בידספיריט | כתב-יד, ספר עט סופר וספר

כתב-יד, ספר עט סופר וספר לשון לימודים לרבי יעקב אבן צור (היעב”ץ), בכתיבת בנו רבי רפאל עובד אבן צור – פאס, ראשית שנות הת”ק - כתב-יד, ספר עט סופר וספר לשון לימודים, מאת רבי יעקב אבן צור – היעב”ץ, בכתיבת בנו רבי רפאל עובד אבן צור. [פאס, ראשית שנות הת”ק בקירוב]. כרך עבה, רובו ככולו כתוב בכתיבת רבי רפאל עובד אבן צור, שהעתיק וערך כאן שני חיבורים של אביו היעב”ץ: ספר עט סופר – נוסחאות שטרות בעניינים שונים, וספר לשון לימודים – אגרות ספרותיות ומכתבי מליצות שכתב היעב”ץ לאורך השנים. כתב-היד שלפנינו נכתב בחיי היעב”ץ (כלומר, לפני פטירתו בשנת תקי”ג), המוזכר לאורך כל הכרך בברכת החיים. האגרת האחרונה שהועתקה כאן מהיעב”ץ היא מחודש חשוון תקי”ב. כפי הנראה, מספר דפים בודדים נכתבו לאחר פטירת היעב”ץ. מלבד שני החיבורים (עט סופר ולשון לימודים) הוסיף רבי רפאל עובד אבן צור והעתיק מכתבים נוספים ופסקים מאת אביו היעב”ץ, מרבו רבי יהודה ן' עטר, ומחכמי אותו הדור במרוקו (כגון: פסק מ”א”א הרב הגדול כמוהר”ר יעב”ץ נרו שכתב לחכמי דובדו”, ”פסק על המס של שמשי ב”ה [=בית הכנסת] הי”ג”, ”מנהג ארצות המערב לפי תקנות ק”ק המגורשים מקאשטיליא – העתקתי מכתב יד כמוהר”ר יהודה ן' עטר זלה”ה שכתב לארץ ישראל”, ועוד). כמו כן העתיק: נוסחי שטרות שלא נכללו בספר עט סופר; החיבור סוד ה' עם הפירוש שרביט הזהב; רפואת הגוויה לרבי יהודה אלחריזי, ועוד. בראש ספר עט סופר מופיעה הפתיחה: ”ספר עט סופר הנותן אמרי שפר, ראה זה חדש, כזה ראה וקדש... תקוני שטרות, ערוכה ושמורה בשפה ברורה... העתקתיו אני הצעיר עבד ה' ב”ה רפאל עובד בר כמוהר”ר יעקב אבן צור נר”ו ונוסף עליו פירוש יפה ומנופה על שופרא דשטרי...”. בראש ספר לשון למודים נכתב: ”לשון למודים, העתקתיו אני הצעיר רפאל עובד אבן צור נר”ו”. החיבור לשון לימודים בכתיבת המחבר עצמו – היעב”ץ – השתמר בכת”י JTS ניו יורק, מס' 3134. שם נכתבו האגרות והמכתבים לפי סדר השנים, ואילו בכתב-היד שלפנינו ערך בנו רבי רפאל עובד אבן צור את תוכן הספר לפי נושאים, ועשה גם שינויים לשוניים (בין היתר נערכו הכותרות כשלעתים הוא מתייחס אל אביו בגוף ראשון, כגון: ”אגרת לנפטר ששלח א”א [=אדוני אבי] כמוהה”ר יעב”ץ לפטירת דניאל בכהה”ר משה טולידאנו נ”ע”, או: ”אגרת ששלח א”א כמהור”ר יעב”ץ לר”ש אזאווי וז”ן [=וזה נוסחה]...”). מההעתקה (ועריכה) שלפנינו הועתק החיבור כמה פעמים במרוקו, ויש עוד מקום לבדיקה והשוואה בין אוטוגרף המחבר לכתב-היד שלפנינו. באחד הדפים האחרונים חתימה מסולסלת של רבי רפאל עובד אבן צור. במספר מקומות מופיעות הוספות והגהות מרבי שמואל אליהו אבן צור, בן נינו של היעב”ץ (חתום ”שאב”ץ” בחלק מן ההגהות). בראש כתב-היד דף בהעתקתו (פסק דין), ובסוף כתב-היד שלושה דפים בהעתקתו – בהם התחלה של ”ספר לשון חכמים” [מילון חרוזים, מיוחס לרבי יצחק הכהן רפפורט בעל ”בתי כהונה”]. מספר רישומים בכתיבת רבי רפאל אבן צור האחרון אב”ד פאס. הגאון רבי רפאל עובד אבן צור (תס”ו-תקכ”ט; מלכי רבנן, דף קה, א), בנו יחידו של היעב”ץ (ששיכל מלבדו ששה עשר בנים). כיהן כבר בחיי אביו (החל משנת תק”י) כדיין ב”בית דין של חמש” בפאס. [200] דף (מתוכם כ-10 דפים ריקים). 18 ס”מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (בהם כתמים כהים או כתמי דיו במספר מקומות). בלאי. קרעים במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. נתון בכריכה חדשה וקופסה תואמת. מקור: 1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו. 2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 11. ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 34-35. אוצר כתבי היד של חכמי מרוקו – אוסף משפחת אבן צור בשנות השישים של המאה ה-20 נוסף לאוסף קלגסבלד נדבך חשוב במיוחד – אוצר כתבי-היד של משפחת אבן צור בפאס. אוסף זה כולל כרכים רבים, בהם אסופות פסקי דין ותכתובות בהלכה בין גדולי חכמי מרוקו, במרכזם רבי יעקב אבן צור, היעב”ץ, מגדולי מרוקו, אב”ד פאס, ומאבות המשפחה. האוסף נלקט בקפידה על ידי רבי רפאל אבן צור האחרון (ראו להלן), ונשמר בשלמותו בידי משפחת אבן צור בפאס, עד שנרכש בידי אביגדור קלגסבלד. חשיבותו של אוסף זה לא תסולא בפז, בהיותו ריכוז ענק ונדיר של תורתם ופסקיהם של חכמי מרוקו לדורותיהם, אשר נשמר בשלמותו במשך דורות רבים. חלקים גדולים מאוסף זה טרם נחקרו וטרם נדפסו. בנוסף, משמר האוסף שלפנינו מקבץ יחיד בהיקפו של אוטוגרפים – כתיבות יד קדשם של גדולי מרוקו, עם חתימותיהם הייחודיות, הקליגרפיות-מסולסלות. רבי יעקב אבן צור – היעב”ץ במרכזו של האוסף, פסקים ואוטוגרפים רבים מאת הגאון הקדוש רבי יעקב אבן צור, היעב”ץ (תל”ג-תקי”ג; מלכי רבנן, דף סד-סה), מדמויות ההוד של יהדות מרוקו לדורותיה. מגאוני ההלכה בדורו (דורו של ה”אור החיים” הקדוש ורבותיו), משורר ופייטן, מקובל ובקי גם בקבלה מעשית. בהיותו בן עשרים מונה לסופר בית הדין בבית דינם של רבי וידאל הצרפתי, רבי מנחם סירירו ורבי יהודה בן עטר (מוהריב”ע) בעירו פאס. אז חיבר את החיבור ”עט סופר” , העוסק בדיני ומנהגי כתיבת שטרות. עם פטירת רבי וידאל הצרפתי התמנה רבי יהודה בן עטר לראב”ד והיעב”ץ התמנה לדיין בבית הדין לצדו. היעב”ץ, יחד עם רבי יהודה בן עטר ועוד מחכמי דורו, היה מן המסכימים על הספר ”חפץ ה'” לרבי חיים בן עטר בעל ”אור החיים” (נדפס באמשטרדם, תצ”ב). לאחר פטירת רבי יהודה בן עטר נתמנה על מקומו לראב”ד פאס והפך לסמכות העליונה במרוקו, כשמכל ערי המערב היו פונים אליו בשאלות הלכתיות. היעב”ץ נאלץ לעזוב מספר פעמים את עירו פאס. בין השנים תע”ט-תפ”ח שהה במכנאס, ובזמן הרעב של שנת תצ”ח נדד לטיטואן. גם בערים אלו זכה לכבוד גדול, ישב לדון בראש רבני המקום ואף חתם ראשון על פסקי הדין. בשנותיו האחרונות סמך חמישה מתלמידיו לשמש לצדו בהנהגה. חכמים אלה נקראו ”בית דין של חמש”, והם שימשו כמנהיגי הציבור בזקנותו ולאחר פטירתו. הוא כתב תשובות רבות בהלכה וחיבורים רבים.