בידספיריט | כרך כתבי-יד – תשובות וחיבורים

כרך כתבי-יד – תשובות וחיבורים מהיעב”ץ וצאצאיו ומחכמי מרוקו – כולל תשובה ארוכה בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב ששפורטש – סאלי, ת”ב - כרך כתבי-יד, תשובות וחיבורים – אוטוגרפים של רבי יעקב אבן צור (היעב”ץ) וצאצאיו ושל כמה מחכמי מרוקו. [מרוקו, המאות ה-18 וה-19]. כולל קונטרס ארוך בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב ששפורטש – מכתב תשובה הלכתית שכתב אל חכמי פאס. [סאלי, ת”ב 1642]. בכרך שלפנינו נכרך קונטרס (דפים קא-קג) ובו תשובה ארוכה בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב ששפורטש, הפותחת: ”החכמים השלמים יושבי על מדין מורי צדק לעמם ולאומם כהה”ר סעדיה ן' דאנן נר”ו וכהה”ר עמנואל סירירו נר”ו”. בסיומה חותם: ”כה דברי עבד א-ל זעירא דמן חבריא החותם סדר ה' נראה אליכם השמח בדברי חז”ל המפוצצים סלע כפטיש ע”ה יעקב ששפורטש ס”ט”. תשובה זו נדפסה בשינויי נוסח בספרו ”אהל יעקב” סימן ח (בין היתר נדפסה שורת הסיום הנ”ל בקיצור גדול). בתשובה הנדפסת נוסף (בתחילתה ובסופה) כי המכתב נשלח מסאלי לפאס בשנת ת”ב (1642). בנוסף כולל הכרך: • תשובות ופסקים מאת היעב”ץ, עם פסקים מחכמים נוספים בני דורו (בראשי חלק מהעמודים נכתב ”שו”ת מהריב”ץ זלה”ה”). רובם בהעתקת רבי רפאל אבן צור (האחרון) אב”ד פאס, עם הגהות והערות מהמעתיק רבי רפאל (בחלקן חתום ”רב”ץ”). בראש דף עז1: ”התחלתי להעתיק ס'[פר] הפסקים של הרמ”ז [=הרב מורי זקני] כמוהר”ר יעקב ן' צור זלה”ה בכ”ט לח'[ודש] כסליו שנת הת”ר אגודות מוטה לפ”ק [=תר”ה] בפאס... נאם איש צעיר כמים נשפך והוא לאפ”ר נהפך [=רפאל] בכמוהר”ר שלמה אבן צור זלה”ה”. מתוך כתב-יד זה נדפסו תשובות בספר ”כרם חמר” ח”א, ולכן מתייחסת הערת רבי רפאל בדף יא1: ”ישלם ה' פעולו לכמהר”א אנקאווה שהדפיסה לתשו'[בה] זו בספרו הנק'[רא] כרם חמר... מכלל כמה וכמה שו”ת מהרמ”ז [=מהרב מורי זקני (היעב”ץ)] זלה”ה ורוב התשו'[בות] הבאים בכרך זה הן המה שעלו בדפוס ס'[פר] הנז'[כר] ומהעתיק זה לקחם שהשאלתים לו ובע”ה לכשאפנה אגיה הטעיות שבאו בהדפסה הנז' המליאה לה וחסרות ויתרות המיגיעים עד ילאה הרעיון לך נא ראה רב”ץ”. • בין דפי הכרך מופיעים גם פסקים מקוריים, עם חתימות אוטוגרפיות של היעב”ץ ועוד מחכמי מרוקו: פסק משנת תע”ה בחתימות רבי יהודה בן עטר והיעב”ץ, עם פסקים נוספים באותו עניין, מהשנים תפ”ב-תצ”ב, בחתימות רבי יהודה בן עטר, רבי מרדכי אלענקרי, רבי שמואל ן' סעדון, רבי שמואל ן' דוד וחיון [=אוחיון], ועוד (דפים לו-לז); פסקים משנת תצ”ב-תצ”ג בחתימות רבי יהודה ן' עטר והיעב”ץ (דף מו); מכתב ארוך של היעב”ץ אל עמיתו רבי יעקב בן מלכא, בשוליו תשובת רבי יעקב בן מלכא אל היעב”ץ (דפים עא-עד; היעב”ץ חותם במכתב זה: ”נאם מדוכה ביסורין נדכה ועלוב יעקב אבן צור”); ופסקים נוספים בחתימות: רבי רפאל עובד אבן צור, רבי אליהו הצרפתי, רבי מתתיה סירירו, רבי אפרים מונסונייגו, רבי רפאל יעקב ן' סמחון, רבי שאול ב”ר יעקב אבן דנאן, רבי שלמה אליהו אבן צור, ועוד. • דפים קיד-קכ, קלג-קעא: ליקוטי הלכות בהלכות ציצית ותפילין ותפילת השחר, בכתיבת רבי שלמה אליהו אבן צור (שאב”ץ). בדף קלג1: ”וראיתי בכ”י הרב הכולל מ”ר דודי מוהר”ר רפאל אבן צור זלה”ה בס' מחב”ר [=מחזיק ברכה] מן הצד שכתב וז”ל...”. חתימותיו: ”שאב”ץ” – בדף קמד1 בסוף הגהה, וכן בדף קסא2. בדפים קכא-קלב – העתקת תשובות ופסקים מחכמי מרוקו, אף היא בכתיבת הרב שאב”ץ. • דפים קעב-קפג: ”שיטה על מסכת סוכה להחכם השלם והכולל... אדוני זקני כמוה”ר רפאל אבן צור זצוק”ל”, בכתיבת רבי רפאל אבן צור האחרון. קפג דף (ועוד מספר דפים ריקים). גודל מירבי (רוב הדפים): 24 ס”מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. מספר דפים במצב גרוע, עם קרעים חסרים ופגיעה בטקסט. בחלק מהדפים כתמי רטיבות ופטריה. דפים וקונטרסים מנותקים. • מצורף: קונטרס בכתב-יד, חיבור על לוח השנה העברי (עבור שנים, מולדות ותקופות, עם עיגולים). כתיבה מערבית. נכתב בשנת תל”ב (כפי שנכתב בקולופון בדף 3א) על ידי רבי מסעוד ב”ר לוי נחמני, מחכמי מכנאס (ראו אודותיו: מלכי רבנן, דף פה1; שמו מופיע בכמה מקומות בחיבור, וחתימתו הקליגרפית בדף 9ב). [11] דף. 20 ס”מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. מקור: 1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו. 2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 47. ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 104-105. אוצר כתבי היד של חכמי מרוקו – אוסף משפחת אבן צור בשנות השישים של המאה ה-20 נוסף לאוסף קלגסבלד נדבך חשוב במיוחד – אוצר כתבי-היד של משפחת אבן צור בפאס. אוסף זה כולל כרכים רבים, בהם אסופות פסקי דין ותכתובות בהלכה בין גדולי חכמי מרוקו, במרכזם רבי יעקב אבן צור, היעב”ץ, מגדולי מרוקו, אב”ד פאס, ומאבות המשפחה. האוסף נלקט בקפידה על ידי רבי רפאל אבן צור האחרון (ראו להלן), ונשמר בשלמותו בידי משפחת אבן צור בפאס, עד שנרכש בידי אביגדור קלגסבלד. חשיבותו של אוסף זה לא תסולא בפז, בהיותו ריכוז ענק ונדיר של תורתם ופסקיהם של חכמי מרוקו לדורותיהם, אשר נשמר בשלמותו במשך דורות רבים. חלקים גדולים מאוסף זה טרם נחקרו וטרם נדפסו. בנוסף, משמר האוסף שלפנינו מקבץ יחיד בהיקפו של אוטוגרפים – כתיבות יד קדשם של גדולי מרוקו, עם חתימותיהם הייחודיות, הקליגרפיות-מסולסלות. רבי יעקב אבן צור – היעב”ץ במרכזו של האוסף, פסקים ואוטוגרפים רבים מאת הגאון הקדוש רבי יעקב אבן צור, היעב”ץ (תל”ג-תקי”ג; מלכי רבנן, דף סד-סה), מדמויות ההוד של יהדות מרוקו לדורותיה. מגאוני ההלכה בדורו (דורו של ה”אור החיים” הקדוש ורבותיו), משורר ופייטן, מקובל ובקי גם בקבלה מעשית. בהיותו בן עשרים מונה לסופר בית הדין בבית דינם של רבי וידאל הצרפתי, רבי מנחם סירירו ורבי יהודה בן עטר (מוהריב”ע) בעירו פאס. אז חיבר את החיבור ”עט סופר” , העוסק בדיני ומנהגי כתיבת שטרות.