שלושה מכתבים מאת רבי אברהם דובער כהנא שפירא אב"ד קובנא – על המו"מ לאיחוד "אגודת ישראל" ו"המזרחי" – קובנה, תרצ"ח

שלושה מכתבים מאת רבי אברהם דובער כהנא שפירא אב"ד קובנא – על המו"מ לאיחוד "אגודת ישראל" ו"המזרחי" – קובנה, תרצ"ח

שלשה מכתבים ארוכים (2 עמ' בכל אחד) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם דובער כהנא שפירא, אב"ד קובנא, בעל ה"דבר אברהם". "קאוונא" [קובנה], ניסן-אייר תרח"ץ [1938].

נשלחו ללונדון, אל ידידו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. המכתבים עוסקים בעניינים ציבוריים שונים.

המכתב מתאריך י"ג ניסן, עוסק בעיקר בנושאי השחיטה, ובין השאר הוא מבקש לברר פרטים טכניים והלכתיים על "מכונת ההפלה" של הבהמה לשחיטה שהומצאה ע"י חברת "ווינבערג" מלונדון, ומייעלת את עבודת בתי המטבחיים הגדולים. במכתב השני שנכתב מיד לאחר חג הפסח, הוא ממשיך בבירורים אודות המכונה, ובמכתב השלישי מתאריך כ"ד באייר הוא כותב שכבר החליט לקנותה ומבקש לברר למי לפנות על מנת לקנות את המכונה.

בנוסף, במכתב השני מבקש ה"דבר אברהם" לברר על התוצאות הצפויות מהמשא ומתן של אגודת ישראל והמזרחי – "ואם יש תקוה שהפעם יצלח לכונן עבודה משותפת איזו שהיא...". בהמשך המכתב הוא מספר: "...גם לפני שנתים נאמתי במובן זה בועידה מזרחית והנאום התפרסם בעתונות, וזה מקרוב השתמש בו המזרחי לצרכי תעמולותיו... איני יודע אם בקי הדר"ג בכל הגלגולים והמסיבות שמן ועידת ציריך ועד היום. זוהי פרשה שלמה ונעלמה מרבים...".

במכתב השלישי מספר כבר ה"דבר אברהם" על התקדמות המו"מ להסכם על עבודה משותפת בין "אגודת ישראל" ו"המזרחי": "...בנתים קבלתי כבר דו"ח רשמי מה'הסכם', וכן גם מכתב מהגרח"ע...", והוא כותב את דעתו על טיוטת ההסכם. בין היתר הוא כותב: "דעתי שימהרו להתאחד במדה רחבה עד כמה שאפשר. אני אומר זאת לא רק... מהצד העיוני אלא בעיקר מהצד המעשי: מה שאהא מוכרח לבקש בעתיד, צריך אני להקדים זאת כשמציעים לי בהוה...".

הגאון רבי אברהם דובער כהנא שפירא (תרל"א-תש"ג), בעל "דבר אברהם", מגדולי רבני דורו המפורסמים, בנו של הגאון רבי זלמן סנדר כהנא שפירא וחתנו של "הגדול ממינסק" רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן. תלמיד ישיבת וואלוז'ין. כיהן ברבנות בסמילוביץ, ובשנת תרע"ד התקבל לרבנות העיר הגדולה קובנה (על מקומו בסמילוביץ נתמנה הרב אברמסקי, שכיהן קודם לכן כאב"ד סמוליאן). ספרו הלמדני "דבר אברהם", שחלקו הראשון נדפס לראשונה בשנת תרס"ו, הוציא לו שם עולם וכבר בדורו פלפלו בדבריו גדולי הרבנים. שמו נודע כאחד ממנהיגיה הגדולים של היהדות ו"אגודת הרבנים" במדינת ליטא, ובשנת תרפ"ד יצא לארה"ב למסע הרבנים המפורסם, יחד עם ה"כלי חמדה", הגראי"ה קוק והגרמ"מ עפשטיין. בפרוץ השואה שהה בביקור בשוויץ, אך הוא חזר לקובנה, באמרו כי קברניט לא נוטש את הספינה בעת סערה. נפטר בגטו קובנה, כשאלפי יהודים ליוו את מיטתו לקבורה.

מקבל המכתבים, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון (תרמ"ו-תשל"ו), עמד בקשרי ידידות עם בעל ה"דבר אברהם" עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר עלה על כס רבנות סמילוביץ, במקומו של ה"דבר אברהם" שעבר אז לכהן בקובנא. לאחר שנתמנה לגאב"ד בית הדין הראשי בלונדון, עסק הרב אברמסקי רבות בעניני השחיטה הכשרה בלונדון. באותה העת הוא גם היה מעורב מאד בשאלת חוקי "הימום הבהמות לפני השחיטה", יחד עם מורו ורבו הגרח"ע גרודז'נסקי מווילנא (ראו: מכירת קדם 98, פריט 207). כמו כן היה הרב אברמסקי מנאמניו ועושי-דברו של מורו ורבו הגרח"ע מווילנא בנושאים רבים, בהם ארגון "ועד הישיבות" ופעולות שונות למען רבני אירופה. כפי העולה מהמכתבים שלפנינו, דעתו של הרב אברמסקי הייתה מכרעת גם בעניני "אגודת ישראל", וכנראה שה"דבר אברהם" ניסה לפעול דרכו לקדם איחוד מסויים בין תנועת המזרחי ותנועת אגודת-ישראל – איחוד שלא התממש לבסוף.

[3] מכתבים על נייר מכתבים רשמי, כתובים משני צידיהם, 29.5 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול וקרעים.