בידספיריט | כרך כתבי-יד – פסקים, תשובות

כרך כתבי-יד – פסקים, תשובות ותקנות – אוטוגרפים וחתימות מחכמי מרוקו – היעב”ץ ותלמידיו, חכמי ”בית דין של חמש” בפאס, חכמי משפחת בירדוגו וטולידאנו במכנאס, ועוד - כרך כתבי-יד, פסקים, מכתבים, תשובות ותקנות – מאות אוטוגרפים וחתימות מחכמי מרוקו. [פאס, מכנאס וערים נוספות במרוקו, ת”ק-תרכ”ג בקירוב, המאה ה-18 וה-19]. דפים וקונטרסים הכוללים פסקים, תשובות בהלכה, מכתבי שו”ת ותקנות, כתובים וחתומים בידי גדולי חכמי ודייני מרוקו. מרבית הכרך הוא מתלמידיו של רבי יעקב אבן צור – היעב”ץ, בהם חכמי ”בית דין של חמש” בפאס, וכן חכמי מכנאס המפורסמים באותם ימים, ובמיוחד חכמי משפחת בירדוגו. על אחד המסמכים המוקדמים (דף 131) חתום גם היעב”ץ עצמו – מסמך משנת ת”ק בעניין ”שבאשר נשסו ונחרבו החצרות מאין יושב ובתים מאין אדם בשנות הרעב לתפ”ץ [=לא תקום פעמיים צרה] ונחרבו ג”כ השתי חצרות... להחכם השלם כהה”ר עמנואל מאנסאנו ז”ל...”. לצד היעב”ץ חתום עמיתו רבי שמואל אלבאז (חברו של ה”אור החיים”, המכונה על ידו: ”אחי הרשב”א”). מסמך מוקדם אחר (דף 130), אף הוא משנת ת”ק, חתום על ידי רבי יהודה בירדוגו (חברו של ה”אור החיים”, בעל ”מים עמוקים”, אחיו של הרב המרבי”ץ, נפטר תק”ג בערך) ורבי שלמה טאפיירו. הכרך כולל עשרות אוטוגרפים (כתיבות ידם ו/או חתימותיהם) של דייני ”בית דין של חמש” בפאס, שסמך היעב”ץ מתלמידיו: בנו רבי רפאל עובד אבן צור, רבי שאול אבן דנאן, רבי אליהו הצרפתי, רבי משה אבן זמרא ורבי מתתיה סירירו; וכן של גדולי חכמי ודייני פאס האחרים מהתקופה, בהם: רבי יהודה בן עטר (השני), רבי שמואל אבן צור, רבי שאול סירירו, רבי אפרים מונסונייגו, רבי רפאל אהרן מונסונייגו, רבי ידידיה משה מונסונייגו, רבי יהושע מונסונייגו, רבי חיים דוד סירירו, רבי יהונתן סירירו, רבי שמואל אברהם אבן זמרה, רבי יוסף אשריקי, רבי אליהו מאנסאנו, רבי נחמיה יהודה הכהן, רבי דניאל בן טאטה, רבי יוסף ן' עבו, רבי אברהם ב”ר מסעוד ן' סוסאן, רבי דוד בוטבול, רבי רפאל יעקב בן סמחון, רבי שלמה ן' שמול, רבי יהודה ן' משה ן' יוסף, רבי ישראל יעקב הצרפתי, רבי משה אבן דנאן, רבי חיים אברהם הלוי, ועוד. במקביל, כולל הכרך עשרות אוטוגרפים (כתיבות ידם ו/או חתימותיהם) של גדולי חכמי מכנאס, ובראשם חכמי משפחת בירדוגו: רבי יקותיאל בירדוגו, אחיו רבי רפאל בירדוגו (”רפאל המלאך”), רבי מרדכי בירדוגו, רבי יוסף בירדוגו, רבי פתחיה מרדכי בירדוגו, רבי יעקב בירדוגו ורבי מימון בירדוגו; וכן חכמי משפחת טולידאנו: רבי שלמה טולידאנו, רבי חיים טולידאנו, רבי שאול שמואל טולידאנו ורבי ברוך טולידאנו. חכמים נוספים ממכנאס שכתבי ידם וחתימותיהם בכרך שלפנינו: רבי משה מאימראן, רבי מימון בוסידאן, רבי שמואל ן' וואעיש, רבי שמואל הלוי אבן יולי, רבי מימון אדהאן, רבי יעקב אדהאן, רבי שלמה ן' לחסין, רבי שלמה חלואה, ועוד. מלבדם מופיעים לפנינו אוטוגרפים מחכמי מרוקו בערים האחרות: צפרו – כדוגמת רבי יהודה אלבאז, רבי עמור אביטבול, רבי שאול ישועה אביטבול [בעל ”אבני שיש”], רבי יהושע יש”י [=יהושע ישראל יעקב; עולייל], רבי מסעוד יתאח, רבי יוסף ן' זכרי; ראבט – רבי משה די אבילה, רבי יוסף אלמליח, רבי עיוש אלמאליח; סלא – רבי אליהו הלוי ן' צפת, רבי אברהם ן' שלמה חסאן; טיטואן – רבי אברהם מונסונייגו, רבי מנחם נהון, רבי משה הלוי, רבי משה אבן צור, רבי שלמה אבודרהם, רבי אפרים מונסונייגו, רבי וידאל ביבאס, רבי שלמה ן' אסוסי. [156] דף (בהם כ-15 דפים ריקים). 21 ס”מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעה בטקסט במספר דפים. דפים וקונטרסים מנותקים. נתון בכריכה חדשה וקופסה תואמת. מקור: 1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו. 2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 6. ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 24-27. אוצר כתבי היד של חכמי מרוקו – אוסף משפחת אבן צור בשנות השישים של המאה ה-20 נוסף לאוסף קלגסבלד נדבך חשוב במיוחד – אוצר כתבי-היד של משפחת אבן צור בפאס. אוסף זה כולל כרכים רבים, בהם אסופות פסקי דין ותכתובות בהלכה בין גדולי חכמי מרוקו, במרכזם רבי יעקב אבן צור, היעב”ץ, מגדולי מרוקו, אב”ד פאס, ומאבות המשפחה. האוסף נלקט בקפידה על ידי רבי רפאל אבן צור האחרון (ראו להלן), ונשמר בשלמותו בידי משפחת אבן צור בפאס, עד שנרכש בידי אביגדור קלגסבלד. חשיבותו של אוסף זה לא תסולא בפז, בהיותו ריכוז ענק ונדיר של תורתם ופסקיהם של חכמי מרוקו לדורותיהם, אשר נשמר בשלמותו במשך דורות רבים. חלקים גדולים מאוסף זה טרם נחקרו וטרם נדפסו. בנוסף, משמר האוסף שלפנינו מקבץ יחיד בהיקפו של אוטוגרפים – כתיבות יד קדשם של גדולי מרוקו, עם חתימותיהם הייחודיות, הקליגרפיות-מסולסלות. רבי יעקב אבן צור – היעב”ץ במרכזו של האוסף, פסקים ואוטוגרפים רבים מאת הגאון הקדוש רבי יעקב אבן צור, היעב”ץ (תל”ג-תקי”ג; מלכי רבנן, דף סד-סה), מדמויות ההוד של יהדות מרוקו לדורותיה. מגאוני ההלכה בדורו (דורו של ה”אור החיים” הקדוש ורבותיו), משורר ופייטן, מקובל ובקי גם בקבלה מעשית. בהיותו בן עשרים מונה לסופר בית הדין בבית דינם של רבי וידאל הצרפתי, רבי מנחם סירירו ורבי יהודה בן עטר (מוהריב”ע) בעירו פאס. אז חיבר את החיבור ”עט סופר” , העוסק בדיני ומנהגי כתיבת שטרות. עם פטירת רבי וידאל הצרפתי התמנה רבי יהודה בן עטר לראב”ד והיעב”ץ התמנה לדיין בבית הדין לצדו. היעב”ץ, יחד עם רבי יהודה בן עטר ועוד מחכמי דורו, היה מן המסכימים על הספר ”חפץ ה'” לרבי חיים בן עטר בעל ”אור החיים” (נדפס באמשטרדם, תצ”ב). לאחר פטירת רבי יהודה בן עטר נתמנה על מקומו לראב”ד פאס והפך לסמכות העליונה במרוקו, כשמכל ערי המערב היו פונים אליו בשאלות הלכתיות. היעב”ץ נאלץ לעזוב מספר פעמים את עירו פאס. בין השנים תע”ט-תפ”ח שהה במכנאס, ובזמן הרעב של שנת תצ”ח נדד לטיטואן. גם בערים אלו זכה לכבוד גדול,