בידספיריט | כתב-יד, חיבורים שלא נדפסו מאת

כתב-יד, חיבורים שלא נדפסו מאת רבי רפאל אבן צור – זכרון לבני ישראל / הגהות על האבודרהם / שו”ת / פירוש שמחת עולם – בהעתקת בן המחבר רבי שלמה אבן צור – הוספות בכתיבת אחיין המחבר רבי שלמה אליהו אבן צור (שאב”ץ), והגהות נכד המחבר רבי רפאל אבן צור (האחרון) – פאס, תקצ”ג - כתב-יד, ארבעה חיבורים מאת רבי רפאל ב”ר שלמה שמואל אבן צור, בהעתקת בנו רבי שלמה אבן צור, עם הוספות והגהות מרבי שלמה אליהו אבן צור (שאב”ץ) ורבי רפאל אבן צור (האחרון). [פאס, מרוקו, תקצ”ג 1833]. הכרך שלפנינו כולל ארבעה חיבורים מאת רבי רפאל אבן צור (השני; נפטר תקפ”ו): ”ספר זכרון לבני ישראל” – כללים ודינים (דפים 1-4); חיבור ”הגהות על ס' אבודרהם מא”א [=מאדוני אבי] כמהור”ר רב”ץ זצו”ל” (תופס את רוב הכרך – דפים 36א-116א; תוספות על החיבור וליקוטים נוספים בדפים 26-35); תשובות ופסקים בהלכה – ”שו”ת להרב א”א כמוהר”ר רפאל אבן צור זצו”ל” (דפים 116ב-158א); ו”שמחת עולם” – פירוש על טור אבן העזר (דפים 158ב-172). למיטב ידיעתנו, חיבורים אלה לא נדפסו. מרבית הכרך נכתב על ידי בן המחבר, רבי שלמה אבן צור (השני; נפטר תר”ג), למעט מספר תשובות של המחבר שהועתקו בידי אחיינו (בן אחיו) רבי שלמה אליהו אבן צור (שאב”ץ) בדפים 173-179. בראש הכרך עמוד שער של החיבור הראשון: ”ספר זכרון לבני ישראל להרב הגדול מו”ר א”א [=מורנו ורבנו, אדוני אבי] החכם השלם הדיין ומצויין שלשלת היחס והמעלה בנן של קדושים... כמהור”ר רפאל אבן צור זצולה”ה”. באותו עמוד מופיעה גם ”הקדמת הרב המחבר ז”ל” לחיבור זה. בסוף חיבור ההגהות על האבודרהם (דף 116א) קולופון המעתיק בן המחבר: ”התחלתי להעתיק אותו בע”א [=בעישור אחרון] לחדש אייר שנת תנח”ם סל”ה [=תקצ”ג] ונשלמה המלאכה בכ”ב לחדש תמוז ש' הנז' ה' יעזרני להעתיק כל הספרים שחבר אדוני אבי אמן כי”ר כ”ד הצעיר בעבדי הצור שלמה בן הרב המחבר הח' השלם הדו”מ [=הדיין ומצויין] החסיד העניו כמוהר”ר רפאל אבן צור זלה”ה”. בדף 158ב תחילתו של החיבור ”שמחת עולם” על טור אבן העזר, בראשו נכתב: ”...פי' על טור אבה”ע לה' א”א כמוהר”ר רפאל אבן צור זצו”ל וקרא שמו שמחת עולם ונ”ל לתת טעם לזה מפני שכל זה הח' [=החיבור] מדבר בדיני נשים ואמז”ל [=ואמרו זכרונם לברכה] מי ששרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה, ועוד שמחת עולם בח”ק [=בחשבון קטן] ט”ל, ושמו וחניכתו בח”ק עולה ט”ל”. בעמוד השער שבראש הכרך מופיע רישום בעלות בכתב-ידו של נכד המחבר (בנו של המעתיק) – רבי רפאל אבן צור (האחרון), עם חתימה מסולסלת שלו: ”שלי אני הצעיר נכדו של הרב המחבר, רפאל אבן צור סי”ט”, ורישום ארוך נוסף עם ייחוסו: ”שלי אני הצעיר רפאל בכמוה”ר שלמה בכמוה”ר רפאל הרב המחבר הספר הלז בכמוהר”ר שלמה שמואל בכמוה”ר רפאל עובד ז”ל בכמוהר”ר יעקב אבן צור זצוק”ל”. בדפים 31-32 הגהות החתומות: ”תשב”ץ”, כפי הנראה הן תוספות המעתיק בן המחבר. בשולי חלק מהדפים מופיעות הגהות רבות בכתיבת רבי רפאל אבן צור (האחרון) נכד המחבר הנ”ל, חלקן חתומות ”רב”ץ” [=רפאל בן צור]. בדף 6א הגהה בכתיבת אחיין המחבר, רבי שלמה אליהו אבן צור (שאב”ץ), חתומה בסופה: ”...נאם שלמה אליהו אבן צור בן אחיו של הרב המחבר הנז' זלה”ה”. בדף 14א מופיעה פסקה אחת בכתיבת הרב שאב”ץ, באמצע ההעתקה. הגהות נוספות שלו בדף 133א. בערכו של המחבר בספר ”מלכי רבנן” לרבי יוסף בן נאיים (ירושלים תרצ”א, דף קה) מובא תיאור חיבוריו על פי כתב-היד שלפנינו: ”מו”ה רפאל אבן צור זצ”ל במו”ה שלמה שמואל זצ”ל מו”ץ בפאס חי במאה הו'... הרב הנז' חיבר ס' זכרון לבני ישראל כללים ודינים וחיבר הגהות על ס' אבודרהם וראיתיו מועתק בכ”י בנו מו”ה שלמה זצ”ל, עוד חיבר ס' שמחת עולם על אה”ע וראיתי ב' העתקות ממנו א' בכ”י המחבר ואחת בכ”י בנו מוהר”ש הנז', ובתחילתו כתוב בזה”ל... [כאן מביא את הציטוט הנ”ל שבראש החיבור], עוד ראיתי בסוף הספר הנז' כמה פסקי דינים מהרב הנז', עוד חיבר הרב הנז' שיטה על מסכת סוכה, כל הספרים הנז' המה בכ”י בבית עק'ד הספרים למו”ה רפאל אבן צור [האחרון] זצ”ל...”. 180 דף (מספור מאוחר בעפרון; דפים 16-25 ודף 180 נותרו ריקים). 21 ס”מ. מצב טוב. כתמים (כתמים כהים בדפים רבים). בלאי קל. דפים וקונטרסים מנותקים. נתון בכריכה חדשה וקופסה תואמת. מקור: 1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו. 2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 10. ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 34. אוצר כתבי היד של חכמי מרוקו – אוסף משפחת אבן צור בשנות השישים של המאה ה-20 נוסף לאוסף קלגסבלד נדבך חשוב במיוחד – אוצר כתבי-היד של משפחת אבן צור בפאס. אוסף זה כולל כרכים רבים, בהם אסופות פסקי דין ותכתובות בהלכה בין גדולי חכמי מרוקו, במרכזם רבי יעקב אבן צור, היעב”ץ, מגדולי מרוקו, אב”ד פאס, ומאבות המשפחה. האוסף נלקט בקפידה על ידי רבי רפאל אבן צור האחרון (ראו להלן), ונשמר בשלמותו בידי משפחת אבן צור בפאס, עד שנרכש בידי אביגדור קלגסבלד. חשיבותו של אוסף זה לא תסולא בפז, בהיותו ריכוז ענק ונדיר של תורתם ופסקיהם של חכמי מרוקו לדורותיהם, אשר נשמר בשלמותו במשך דורות רבים. חלקים גדולים מאוסף זה טרם נחקרו וטרם נדפסו. בנוסף, משמר האוסף שלפנינו מקבץ יחיד בהיקפו של אוטוגרפים – כתיבות יד קדשם של גדולי מרוקו, עם חתימותיהם הייחודיות, הקליגרפיות-מסולסלות. רבי יעקב אבן צור – היעב”ץ במרכזו של האוסף, פסקים ואוטוגרפים רבים מאת הגאון הקדוש רבי יעקב אבן צור, היעב”ץ (תל”ג-תקי”ג; מלכי רבנן, דף סד-סה), מדמויות ההוד של יהדות מרוקו לדורותיה. מגאוני ההלכה בדורו (דורו של ה”אור החיים” הקדוש ורבותיו), משורר ופייטן, מקובל ובקי גם בקבלה מעשית. בהיותו בן עשרים מונה לסופר בית הדין בבית דינם של רבי וידאל הצרפתי, רבי מנחם סירירו ורבי יהודה בן עטר (מוהריב”ע) בעירו פאס. אז חיבר את החיבור ”עט סופר” , העוסק בדיני ומנהגי כתיבת שטרות.