מכתב מהגרי"ז סולובייצ'יק אב"ד בריסק – קרעניץ, אלול תרצ"ח – על השגת אתרוג מארץ ישראל בשנת השמיטה, וברכות שנה טובה

מכתב מהגרי"ז סולובייצ'יק אב"ד בריסק – קרעניץ, אלול תרצ"ח – על השגת אתרוג מארץ ישראל בשנת השמיטה, וברכות שנה טובה

מכתב ארוך (למעלה מ-20 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק אב"ד בריסק. קריניצא (עיירת המרפא קרעניץ Krynica-Zdrój דרום-פולין), י"א אלול תרצ"ח [1938].

נשלח לירושלים, אל ידידו הגאון רבי איסר זלמן מלצר אב"ד סלוצק וראש ישיבת "עץ חיים", בבקשה כי ישלח עבורו אתרוג מהודר מארץ ישראל: "...כמו בכל שנה ושנה הנני פונה בזה להדר"ג [להדרת גאונו] בבקשתי כי יאבה נא להמציא אלי... אתרוג בלתי מורכב לחג הסכות, ויחד עם להודיעני באיזה אופן להמציא את המחיר, כי בשנה העבר לא שלחתי את המחיר בשביל שלא ידעתי באיזה אופן לשלוח, ועל כן אבקש נא להודיעני אודות זה ואשלם על שניהם ביחד".

הרב מבריסק ממשיך ומפרט כמה מההקפדות ההלכתיות החשובות בעיניו, צבע האתרוג ודרכי הקניינים, ובעיקר חששו עקב שנת השמיטה שחלה באותה שנה: "והנה שנה זו היא שנת השביעית ושיטת ר"ת דמשומר אסור, ועל כן ארהיב בנפשי לבקש את הדר"ג אולי אפשר להמציא לי אתרוג שלא מן המשומר, ואם צריך להוסיף על המחיר בשביל זה יודיעוני ואשלח, ולעת עתה יקנו לי את האתרוג מתנה, שלא יהא בכלל משך ולא פסק, וכמו בכל שנה אבקש שהאתרוג לא יהי' ירוק אף במקצת, לחוש לדעת המשכנות יעקב שהירקות פוסלת אף אם סופה לחזור למראה אתרוג".

בהמשך המכתב הוא מספר על חולי האסטמא ממנו הוא סובל, שבשבילו נסע "למקומות המרפא" השונים, והתגורר שם "זה כשמונה חדשים ועדיין לא עלתה ארוכה למחלתי", והוא מבקש מרבי איסר זלמן מלצר: "כי יהי נא מטובו להתפלל ולבקש רחמים בעדי בימי הרחמים, וביחוד בהיותו על מקומות הקדושים, כי שולח לי רפו"ש בקרוב ואזכה להכתב ולהחתם אני וכב"ב [=וכל בני ביתי] לחיים טובים וארוכים בכאב"י [=בכלל אחינו בני ישראל], ואסיר תודה אהי' להדר"ג בעבור זה".

בסיום המכתב הוא חותם בברכות לשנה טובה: "ואסיים בברכה כי יכוי"ח [=יכתב ויחתם] הדר"ג הרמה הוא וכא"ל [=וכל אשר לו] לחיים ארוכים טובים ומבורכים, ויזכה לראות בבוא לציון גואל ב"ב [=במהרה בימינו], הנני ידידו מוקירו ומכבדו הדושו"ט [=הדורש שלומו וטובתו] תמיד מלב ונפש, יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאווייציק".

מכיוון שהיה אמור לחזור מקרעניץ לביתו בבריסק לקראת חג הסוכות תרצ"ט (ראו: מלר, הרב מבריסק, א, עמ' 387), הוסיף הגרי"ז בשולי המכתב, כי "את האתרוג ישלחו אלי לבריסק כמו בכל שנה, הנ"ל".

הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בגיל צעיר, נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ט (בהיותו כבן 32) מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, ובסמכותו התורנית ניהל את ענייני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו שנמלטו עמו מבריסק לווילנא, ומשם עלו לירושלים בשנת תש"א. סמכותו העצומה הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל. ספריו: "חידושי מרן רי"ז הלוי", על הרמב"ם ועל התורה. כתבי שמועות חידושיו יצאו לאור בספרי "חידושי הגרי"ז. עד היום מהווה תורתו אבן-יסוד בלימוד המעמיק בישיבות, וביסודות ה"השקפה" וההנהגה של חלקים גדולים מהיהדות החרדית בדורנו. התפרסם לדורות ביראת שמים שבערה בלבו ובקנאותו לאמת הצרופה.

מקבל המכתב, הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-כסלו תשי"ד), עמד בקשרי ידידות קרובים עם הגרי"ז מבריסק. הרב מבריסק העריך וחיבב מאד את ר' זוני'א [כפי שהיה מכונה ר' איסר זלמן בפיו], בשל היותו תלמיד קרוב לאביו הגר"ח בעת שלימד בישיבת וולוז'ין. הרב מבריסק היה מספר על חביבותו הרבה של ר' איסר זלמן בעיני אביו הגר"ח, שהעריצו מאד, ופעם התבטא ואמר לר' איסר זלמן: "היו ששהו במחיצתו של אבא (רבנו חיים הלוי מבריסק) ולא ראו כלום, אתה היית במחיצתו וראית הכל..." (בדרך עץ החיים, ב, עמ' 543). הרב מבריסק היה מספר כי בוולוז'ין היו כמה מיני עילויים, יש שהוכרו כ"רבע עילוי", כ"חצי עילוי" או כ"עילוי גמור", אולם "העילוי" בהא הידיעה היה רבי איסר זלמן (אגרות מרן רי"ז הלוי, עמ' 179). בהזדמנות אחרת אמר הגרי"ז לתלמידו הגרא"מ שך כי אביו הגר"ח סבר שזוני'א הוא הגדול מכל תלמידיו וראוי להיות "רב רבנן" (שם, עמ' 179). כאשר זכה הגרי"ז להנצל מעמק הבכא בתקופת השואה והגיע לירושלים, היה הגרא"ז מאושר מאד והביע את שמחתו בפני תלמידיו ובני ביתו, ומאז בואו של הגרי"ז לירושלים הם עמדו בקשרים קרובים, והיו מבקרים רבות זה אצל זה ועוסקים בדברי תורה.

[1] דף. 27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול וקרעים קלים.

המכתב שלפנינו, צולם ונדפס בספרים "בדרך עץ החיים", ב, עמ' 545-546; "הרב מבריסק", א, עמ' 385-386; "ילקוט מכתבים – ממרן הגרי"ז מבריסק", ירושלים, תש"ע, אגרת יא.