בידספיריט | ספר וצוה הכהן - שדה

ספר וצוה הכהן - שדה לבן, תקפ”ג - מהדורה ראשונה - מאמרים מראשוני החסידות וסגולות לאריכות ימים - ספר וצוה הכהן, חסידות, מוסר וחידושי אגדה, מאת רבי אהרן שמואל הכהן. שדה לבן (Bila Tserkva, כיום: אוקראינה), [תקפ”ג-תקפ”ד 1823]. מהדורה ראשונה. חלק מאותיות השער נדפסו בדיו אדומה. בראש הספר נדפס קונטרס ”ליקוטי מילי דאגדתא” ובו מביא המחבר דברים שקיבל מפי רבותיו - גדולי החסידות - רבי פנחס מקוריץ, המגיד ממעזריטש, מאביו רבי נפתלי הירץ הכהן, ועוד. ספר זה מהווה יסוד חשוב לחקר תורת החסידות, שכן הוא מרבה להביא שמועות מראשוני וגדולי החסידות, כפי ששמעם מכלי ראשון. גוף הספר מכיל כט פרקים, והוא חיבור צוואה שכתב המחבר רבי אהרן שמואל, לבנו רבי חיים משה. הספר מכיל עצות לחיים נכונים בעבודת ה' מתוך שמחה. בנוסף מרבה לעסוק בסגולות לאריכות ימים, בשל מסורת משפחתית שהיתה בידו שהם צאצאים של בני עלי, שנגזר עליהם למות כשהם צעירים (ראה פרק יג ואילך). בתוך הדברים מזכיר דברי חסידות ודברים ששמע בשם הבעש”ט וגדולי החסידות. בנוסף, הוא מרבה לספר על תולדות חייו ועל מאורעות שארעו בחייו. במשך שנים מאז נדפס היה ספר זה נדיר ביותר, והוא נדפס שנית רק בירושלים בשנת תשי”ג. רבי אהרן שמואל ב”ר נפתלי הירץ הכהן (ת”ק-תקע”ד, אנצ' לחסידות, א, עמ' קצח-ר), תלמיד המגיד ממעזריטש ורבי פנחס מקוריץ. התמנה תחילה על מקום חותנו כאב”ד סטעפאן, לאחר מכן כיהן כרב בקלויז המפורסם באוסטרהא. בהמשך כיהן כאב”ד ביאמפולי (משרה בה כיהן ה”נודע ביהודה”, קודם שעבר לכהן כרבה של פראג), ובסוף ימיו עבר לשדה-לבן, מקום בו כיהן אביו כרב. בספרו מספר בכמה מקומות על ההסתופפות בצל רבותיו המגיד ממעזריטש ורבי פנחס מקוריץ, לדוגמה: ”בשם הרב החסיד המנוח המפורסים לרבים איש אלקי מוה' פנחס זללה”ה מקארץ, אשר שמעתי מפיו זכותו יגן עלינו, כי בהיותי מצוי אצלו תדיר...” (ב/2); ”פעם אחת באתי לבית הרב החסיד הנ”ל בתענית אסתר בהיותו דר בק”ק אוסטרהא להשתעשע עמו לאפכוחי צערא דתעניתא, ומצאתיו לומד ה' מגילה, והראה לי...” (יד/1); ”ושמעתי מהרב החסיד האלקי מוה' דוב בער זללה”ה מ”מ דק”ק מעזריטש גדול... בילדותי הייתי מצוי לפניו ב' או ג' שבועות בכל שנה בהיותו מקום כבודו בק”ק טולטשין ובק”ק ראווני...” (לה/2). רבי אהרן שמואל חיבר ספרים נוספים, אך רובם נשרפו בשריפות שהיו בערי מגוריו. חתימות ורישומים רבים בדף השער [”חיים יחיאל לנדא מברדיטשוב”, ועוד]. חותמת צנזורה. בעמוד מאחורי השער ובדף ההסכמות, רישום בעלות: ”שייך להנגיד ה”ר צבי ב”ר יואל מאקליער מבארדיטשוב”. [2], טז, כ-מז, מז-עד, עו-עז דף. 20.5 ס”מ. נדפס ברובו על נייר תכלכל. מצב טוב-בינוני. קרעים גסים בשוליים הפנימיים של דף השער והדף שאחריו, משוקמים ומודבקים בהדבקת נייר. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות במספר מקומות. פגעי עש. כריכה חדשה. סטפנסקי חסידות, מס' 193. במפעל הביבליוגרפיה נרשמו [3] דף בראש הספר, אך למעשה בעותקים הידועים לנו ישנם רק [2] דף בתחילה (כך נרשם בקטלוג הספריה הלאומית, וכך בעותק שנסרק ב”אוצר החכמה”). גם ב”אוצר הספר העברי” של וינוגרד-רוזנפלד נרשמו [2] דף בתחילה, וכך עולה גם מ”בית עקד ספרים” של פרידברג. גם מספירת הקונטרסים נראה שלא חסר דף בראש הספר. בעיר ”שדה לבן” נדפסו פחות מחמשה כותרים עבריים בסך הכל. הכינוי ”שדה לבן” הוא על פי שמה המקורי של העיירה: בִּילַה צֶרְקְווַה, שמשמעותו ”כנסיה לבנה”. היהודים החליפו זאת ל”שדה לבן”, ולעתים כונתה ביידיש בלשון סגי-נהור ”שווארצע-טומאה” (טומאה שחורה).