלונדון... אחרי הברכה מלו”נ [מלב ונפש]. מכתב הדר”ג הגיעני באיחור זמן, מפני המצב הנורא שאנו נמצאים בו כהיום, וגם מכתבי זה איני יודע מתי ישתלח ומתי יגיע, כי הפאסט [=הדואר] סגורה בימים אלו, ואין אתנו יודע עד מה, כי המצב הולך ומחמיר מיום ליום ומשעה לשעה...”. בהמשך המכתב מספר הגרי”ז על המצב הקשה בירושלים: ”לא אדע אם יודעים בחו”ל שמץ מן הסכנה ומן הפחד שאנו חיים בו היום, ויום אתמול יום א' הי' יום בלהות בירושלים... כי יצא קול שהערבים התפרצו לעיר העתיקה לרובע היהודי, וזעקות של 'שמע ישראל' נשמעו ברחובות, כל היום הי' יום תפלה וזעקה מכל הציבור הירושלמי מנער ועד זקן בבכיות נוראות שא”א לתארם בכתב, ואמנם כן כי הצליחו להוציאם משם ושום איש לא נפגע, אבל כך הוא המצב פה”. הרב מבריסק כותב על המכתבים שנתקבלו מ”אגודת הרבנים” של רבני ארה”ב, ועל ההכנות של חוגי המזרחי להקים חוקה עברית במדינה שתוקם: ”...כי הם מתכוונים לדבר אחד בלבד, לאחד את כל היראים תחת דגל המזרחי ושיטתה... ובאמת כבר יושבים ומעבדים פה מטעם הרבנים שו”ע חדש שיתאים לרוח הזמן, כי איך יתכן עכשיו שנשים ומחללי שבת ונכרים יהיו פסולין לעדות, וכדומה עוד ענינים כאלו, אבל גם השו”ע החדש לא יוכר במדינה היהודית, כי תהיה חילונית לגמרי... והלואי יהיה חופש הדת ליחידים במדינה היהודית...”. הגרי”ז כותב דברי בקורת על רבנים חרדים שתמכו בציונות, והטעו את הציבור כאילו תוקם מדינה יהודית עפ”י התורה: ”...וגם הרבנים שתמכו בזה, והשפיעו במשך עשר שנים על כל הציבור החרדי, שזאת היא שאלת העם ואתחלתא דגאולה וכו' וכו', כולם ידעו היטב מזה שהדברים אמורים אודות מדינה חילונית גמורה, ושהשלטון יהי'[ה] מסור בידי אנשים מפירי תורה, ואשר זאת תהי'[ה] ממטרותיהם ושאיפותיהם העיקריות במדינת היהודים”. הרב מבריסק ממשיך ומאשים במחדל הזה, גם את החוגים ב”אגודת ישראל” הפועלים לשתף פעולה עם ה”סוכנות” הציונית: ”ולא מהשערה בעלמא אני אומר כן, רק כן דברו גלויות בהכנסי'[ה] הגדולה אשר היתה במארינבאד בקיץ תרצ”ז, ומני אז שינתה האגודה את דרכה ביחס להציונים והציונות, והחלה לכוון את כל אורחותי'[ה] ומעשי'[ה] להתקרב להם ולרוחם, ולשתף אתם פעולה בכל הענינים שעמדו על הפרק בשנים האחרונות... עד שבא לידי הצהרה גלוי'[ה]... כי הסוכנות היא היחידה המוכרת מכל החוגים, לדבר ולדרוש ולהופיע בכל מקום בשם כלל ישראל... ואם אולי נמצאו בחו”ל מראשי האגודה שרצו לדבר ולהצהיר אחרת, ייסרו אותם וחסמו את פיהם בהחלטה של מועצת גדולי התורה, שלא היתה ולא נבראה...”. הגרי”ז מבריסק מתנגד להקמת המדינה בדרכי מלחמה, וקורא להציל את היישוב היהודי ולהתפשר עם הערבים: ”...כי לדעתי החובה להשפיע עכשיו... כי יתפשרו עם הערבים ולא יהי'[ה] דם נשפך כמים, וסכנה גדולה מרחפת על כל היישוב כולו... ובכלל הלא כל הענין של מדינה יהודית הוא ענין של מצב מלחמה, אשר מי יודע אחריתו באופן היותר טוב ומוצלח, ובפרט שהיהודים מתי מספר וכו' וכו', וכפי שאומרים פה גם אצל העומדים בראש ההנהלה [הציונית] ישנם חילוקי דעות עכשיו בזה, ואם כן יש עכשיו מקום להשתדלות ולהשפעה מאיזה צד שהוא להכריע את הכף שלא יעמידו בסכנת כליון ח”ו [חס ושלום] את כל הישוב כולו, והרי אינה דומה מלחמה זו לשאר מלחמות שכל מלחמה היא רק להשלטון של המדינה, אבל כאן גורל חיי כל יחיד ויחיד תלויים בנצחון המלחמה. הנשמע כזאת להפקיר את החיים של כל התושבים בשביל מדינה יהודית גדולה ולא להסכים לפשרות, והלא גם אצל אומות העולם במצב שכזה מתערבים מדינות אחרות לחדול משפיכת דם נקי, ק”ו לנו בנ”י [קל וחומר לנו בני ישראל] שכל נפש היא לפנינו עולם מלא...”. לקראת סיום המכתב הוא כותב על המכתב מתאריך ג' טבת ששלח אליו ”בנוגע לחוקת ירושלים” (ראו ”קדם”, מכירה 99, 5 בנובמבר 2024, פריט 210): ”...ואחכה לתשובת הדר”ג, אם כי עתה הסכנה הגופנית ממלאת את כל חלל הלב, ואינה נותנת מקום למחשבות ענינים אחרים”. הרב מבריסק חותם בדברי תפילה להנצל מהמצב הקשה: ”ואסיים בברכת כל טוב להדר”ג הרמה שליט”א, הנני ידידו מוקירו ומכבדו הדושו”ט מלו”נ [ודורש שלומו וטובתו מלב ונפש], המייחל ומצפה לחסדי ד' כי לא תמנו להוציאינו למרחב ולישועה, יצחק זאב באאמו”ר הגאון החסיד רשכבה”ג מרן חיים הלוי זצוקללה”ה סאלאווייציק”. הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק אב”ד בריסק (תרמ”ז-תש”ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר”ח) מבריסק, ונכדו של ה”בית הלוי”. עוד בחיי אביו, בגיל צעיר, נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע”ט (בהיותו כבן 32) מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, ובסמכותו התורנית ניהל את ענייני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו שנמלטו עמו מבריסק לווילנא, ומשם עלו לירושלים בשנת תש”א. סמכותו העצומה הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו”ל. ספריו: ”חידושי מרן רי”ז הלוי”, על הרמב”ם ועל התורה. כתבי שמועות חידושיו יצאו לאור בספרי ”חידושי הגרי”ז. עד היום מהוה תורתו אבן-יסוד בלימוד המעמיק בישיבות,