בידספיריט | כרך כתבי-יד – פסקים, תשובות

כרך כתבי-יד – פסקים, תשובות ומכתבים – אוטוגרפים וחתימות מחכמי מרוקו – תס”ו-תקכ”ו - כרך כתבי-יד, פסקים, תשובות, מכתבים ושטרות – אוטוגרפים וחתימות מחכמי מרוקו. [מרוקו, תס”ו-תקכ”ו 1706-1766 בקירוב]. הכרך כולל מכתבים רבים בכתיבת רבי יעקב אבן צור – היעב”ץ, עם מכתבים מגדולי חכמי דורו שנשלחו אליו, כמו גם דפים רבים בכתיבה אוטוגרפית של היעב”ץ עם חידושים, העתקות פסקים ועוד (הדפים בצדם החיצוני של המכתבים שנשלחו אליו שימשו עבורו לרוב כמקום פנוי לכתיבה). מלבד זאת כולל הכרך מכתבים ופסקים רבים בכתיבות וחתימות גדולי מרוקו: חכמי פאס – רבי יהודה בן עטר (רבו של היעב”ץ), חכמי בית דינו של היעב”ץ, רבי שלם אדרעי, רבי אברהם עלאל ורבי שמואל אלבאז; תלמידי היעב”ץ ”בית דין של חמש” בפאס – רבי אליהו הצרפתי, רבי שאול אבן דנאן, רבי אפרים מונסונייגו ורבי מתתיה סירירו, ועוד מחכמי פאס; גדולי החכמים במכנאס – הרב המשבי”ר, הרב המרבי”ץ, מהרח”ט, מהרי”ט, רבי יקותיאל בירדוגו, רבי שלמה טולידאנו, רבי משה אלבאז, ועוד; חכמי מראכש וערים נוספות במרוקו (רבים מן החכמים חתומים מספר פעמים, ויש בהם שחתומים פעמים רבות). בין המכתבים והמסמכים שלפנינו: פסק בכתיבת רבי חביב טולידאנו וחתימתו, עם חתימת אחיו רבי משה טולידאנו [לפני תע”ו]; פסק מפאס משנת תס”ז, בחתימות רבי יהודה בן עטר, רבי שמואל הצרפתי, רבי אברהם אבן דנאן והיעב”ץ; פסק בכתיבת רבי יהודה בן עטר וחתימתו משנת תפ”ה, עם תוספת פסק בכתיבת היעב”ץ, חתימתו וחתימת רב משה אדהאן, ועם תוספת בכתב-יד וחתימת רבי משה בירדוגו – הרב המשבי”ר; מכתב אל היעב”ץ בכתיבת וחתימת רבי חיים טולידאנו ממכנאס (מהרח”ט) ובחתימת רבי מרדכי בירדוגו (המרבי”ץ); מכתב בכתב-יד וחתימת רבי כליפא מלכה ממוגדאור (בעל ”כף נקי”) אל היעב”ץ; מכתב מרבי שלום ב”ר משה אבן צור מסאלי, אל בן-דודו היעב”ץ; ועוד. בין החותמים הנוספים בכרך שלפנינו: רבי יהודה הלוי, רבי יעקב אבן דנאן, רבי חסדאי אלמושנינו, רבי שמואל בן סעדון, רבי יהונתן מאנסאנו, רבי יעקב ן' מלכא, רבי מסעוד ן' נאחמייאש, רבי ראובן ן' אסולין, רבי שאול אבן דנאן, רבי מימון אדהאן, רבי שלמה אבודרהם, רבי יוסף עטייא, רבי אברהם קורקוס, רבי יצחק חרוש, רבי יצחק פינטו, ועוד. [126] דף. 20 ס”מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. קרעים חסרים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט. דפים וקונטרסים מנותקים. נתון בכריכה חדשה (מנותקת), עם קופסה תואמת. מקור: 1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו. 2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 39. ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 83-87. אוצר כתבי היד של חכמי מרוקו – אוסף משפחת אבן צור בשנות השישים של המאה ה-20 נוסף לאוסף קלגסבלד נדבך חשוב במיוחד – אוצר כתבי-היד של משפחת אבן צור בפאס. אוסף זה כולל כרכים רבים, בהם אסופות פסקי דין ותכתובות בהלכה בין גדולי חכמי מרוקו, במרכזם רבי יעקב אבן צור, היעב”ץ, מגדולי מרוקו, אב”ד פאס, ומאבות המשפחה. האוסף נלקט בקפידה על ידי רבי רפאל אבן צור האחרון (ראו להלן), ונשמר בשלמותו בידי משפחת אבן צור בפאס, עד שנרכש בידי אביגדור קלגסבלד. חשיבותו של אוסף זה לא תסולא בפז, בהיותו ריכוז ענק ונדיר של תורתם ופסקיהם של חכמי מרוקו לדורותיהם, אשר נשמר בשלמותו במשך דורות רבים. חלקים גדולים מאוסף זה טרם נחקרו וטרם נדפסו. בנוסף, משמר האוסף שלפנינו מקבץ יחיד בהיקפו של אוטוגרפים – כתיבות יד קדשם של גדולי מרוקו, עם חתימותיהם הייחודיות, הקליגרפיות-מסולסלות. רבי יעקב אבן צור – היעב”ץ במרכזו של האוסף, פסקים ואוטוגרפים רבים מאת הגאון הקדוש רבי יעקב אבן צור, היעב”ץ (תל”ג-תקי”ג; מלכי רבנן, דף סד-סה), מדמויות ההוד של יהדות מרוקו לדורותיה. מגאוני ההלכה בדורו (דורו של ה”אור החיים” הקדוש ורבותיו), משורר ופייטן, מקובל ובקי גם בקבלה מעשית. בהיותו בן עשרים מונה לסופר בית הדין בבית דינם של רבי וידאל הצרפתי, רבי מנחם סירירו ורבי יהודה בן עטר (מוהריב”ע) בעירו פאס. אז חיבר את החיבור ”עט סופר” , העוסק בדיני ומנהגי כתיבת שטרות. עם פטירת רבי וידאל הצרפתי התמנה רבי יהודה בן עטר לראב”ד והיעב”ץ התמנה לדיין בבית הדין לצדו. היעב”ץ, יחד עם רבי יהודה בן עטר ועוד מחכמי דורו, היה מן המסכימים על הספר ”חפץ ה'” לרבי חיים בן עטר בעל ”אור החיים” (נדפס באמשטרדם, תצ”ב). לאחר פטירת רבי יהודה בן עטר נתמנה על מקומו לראב”ד פאס והפך לסמכות העליונה במרוקו, כשמכל ערי המערב היו פונים אליו בשאלות הלכתיות. היעב”ץ נאלץ לעזוב מספר פעמים את עירו פאס. בין השנים תע”ט-תפ”ח שהה במכנאס, ובזמן הרעב של שנת תצ”ח נדד לטיטואן. גם בערים אלו זכה לכבוד גדול, ישב לדון בראש רבני המקום ואף חתם ראשון על פסקי הדין. בשנותיו האחרונות סמך חמישה מתלמידיו לשמש לצדו בהנהגה. חכמים אלה נקראו ”בית דין של חמש”, והם שימשו כמנהיגי הציבור בזקנותו ולאחר פטירתו. הוא כתב תשובות רבות בהלכה וחיבורים רבים. חלק מתשובותיו נדפסו בשני חלקי ספרו ”משפט וצדקה ביעקב” (נדפסו בנא-אמון, מצרים, בשנת תרנ”ד ובשנת תרס”ג), חלקן נדפסו בספרי בני דורו וחלקן נותרו בכתבי-יד ומחכים לגואל. היעב”ץ נודע בכחו כמשורר ומליץ ואף חיבר ספרים בחכמה זו, ביניהם נודע ספרו ”עת לכל חפץ” (נא-אמון, תרנ”ג), ובו כארבע מאות פיוטים ושירים מפרי עטו. החיד”א כותב עליו ועל חיבוריו בספרו ”שם הגדולים” ומתייחס גם למנהגו לעטר את ספריו בהגהות רבות: ”...וחיבר חבורים הרבה, ומלבד רוב ספרים שחיבר, כל הספרים שהיו לו מלאים על כל גדותיו מכתיבתו בגליונות. והיה לו יד בקבלה מעשית” (מערכת גדולים י, רנו); ”עט סופר – כתב-יד, חיבר הרב מ' יעקב ן' צור ז”ל בתקון סדרי שטרות, וחיבר חבורים הרבה כמ”ש בח”א... והרבה לכתוב בכל גליוני ספריו, והיה בקי בכל מנהגי הרבנים מספרד הבאים מהגירוש ולא הניח דבר גדול ודבר קטן הכל בכתב...” (מערכת ספרים ע, לא).