בידספיריט | ספר ביאורי הזהר - קאפוסט,

ספר ביאורי הזהר - קאפוסט, תקע”ו - מהדורה ראשונה - העותק של רבי שלמה ב”ר מאיר רפאל'ס מווילנא, תלמידם של בעל התניא והאדמו”ר האמצעי - ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר, מאת האדמו”ר הזקן רבינו שניאור זלמן מלאדי. קאפוסט, [תקע”ו 1816]. מהדורה ראשונה. דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידיו של האדמו”ר הזקן. כרוך עם קונטרס ”הוספות לספר ביאורי הזהר”, 21 דפים שנוספו במהדורה השניה [למברג, תרכ”א 1861]. ספר יסוד בהסברת מושגים רבים בקבלת האר”י ע”פ דרך החסידות. ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי האדמו”ר הזקן בלילות שבת לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע”י בנו רבי דוב בער ”האדמו”ר האמצעי” מליובאוויטש. ביאורים אלו נאמרו ע”י האדמו”ר הזקן החל מי”ט כסליו תקס”ב, עד לשנותיו האחרונות. בספר זה נדפסו רק כרבע מביאוריו על הזהר (כדברי בנו בסוף ההקדמה). בשער הספר נדפס: ”...ורובם ככולם מכתבי קודש הנ”ל היו לפני כ”ק אדמו”ר נ”ע ומאד ישרו בעיניו”. בראש הספר הקדמה מאת בנו ”האדמו”ר האמצעי”, רבי דוב בער [שניאוריו/שניער] מליובאוויטש, בהקדמה הוא מספר על תוכן הביאורים שבספר: ”...אשר שמענו מפי רוח קדשו ז”ל בכל ליל שבת ושבת, פירושים וביאורים מאמרי הזהר בכל סדרא דף אחד זה כמה שנים, ואשר נראה בעליל לכל עיני ישראל אשר רוה”ק הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא, ובפרט בביאורו בפי' המאמרים מכוונים לאמיתתן ממש. וכאשר שמעתי מפי קדשו ז”ל, לא פעם ושתים, שכל ימיו עשה קבע ללמוד הזה”ק בשבת דוקא... ואמר על עצמו שאין רגילותו ללמוד בכל שבת, רק דף אחד או ב', אבל בעיון והעמקה גדולה וביגיעה רבה בדקדוק הלשון בכל מלה, שיהי' מכוון ע”פ אמיתי' חכמת הקבלה...”. בסוף ההקדמה כותב האדמו”ר האמצעי על צורת כתיבתו ועריכתו את הספר: ”ידוע לכל באי שערי אור תורתו של אאמו”ר ז”ל, שבכל הכתבים שלי שבידי אין דבר נוסף מעצמי, כ”א במה שבא באיזה מקומות לפרש ולבאר בתוס' ביאור במקום שקיצר בלשונו הקדוש ז”ל, וגם זה נלקח מדברי אור תורתו המבוארים בתוספת במקומות אחרים, וכמארז”ל דברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר”. האדמו”ר רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנא כותב בהקדמתו לפירושו ”דמשק אליעזר” על הזהר, שבין הספרים שהיו לנגד עיניו בעת שחיבר את פירושו, היה ”ספר ביאורי הזהר מהרב הגאון הקדוש מו”ה דוב בער, בהרב נזר ישראל, רבם של ישראל הקדושים, מו”ה שניאור זלמן זלה”ה”. בדף האחרון של הספר הראשון [דף נז/2 מהספירה השניה] חתימה בכתב ידו של רבי ”שלמה בר מאיר רפאל'ס”. בדפי הפורזץ הקדמיים והאחוריים (בטנת הכריכה) רישומי בעלות רבים, שהספר שייך לר' שלמה ב”ר מאיר רפאל'ס מווילנא. רישומי בעלות נוספים בליטאית ובעברית: ”Szalom Meyrowucz ” [שלום מאירוביץ, כנראה שמו הלועזי של ר' שלמה ב”ר מאיר הנ”ל]; ”שייך להבחור דובער מ' שלמה נ”י”; ”Jicchok Eliesowiz” [יצחק אלייסוביץ] - ”זה הספר שייך להרבני מו”ה יצחק אייזיק ב”ר אלי'” ועוד רישומי בעלות של ר' יצחק אייזיק הנ”ל; ”Boruchowiz morduchay” [ברוכוביץ מרדכי]; ועוד. רבי שלמה רפאל'ס-יפה (נולד תקל”ד) מחשובי חסידי חב”ד בווילנא. הוא ואביו רבי מאיר רפאל'ס היו דמויות ידועות בהיסטוריה של חסידות חב”ד והמחלוקת בווילנא נגד החסידות. אביו רבי מאיר רפאל'ס-יפה, היה מתלמידיו החשובים והמפורסמים של האדמו”ר הזקן, ומייסד המנין החסידי בעיר ווילנא בשנות התק”נ. רבי שלמה עצמו היה תלמידם של שלשת אדמו”רי חב”ד הראשונים: של האדמו”ר הזקן, של בנו ”האדמו”ר האמצעי” ושל נכדו ה”צמח צדק” מליובאוויטש. בספר ”בית רבי” (ברדיטשוב תרס”ב) נכתב אודותיו: ”הרה”ח המפורסם ר' שלמה רפאל'ס זלה”ה מווילנא הי' ג”כ חסיד גדול מחסידי רבינו [האדמו”ר הזקן]... בעת המחלוקת [של החסידים והמתנגדים בווילנא, בשנים תקנ”ו-תקנ”ט] הי' לו היזק רב, כי עסקו הי' מרתף מכל מיני משקאות... באו להמרתף ופתחו הברזות ושפכו כל היין לחוץ כו', אך השי”ת מילא חסרונו בזמן קריב”. בספר ”סיפורים נוראים” (למברג תרל”ה), מאת רבי יעקב קיידנר, מביא כמה סיפורי מופת על האדמו”ר הזקן, ששמע מרבי שלמה רפאל'ס, שהיה להם עד ראייה. [4], קלט; נז דף; [12], יג-כ, [1] דף. 25 ס”מ. נייר ירקרק, שוליים רחבים. מצב משתנה, טוב עד טוב-בינוני. קרעים בדף השער, עם פגיעה בטקסט. כתמים ובלאי. כריכת עור מקורית פגומה. סטפנסקי חסידות, מס' 79.