בידספיריט | כתב-יד, ראש משביר לרבי משה

כתב-יד, ראש משביר לרבי משה בירדוגו, הרב המשבי”ר – כתב-יד מקורי של החיבור, שנכתב בחיי המחבר, בכתיבות והגהות תלמידיו חכמי מכנאס מהרח”ט ומהרי”ט ועוד – הגהות שלא נדפסו - כתב-יד, ראש משבי”ר – חידושים על תלמוד בבלי, מאת רבי משה בירדוגו – הרב המשבי”ר. [מכנאס, מרוקו, המחצית השנייה של שנות הת', ראשית המאה ה-18, בקירוב]. כתיבה מערבית, ממספר כותבים. לפנינו כתב-יד מקורי של החיבור שנכתב בבית מדרשו של המחבר – הרב המשבי”ר, עם כתיבות והגהות אוטוגרפיות של תלמידיו – גדולי חכמי מכנאס – רבי חיים טולידאנו (מהרח”ט) ואחיו רבי יעקב טולידאנו (מהרי”ט), ותלמידים נוספים של הרב המשבי”ר. הכרך שלפנינו כולל את החידושים על מסכתות עירובין, פסחים, חגיגה, ביצה, מועד קטן, ראש השנה, תענית, סנהדרין, הוריות, שבועות, מכות, בבא מציעא, גיטין ומגילה (וכן דף אחד של התחלת החידושים על מסכת שבת). הכתיבות מתחלפות לאורך הכרך שוב ושוב, ונראה כי הדברים נכתבו תוך כדי הלימוד בישיבתו של הרב המשבי”ר. כפי הנראה שני הכותבים העיקריים הם תלמידיו מהרח”ט ומהרי”ט. בנוסף מופיעות הגהות אוטוגרפיות של התלמידים בשולי הגליונות. בדף 12ב: ”...חידושים מהרב הדיין ומצויין מבחר דורינו ומחמד עינינו המובהק בעיון... משה בירדוגו יצ”ו”. בראש החידושים למסכת גיטין (דף 105א; הכתובת דהויה וחסרה בחלקה): ”מסכת גיטין [--- -]תחיל לכתוב חדושים של מסכת גיטין שנת[חדשו? ---] החכם [---] משה בירדוגו אשר שם [--- המד'?] לחברת ת”ח העוסקים בתורה כל היום”. בדף 89ב מופיעים רישומים מעוטרים (כנראה חיקויי חתימה של הרב המשבי”ר): ”אני הצעיר ע”ה ב”ה [=עבד ה' ברוך הוא] משה בירדוגו סלי”ט[?]”, ”משה בירדוגו סי”ט”. רישום נוסף ”משה בירדוגו” בדף 104ב. החיבור מופיע לפנינו בשתי צורות כתיבה: 1. מרבית הכרך (דפים 1-89) נכתב בשני טורים בעמוד, בכתיבות מתחלפות. בשולי הגליונות מופיעות הגהות רבי יעקב טולידאנו, רבי משה טולידאנו ומגיהים נוספים (חלק מהגהות אלו לא נדפסו, ראו להלן). 2. החל ממסכת בבא מציעא ועד הסוף (כולל גם מסכתות גיטין ומגילה; דפים 90-117) מופיעה הכתיבה בטור אחד, בכתיבות מתחלפות. בחלק זה משולבים לעתים דברי התלמידים בגוף הטקסט כחלק מהשקלא וטריא. כך לדוגמה בדף 105ב מופיע קטע בו נכתב: ”...ואברהם ן' חסין י”ה תירץ לזאת הקושיא... ומהר”ם בירדוגו יש”ץ תירץ לזה...”. אחריו מופיע קטע בכתיבה מעט שונה, המסתיים במילים ”נ”ל משה”, אחריו קטע נוסף החתום בסופו: ”אברהם ן' חסין”, ומיד אחריו קטע המתחיל ”ועוד נראה ליישב” החתום בסופו ”יעקב טולידאנו י”ה”. בהמשך הדף קטע נוסף המסתיים ”אברהם ן' חסין”, ואחריו: ”ואני הצעיר יעקב טולידאנו נ”ל...”. לאורך הכרך מופיעות בשולי העמודים הגהות אוטוגרפיות, חלקן חתומות, בהן הגהות רבות ממהרי”ט (החותם לרוב בסופן: ”יט”ן” = יעקב טולידאנו נר”ו; בשני מקומות חותם רק: ”יעקב”), מרבי יהודה בירדוגו (החותם:” יהובי”ר” או ”יאובי”ר”), רבי משה טולידאנו (בן המהרי”ט; חתומות: ”משה טולידאנו”, ”משה טולי'” ”משה טו'” ו”משה”), והגהות נוספות מכותבים לא מזוהים. בדף 8א: הגהה ממהרי”ט (חתומה יט”ן), עליה נוספה הגהה מנכדו רבי משה מאימראן (החתום בסופה), המשיג על דברי סבו ותומך בדעת הרב המשבי”ר: ”מ”ש הרב מורמ”ב [=מורנו רבי משה בירדוגו] ז”ל הוא הנכון...”. באחד המקומות הגהה ממהרי”ט (חתומה ”יעקב”) שנכתבה כבר לאחר פטירת הרב המשבי”ר, שכן הוא מזכירו בברכת המתים: ”דברי מורי ז”ל נכונים...” (דף 13ב). בדף 108ב העתקת דברי המחבר: ”מכאן והלאה נתמעטה השקידה בעונותינו שגרמו לבוצינא דנהורא החסיד שנהרג הוא ואחיו... מכאן והלאה אני כותב בלי פנאי ובלי כוונה זעיר שם, נאם הטרוד קטן וצעיר משה בירדוגו” (עם סלסול חתימה בשמו). בחידושים למסכת עירובין מופיעים מספר איורים להמחשה (דף 14א, דף 15ב). החיבור ראש משביר נדפס בליוורנו בשנת ת”ר, מתוך אחת ההעתקות הרבות של החיבור שנעשו במרוקו. לאחרונה אף נדפס במהדורה חדשה (חיפה תשע”ב), על פי מספר כתבי-יד. לפנינו אחד מכתבי-היד המוקדמים של החיבור, שכאמור נכתב על ידי תלמידי המחבר בחייו, בהיותם מסתופפים בצילו בבית מדרשו. מכתב-יד זה ניתן ללמוד על תהליך התגבשותו של החיבור, תוך כדי הלימוד בחבורה של הרב המשבי”ר עם תלמידיו. חלק מן ההגהות שלפנינו לא נדפסו במהדורת ליוורנו, ואף לא במהדורה החדשה. מספר הגהות בודדות שנדפסו במהדורת ליוורנו שולבו בטעות בתוך הקטעים, כחלק מרצף החיבור, ובכתב היד שלפנינו ניתן להבחין שמדובר בהגהת תלמיד (לדוגמה במסכת פסחים דף נה, א, מופיע בנדפס קטע המשולב בתוך דברי הרב המשבי”ר ונראה כהמשך דבריו, בעוד שלפנינו הוא מופיע בהגהה בגליון בכתיבת יד וחתימת ”יט”ן” [רבי יעקב טולידאנו]). בהעתקות מאוחרות יותר של החיבור שנעשו במרוקו, שולבו הגהות התלמידים על ידי המעתיקים בתוך ”חלונות”, אך לפנינו העותק המקורי שבו מופיעות ההגהות המקוריות, בכתיבת התלמידים עצמם (על החיבור ראש משביר ועל העתקה מאוחרת לכתב-היד שלפנינו, בה הועתקו הגהות תלמידים, ראו: הרב אברהם הלל, סקירות חיבורים בכתבי-יד, קובץ מן הגנזים, ספר יא, תשע”ח, עמ' שנ-שנט). רבי משה בירדוגו (תל”ט-תצ”א), מגדולי חכמי המערב, הידוע בכינויו ”הרב המשבי”ר”, ראש הישיבה ורב העיר מכנאס בדורו של ה”אור החיים”, שהיה ידיד נפשו. ה”אור החיים” מזכירו בספרו ”חפץ ה'” (שבת, דף י, ע”ב): ”ואם הייתי מספר גופא דעובדא של הפירוש הזה ממש רוח הקודש הופיעה ונתכוונו לו בהיסח הדעת בבית הכנסת אני ואחי גדול החכמים הרב רבי משה בירדוגו אשר נפשי קשורה בנפשו...”. גם החיד”א, תלמידו של ה”אור החיים”, כותב עליו בשם רבו (בספרו שם הגדולים, מערכת ספרים, ערך משביר): ”ושמעתי מהרב המופלא חסידא קדישא כמהר”ר חיים ן' עטר זלה”ה שהיה מספר בשבחו ביושר עיונו בעומק העיון”. תלמידיו של הרב המשבי”ר היו מגדולי חכמי מרוקו הנודעים,