בידספיריט | מכתב הגאון רבי חיים עוזר

מכתב הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי – על הגרי”ז מבריסק והישיבות הגולות לווילנא בתחילת ימי השואה – ווילנא, שבט ת”ש – ”...כן נוסד קבוץ של בחורי חמד השומעים שיעורים אצל ידידינו הגרי”ז סאלאוויציק שליט”א דבר יום ביומו...” - מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, י”ט שבט ת”ש [29 בינואר 1940]. נשלח ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מרבני לונדון וממקורביו הגדולים. בתחילת המכתב הוא כותב על שיבושי הדואר בזמן המלחמה: ”כי בכל הזמן מימי המלחמה לא הגיעני שום מכתב ישר, בלתי מכתב א' ע”י ידידינו הגאבד”ק קאוונא [=בעל ה”דבר אברהם”], בעוד אשר כתבנו לכת”ר כמה פעמים”. המכתב עוסק בהצלת הישיבות שגלו לווילנא ולליטא עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. רבי חיים עוזר מספר לו על הפעולות בעניין זה של מר א”מ קייזער מאנגליה, שליחו של הרב אברמסקי להצלת הרבנים והישיבות: ”ע”י ר' א”מ' קייזער נתקבל עבור ישיבת מיר וקלעצק 5000, לבד זה סך עשרת אלפים לחלק לכל הישיבות, סך 1250 עבור הרב דבריסק, וסך 1250 עבור ועד הישיבות, וגם... עבור משפחת הגאון ר' ברוך דוב זצ”ל...”. ”כידוע לרומעכ”ת כל הישיבות התכנסו פה, רק כעת ועד הפליטים מוצא לנכון להוציא חלק גדול מהם לערי השדה, ובכלל הלא ישיבת כרכים קשה להישיבות, וכה יצאה ישיבת מיר לקיידאן, ישיבת קלעצק עומדת לצאת ליאנאווא, ישיבת קמניץ לראסיין, ישיבת הגר”א וואסערמאן שי' לטראק ועוד. אין שום יסוד לכולל אברכים של חמשים משפחות גדולי תורה, ולרבנים בערך חמישים משפחות, כן נוסד קבוץ של בחורי חמד השומעים שיעורים אצל ידידינו הגרי”ז סאלאוויציק שליט”א דבר יום ביומו, ורצונו שיהי' מוסד קיים... לע”ע הנני דואג בכל האפשרות שלא יחסר לו, והנני נותן לו כמות השכירות שמקבל אני...”. בהמשך המכתב כותב הגרח”ע כי קיבל טלגרמה ממנצ'סטר, ונראה ממנה כי באנגליה לא יודעים שכל הישיבות הגיעו לווילנא ולליטא, ולכן הוא מבקש לפרסם על כך בעתונות באנגליה. לאחר חתימת המכתב ”והנני ידידו מוקירו ומכבדו הדוש”ת חיים עוזר גראדזענסקי”, נוספו כמה שורות (בדיו שחורה), על הפעולות להעביר את הישיבות לארץ הקודש, ועל חלקו של הרב הרצוג בענין. בשולי המכתב (מהצד), כמה שורות נוספות בכתב-ידו וחתימתו של קרוב-משפחתו רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי – החותם ”אד”א” – מנאמני ביתו, סופרו ומזכירו של רבי חיים עוזר. הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ”ג-ת”ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב”ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר”ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו”צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו”צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. בתחילת תקופת השואה גלו לליטא העצמאית עפ”י הוראת רבי חיים עוזר, רבות מן הישיבות, שברחו מפולין שנכבשה וחולקה בידי הגרמנים והרוסים, אל ווילנא וערי ליטא העצמאית. באותה תקופה היה רבי חיים עוזר קברניטם של הישיבות המיטלטלות אשר ניווט אותם בים הסוער, תוך שהוא דואג לכלכלתם ומפעיל עולם ומלואו להצלתם. בין הגולים לווילנא היה גם הגרי”ז סולובייצ'יק אב”ד בריסק (המוזכר במכתב שלפנינו), שהגיע לווילנא עם חלק מבני משפחתו ותלמידיו, שניצלו ועלו עמו לירושלים בשנת תש”א. מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ”ו-תשל”ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח”ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח”ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס”ו נאלץ ”העילוי ממוסט” יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל”קיבוץ” המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו ”חזון יחזקאל” הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ”ה, ע”י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע”י השלטון הסובייטי בשנת תר”צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח”ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ”ב הקים הגרח”ע יחד עמו ועם האדמו”ר ריי”צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה”קמחא דפסחא” ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח”ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה”שחיטה היהודית” [בשאלת ”הימום הבהמות” קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתב שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות להצלתם וכלכלתם של הרבנים הגולים ובני הישיבות הקדושות, שעסקו ועמלו בלימוד התורה גם באותם ימי גלות קשים. [1] דף. נייר מכתבים רשמי. 29 ס”מ. מצב טוב-בינוני. כתמים קלים וסימני קיפול. קרעים קלים בסימני הקיפול.