בידספיריט | שלשה ספרים - מהדורות ראשונות

שלשה ספרים - מהדורות ראשונות של ג' חלקי ספר ”שער התשובה והתפילה”, שהדפיס בחייו ”האדמו”ר האמצעי” מליובאוויטש - שקלוב וקאפוסט, תקע”ז-תקע”ט - מקבץ שלשה ספרים - מהדורות ראשונות של שלשת חלקי הספר ”שער התשובה והתפלה”, מתורתו של האדמו”ר השני לבית חב”ד רבי דוב בער שניאוריו [שניער]. ספרים שנדפסו בחיי המחבר ”האדמו”ר האמצעי”. שקלוב וקאפוסט, תקע”ז-תקע”ט [1817-1819]. 1. ספר שער התשובה והתפלה, חלק ראשון, על ענייני תשובה ותפלה, שמחה ומרירות. עם קונטרס ”שער הבחירה”, ה”מדבר בעניינים המשברין לבו של אדם בתשובה שלימה”. שקלוב, [תקע”ז 1817]. [4], פד, [2]; יא, [3] דף; כב דף. 17.5 ס”מ. דפים מט-סח נכרכו שלא כסדרם ושלא במקומם. נייר ירקרק. מצב כללי טוב. בלאי וכתמים. מעט נזקי עש ובלאי במספר דפים (עם פגיעות קלות משוקמות). בדף [2] (שלפני ”שער הבחירה”), קרע עם פגיעה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר. כתמים. כריכת עור חדשה. סטפנסקי חסידות, מס' 586. במפעל הביבליוגרפיה מביאים בשם הביבליוגרף החב”די חיים ליברמן, כי יתכן שהספר נדפס בקאפוסט ולא בשקלוב. בעותק הרשום במפעל הביבליוגרפיה, הדפים של הקונטרסים: ”שער התשובה” ו”שער הבחירה” נכרכו בתחילת הספר לפני ”שער התפלה”. ([4], כב דף; יא, [3] דף; פד, [2] דף), ואילו בעותק שלפנינו הם נכרכו בסופו, לפי הסדר: ”שער התפלה”, ”שער הבחירה” ו”שער התשובה”. 2. ספר שער התשובה והתפלה, חלק שני, ”עניני תשובה ועבודה שבלב”. שקלוב, [תקע”ח 1818]. מהדורה ראשונה. [2], מב, ב, ה-פא, [1] דף. 15.5 ס”מ. נייר ירקרק. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי ונקבי עש. מעט פגיעות (משוקמות) בדף השער ומספר דפים נוספים. קרעים במספר דפים בלי פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה. סטפנסקי חסידות, מס' 586. לספר זה מספר ווריאנטים שונים (בכותרות העמודים של הקונטרס הראשון). 3. ספר ”דרך חיים ותוכחת מוסר השכל... והוא חלק שלישי משער התשובה” - ”דברי כבושין שכובשין לבו של אדם ומקרבים לאביו שבשמים בתשובה שלימה”. קאפוסט, [תקע”ט 1819]. מהדורה ראשונה. דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידיו של בעל התניא. בסוף הקדמת האדמו”ר האמצעי לספרו זה כתב דברים מעניינים על חביבותם של חסידי חב”ד לכתבי-יד, ועל העדפתם כתבי-ידות מאשר ספרים נדפסים, ואלו דבריו: ”ידעתי טבע אנ”ש שבדברים שבכתב, שגם שמלאים טעות, לא יחוסו על כל הוצאה רבה להשיגם, וכאשר יבואו אותן הדברים בעצמן בדפוס, לא יחושו לנפשו לקנות גם במקח היותר זול, וגם אותו שקונה כורכו יפה ומניחו בקרן זוית למשמרת...”. פ, פה-פח, צג-קעח דף. 16.5 ס”מ. נייר ירקרק. מצב טוב-בינוני. קרעים ונקבי עש, משוקמים במילויי נייר. כתמים. כריכה קדמית מנותקת. סטפנסקי חסידות, מס' 138. לספר זה מספר ווריאנטים (עם שינויים במספור הדפים). האדמו”ר רבי דוב בער שניאוריו [שניער], המכונה ”האדמו”ר האמצעי” מליובאוויטש (תקל”ד-תקפ”ח), בנו של רבי שניאור זלמן האדמו”ר הזקן מלאדי, בעל ה”תניא”. לאחר פטירת אביו בעת בריחתו ממלחמת נפוליאון, החל לכהן כאדמו”ר בעיר ליובאוויטש. בחיי אביו היה כותב את תורת אביו, ודורשה ברבים, אף בפני אביו, בתוספת ביאוריו שלו. ניחן בעמקות גאונית ובנביעה אין סופית כמעיין המתגבר. מאמרי החסידות שלו היו נמשכים שעות ארוכות. כוחו היה גדול בכח הסברה מדהים בכתב ובעל פה, וביכולת לבאר ולפשט לפני אנשים פשוטים את המושגים הכי עמוקים ומופשטים בקבלה ובחסידות. חונן בכח ריכוז נדיר, והיה יכול להתבונן שעות על גבי שעות במושגים אלוקיים, כשהוא לא מבחין כלל בנעשה סביבו, לא רואה ולא שומע. הרבי מליובאוויטש סיפר עליו שבתפילות יום כפור היה עומד על מקומו כל שעות היום, בתפילתו בדביקות עצומה ובהתפשטות הגשמיות, בלי תנועה ותזוזה, ומהשפיץ של השטריימל שלו היו נוטפים פלגי זיעה. פטירתו הייתה תוך כדי אמירת מאמר חסידות. השאיר אחריו בכתובים אלפי דפים, שנדפסו בעשרות השנים האחרונות בסדרת הכרכים ”מאמרי אדמו”ר האמצעי”. בשנות הנהגתו הראשונות הדפיס את חיבורי אביו, את השלחן ערוך שלו, סידור עם דא”ח וביאורי הזהר. לאחר מכן חיבר והדפיס בחייו כעשרה מחיבוריו שלו, חיבורים שנודעו בעמקותם ובהסברתם (ספרו הגדול והעמוק ”אמרי בינה” התחבב על האדמו”ר ה”דברי חיים” מצאנז, והיה מעיין בו לפני השינה, ואף מביא מדבריו בספרו).