בידספיריט | כתב-יד, קובץ חיבורים, מחכמי מרוקו

כתב-יד, קובץ חיבורים, מחכמי מרוקו ועוד, כולל סגולות וקמיעות – המאה ה-19 – כמחצית מהכרך בכתיבת רבי סעדיה אלהבוז - כתב-יד, קובץ חיבורים, מחכמי מרוקו ועוד, הכולל טעמי הלכות, נוסחאות שטרות, ”ספר התקנות” ועוד; וכן סגולות וקמיעות. [מרוקו, המאה ה-19]. כרך עבה. כמחציתו בכתיבת רבי סעדיה אלהבוז, מחכמי העיר תאזא במחצית הראשונה של המאה ה-19 (ראו אודותיו: מלכי רבנן, דף קא2), החתום לפנינו במספר מקומות; והשאר בכתיבה מערבית נאה (כפי הנראה של אחד מהחכמים סופרי בית הדין בפאס). החלק בכתיבתו של רבי סעדיה אלהבוז (דפים 2-170, 277-309) כולל: ”טעמי הלכות” – להלכות ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, חנוכה, פורים, פסח ותשעה באב, נוסחי שטרות ואגרות (כולל קטעים מלשון לימודים ועט סופר ליעב”ץ), סגולות ורפואות, קמיעות, נוסח לשמירה לילד, עם שמות מלאכים וכתב מלאכים; ”פסקי דינים” בענייני שטרות ונוסחי שטרות, דרושים, סגולות ורפואות; סדר חליצה למהר”י אדרבי ופסקי דינים בהלכות אבן העזר מחכמי המערב; דרושים וחידושי אגדה, כולל חידושים בשם היעב”ץ ושאר חכמי המערב; ועוד. כולל גם חידושים מהכותב רבי סעדיה אלהבוז, החותם בסוף כל קטע מהם (בדפים 69א, 133ב, 137א, 289-291; בדף 163א: ”שמעתי אך הוספתי נופך משלי”). בסוף טעמי ההלכות (דף 49א) קולופון שלו: ”תמו ונשלמו טעמי הלכות... על ידי אני ע”ה זעירא דמן חברייא... ע”ה סעדיה אלהבוז סי”ט”. החלק בכתיבה השנייה (דפים 171-277) כולל: העתקת ”ספר התקנות” של חכמי המערב (ספר התקנות נערך מספר פעמים על ידי חכמי מרוקו, בתחילה על ידי רבי יעקב אבן צור – היעב”ץ, ולאחר מכן נערך ונוספו בו תקנות על ידי חכמי מרוקו, בהם רבי רפאל בירדוגו, רבי אליהו הצרפתי, ועוד; חיבור זה נדפס לראשונה בספר כרם חמר לרבי אברהם אנקאווא, חלק ב, ליוורנו תרל”א; על העריכה שלפנינו ראו במבוא לספר תקנות חכמי פאס, חלק א, עמ' 116); ”ספר לשון חכמים להרב יצחק הכהן זלה”ה” [מיוחס לרבי יצחק הכהן רפפורט בעל ”בתי כהונה”]; ”אלה שמות האנשים מועתקים מכ”י הרב המובהק סבא דמשפטים כמוהר”ר יעב”ץ זלה”ה ע”ס א”ב... ואלה שמות הנשים...”; ”קערת כסף להרב רבי יוסף האזובי בר חנן זלה”ה”; ”הלכות טריפות כמנהג פאס יע”א”. בראש הכרך דף, מנותק, שאינו קשור לכרך, עם רישום ”התחלתיו ביום חג הסוכות שנת התצ”ד...” וחתימה: ”אבן צור ס”ט”[?]. [309] דף. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. קרעים ובלאי. קרעים חסרים במספר דפים עם פגיעות בטקסט. דפים וקונטרסים מנותקים. נתון בכריכה חדשה וקופסה תואמת. מקור: 1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו. 2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 13. ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 40-42. אוצר כתבי היד של חכמי מרוקו – אוסף משפחת אבן צור בשנות השישים של המאה ה-20 נוסף לאוסף קלגסבלד נדבך חשוב במיוחד – אוצר כתבי-היד של משפחת אבן צור בפאס. אוסף זה כולל כרכים רבים, בהם אסופות פסקי דין ותכתובות בהלכה בין גדולי חכמי מרוקו, במרכזם רבי יעקב אבן צור, היעב”ץ, מגדולי מרוקו, אב”ד פאס, ומאבות המשפחה. האוסף נלקט בקפידה על ידי רבי רפאל אבן צור האחרון (ראו להלן), ונשמר בשלמותו בידי משפחת אבן צור בפאס, עד שנרכש בידי אביגדור קלגסבלד. חשיבותו של אוסף זה לא תסולא בפז, בהיותו ריכוז ענק ונדיר של תורתם ופסקיהם של חכמי מרוקו לדורותיהם, אשר נשמר בשלמותו במשך דורות רבים. חלקים גדולים מאוסף זה טרם נחקרו וטרם נדפסו. בנוסף, משמר האוסף שלפנינו מקבץ יחיד בהיקפו של אוטוגרפים – כתיבות יד קדשם של גדולי מרוקו, עם חתימותיהם הייחודיות, הקליגרפיות-מסולסלות. רבי יעקב אבן צור – היעב”ץ במרכזו של האוסף, פסקים ואוטוגרפים רבים מאת הגאון הקדוש רבי יעקב אבן צור, היעב”ץ (תל”ג-תקי”ג; מלכי רבנן, דף סד-סה), מדמויות ההוד של יהדות מרוקו לדורותיה. מגאוני ההלכה בדורו (דורו של ה”אור החיים” הקדוש ורבותיו), משורר ופייטן, מקובל ובקי גם בקבלה מעשית. בהיותו בן עשרים מונה לסופר בית הדין בבית דינם של רבי וידאל הצרפתי, רבי מנחם סירירו ורבי יהודה בן עטר (מוהריב”ע) בעירו פאס. אז חיבר את החיבור ”עט סופר” , העוסק בדיני ומנהגי כתיבת שטרות. עם פטירת רבי וידאל הצרפתי התמנה רבי יהודה בן עטר לראב”ד והיעב”ץ התמנה לדיין בבית הדין לצדו. היעב”ץ, יחד עם רבי יהודה בן עטר ועוד מחכמי דורו, היה מן המסכימים על הספר ”חפץ ה'” לרבי חיים בן עטר בעל ”אור החיים” (נדפס באמשטרדם, תצ”ב). לאחר פטירת רבי יהודה בן עטר נתמנה על מקומו לראב”ד פאס והפך לסמכות העליונה במרוקו, כשמכל ערי המערב היו פונים אליו בשאלות הלכתיות. היעב”ץ נאלץ לעזוב מספר פעמים את עירו פאס. בין השנים תע”ט-תפ”ח שהה במכנאס, ובזמן הרעב של שנת תצ”ח נדד לטיטואן. גם בערים אלו זכה לכבוד גדול, ישב לדון בראש רבני המקום ואף חתם ראשון על פסקי הדין. בשנותיו האחרונות סמך חמישה מתלמידיו לשמש לצדו בהנהגה. חכמים אלה נקראו ”בית דין של חמש”, והם שימשו כמנהיגי הציבור בזקנותו ולאחר פטירתו. הוא כתב תשובות רבות בהלכה וחיבורים רבים. חלק מתשובותיו נדפסו בשני חלקי ספרו ”משפט וצדקה ביעקב” (נדפסו בנא-אמון, מצרים, בשנת תרנ”ד ובשנת תרס”ג), חלקן נדפסו בספרי בני דורו וחלקן נותרו בכתבי-יד ומחכים לגואל. היעב”ץ נודע בכחו כמשורר ומליץ ואף חיבר ספרים בחכמה זו, ביניהם נודע ספרו ”עת לכל חפץ” (נא-אמון, תרנ”ג), ובו כארבע מאות פיוטים ושירים מפרי עטו. החיד”א כותב עליו ועל חיבוריו בספרו ”שם הגדולים” ומתייחס גם למנהגו לעטר את ספריו בהגהות רבות: ”...וחיבר חבורים הרבה, ומלבד רוב ספרים שחיבר, כל הספרים שהיו לו מלאים על כל גדותיו מכתיבתו בגליונות. והיה לו יד בקבלה מעשית” (מערכת גדולים י, רנו); ”עט סופר – כתב-יד, חיבר הרב מ' יעקב ן' צור ז”ל בתקון סדרי שטרות, וחיבר חבורים הרבה כמ”ש בח”א...