פנקס קהילת חברון – תרמ"ד-תרע"ה – עם חתימות גדולי חכמי העיר – רבי אליהו מני, הרב החרי"ף, בעל ה"שדי חמד" ועוד – ...

פנקס קהילת חברון – תרמ"ד-תרע"ה – עם חתימות גדולי חכמי העיר – רבי אליהו מני, הרב החרי"ף, בעל ה"שדי חמד" ועוד – כתב-יד חשוב לתולדות הקהילה היהודית בחברון

כתב-יד, פנקס קהילת חברון, עם רשימות רבות וחתימות גדולי העיר: רבי אליהו מני, הרב החרי"ף, רבי חיים חזקיהו מדיני בעל "שדי חמד", ועוד. חברון, [תרמ"ד-תרע"ה].

בראש הפנקס שער מעוטר: "פנקס זה לעדת ישורון תושבי עקו"ת [=עיר קדשנו ותפארתנו] חברון, לקו"פ [=לקופת] בנין בית חולים יכ"א [=יכון אמן], שנת ויתברכו [=תרמ"ד] לפ"ק".

כפי הנראה, הפנקס הוכן לצורך מגבית להקמת בית חולים יהודי בחברון, ובהמשך נוספו בפנקס רישומים רבים הקשורים להכנסות והוצאות של קהילת חברון, החלטות שונות של ועד הקהילה, תיעוד ופרטים רבים הקשורים לשד"רי העיר היוצאים לארצות שונות, ועוד. רוב ההחלטות חתומות בסופן על ידי חכמי ורבני העיר.

בראש הפנקס כתב שד"רות ל"ערי גורג'יסתאן וכל ערי דאג'יסתאן וכל ערי כירים...", לשד"ר "רבי שלמה ליב בהרא"ש" – רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב – הרב שיל"א, היוצא לגייס כספים עבור בניית בית החולים בחברון (ראו על שליחותו להלן). על כתב זה חתומים גדולי חכמי חברון: רבי אליהו סלימאן מני, רבי רחמים יוסף פראנקו, רבי רפאל יצחק זאבי, רבי יום טוב מאיר פרחי, רבי נסים חיים קארייו, רבי מרדכי חסון. לצד כל אחת מחתימות הרבנים מופיעה גם חותמתו.

לאחר מכן מופיעים שני עמודים עם רישומים ממסעו של הרב שיל"א באזור הים השחור (כולל ביקור אצל קהילת הקרימצָ'קים בחצי האי קרים), משנת תרנ"ג, עם תיעוד הקהילות בהן ביקר, עם שמות התורמים וסכומי התרומות. בין היתר, מתועד כאן ביקורו בקראסו-בזאר (בילוהירסק), והוא מציין שתי תרומות שקיבל מה"שדי חמד", שכיהן שם באותם ימים כרב העיר.

בדפים שלאחר מכן מופיעים פרוטוקולים של החלטות ועד הקהילה הספרדית בחברון, החל משנת תרנ"ט ועד שנת תרס"ג (לדוגמה: "החלטות הועד באסיפתם ביום ר"ח רחמים תרנ"ט"; "היום שמונה לחדש רחמים התרנ"ט נתוועדנו בעניין התנור..."; "היום כ"ו חשון תרנ"ט, נתוועדנו בענין האדון הרופא י' יערמאנס..."; כ"ח לחודש שבט התרס"ג נתוועדנו יחד לראות בעסקי העיר", ועוד). על החלטות אלה חתומים גדולי חכמי העיר: רבי רחמים יוסף פראנקו – הרב החרי"ף (חתום 9 פעמים), רבי חיים חזקיהו מדיני בעל "שדי חמד" (חתום 3 פעמים), רבי סלימאן מנחם מני (חתום 14 פעמים), רבי מאיר שמואל קאשטיל (חתום 14 פעמים), רבי נסים חיים קארייו (חתום 10 פעמים), רבי יוסף שאלתיאל (חתום 11 פעמים), רבי יצחק זאבי (חתום פעמיים), רבי מרדכי חסון (חתום 9 פעמים), רבי רבינו מאיר פראנקו (חתום פעם אחת).

לאחר מכן מופיעים עמודים רבים, עם רישומים שונים, חשבונות, שמות רבים של יהודי חברון, ופרטים נוספים.

בהמשך מופיעים רישומים מהשנים תרס"ז-תרע"ה, בהם: "רשימת הכושאנים אשר חייב הכולל, אדר תרס"ח"; "היום 24 שבט תרס"ט ישבנו ועשינו עריכת מס..."; "רשימת הקושאן הגדול שראינו בפנקס הממשלה ביום י"ב סיון תרע"ה"; "העתק השטר שביד מע' חרי"ש [=חכם רבי יוסף שאלתיאל] יצ"ו" – שני העתקים, עם שני אישורים בחתימות רבי סלימאן מנחם מני, רבי רבינו חנוך חסון, רבי מאיר שמואל קאשטיל.

בצדו השני של הפנקס (במהופך) – דפים נוספים עם דוח"ות ורשימות, בהם לדוגמה: "שמות אנשים אשר נכתבו שזכו לקבל מהקדש השר משה מונטיפיורי זצוק"ל"; "רשימת החובות אשר על כוללות עיקו"ת חבת"ו [=עיר קדשנו ותפארתנו חברון תבנה ותכונן]..."; "סך החובות אשר פרענו..."; "רשימת החובות שחיבים הכוללות לפרטים"; "רשימת הקופות שנקבעו בערי תוניס..."; "רשימת הקופות שעשה הרב השד"ר ח"ר שלום מני יצ"ו בהיותו במערב הפנימי יע"א"; "קופות ערביסתאן"; "העתק המכתב אשר בא מעוב"י טראבלוס..."; "רשימת זמן סדר השלוחים של כל מחוז ומחוז"; "העתק שטר חיוב אשר שלח השד"ר ח' חיים באג'איו הי"ו מעי"ק ארביל (מחוז ערביסטאן) על קבלת הקופות"; "רשימת הערים שלקח השד"ר ח' יוסף באג'אייו הי"ו"; "קופות שעשה השד"ר ח' חיים באגאייו הי"ו בערביסתאן"; "נוסח הרשימות ששלחנו להרה"ג חכם באשי בקמ"ר קושטא יע"א", ועוד.

החכם המקובל רבי אליהו סלימאן מני (תקע"ח-תרנ"ט), מגדולי רבני בבל ורבה הראשי של עיה"ק חברון. נולד בבגדאד, והיה תלמידו המובהק של רבי עבדאללה סומך. כבר בצעירותו עסק בחכמת הנסתר, בצומות ובסיגופים לתיקון השכינה, ובשנת תרט"ז החליט לעלות לארץ ישראל ולהצטרף לחכמי ישיבת המקובלים בית אל בירושלים. בשנת תרי"ח עבר לעיר חברון ובשנת תרכ"ד מונה לרבה הראשי של העיר. בחברון הקים את בית הכנסת "בית יעקב" שנהג על פי מנהגי המקובלים והמכוונים של ישיבת בית אל.

רבי אליהו מני היה רבו המובהק של רבי יוסף חיים מבגדאד בעל ה"בן איש חי" ("הרי"ח טוב"). עוד בהיות רבי אליהו מני בבגדאד, כשהיה ה"בן איש חי" צעיר לימים, קיבל ממנו תורה ואף למד אצלו את חכמת הקבלה. גם לאחר עלייתו של רבי אליהו לארץ ישראל עמד עמו בקשר מכתבים רצוף והיה נוהג לשאול אותו שאלות רבות.

הרב החרי"ף – רבי רחמים יוסף פראנקו (תקצ"ה-תרס"א), עלה מרודוס לירושלים בתרכ"ח והיה חבר בית דינו של רבי יעקב שאול אלישר. בשנת תרל"ח נתמנה לרב ראשי בעיה"ק חברון, על מקום רבי אליהו מני. נפטר תרס"א ועל מקומו עלה לכהן בעל ה"שדי חמד". מחבר הספרים: "שערי רחמים", "אות לרחמים", "ויצבור יוסף" ועוד.

הרב החרי"ף פעל יחד עם רבי אליהו מני וחכמי חברון האחרים להקים בית חולים בחברון, כדי להחליש את השפעת המיסיון שניצל את הסיוע הרפואי שנתן לחולים כדי להעבירם על דתם. קול קורא של רבני חברון, ובראשם רבי אליהו מני והרב החרי"ף בעניין בית החולים, משנת תרמ"ג, התפרסם בקובץ מן הגנזים, ח, עמ' רטו-רטז. בית החולים הוקם לבסוף בשנת תרנ"ה (ראו: מן הגנזים, יב, עמ' שט-שי).

הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני (תקצ"ג-תרס"ה) נולד בירושלים, כיהן ברבנות בקושטא, בקראסו-בזר (שבחצי האי קרים) ובעיה"ק חברון. נודע בהתמדתו ובגאונותו בנגלה ובנסתר. עמד בקשרי מכתבים עם גדולי ישראל מכל הארצות. גאון מופלג, חיבר לבדו את האנציקלופדיה התורנית המקיפה, י"ח חלקי ספרו "שדי חמד", וספרים נוספים.

רבי סלימאן מנחם מני (תר"י-תרפ"ד) נולד בבגדד לאביו הגאון רבי אליהו מני. חתן רבי משה פירירה [רבה של חברון]. משנת תרכ"ט שימש ראב"ד חברון וכיד ימינו של ה"שדי חמד". לאחר פטירת ה"שדי חמד" ירש את מקומו כחכם באשי ורבה של חברון ועמד בראש ישיבת "מעשה נסים". ממנהיגיה החשובים של קהילת חברון. בסביבות שנת תר"ע יצא אל המזרח הרחוק לגייס תרומות עבור קהילת חברון. בזכות הכספים שאסף הושלמה בנייתו של בית החולים היהודי "חסד אברהם", כאשר הצליח לקבל סכומים גדולים מקהילת יהודי עיראק שבהודו, ובפרט ממשפחת ששון.

רבי מאיר שמואל קאשטיל, נולד בשנת תר"כ בחברון. חבר בית דינו של ה"שדי חמד", שימש כשד"ר וכראש ועד העדה הספרדית בעיר. נרצח בביתו שבחברון במאורעות תרפ"ט.

השד"ר, רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב – הרב שיל"א (תרכ"ג-תשי"ב), רבה ומנהיגה של קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון ושליח לקהילת יהודי בוכרה-סמרקנד, מייסד ישיבות "מגן אבות (חברון)" ו"תורת אמת חברון". אביו הוא הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי. בשנת תרל"ג, בהיותו בן עשר, עלה עם הוריו לארץ ישראל והשתקעו בחברון. קיבל תורה מפי רבני חברון – רבי שמעון מנשה חייקין ורבי אליהו מני. נסע לאזור הקווקז כשד"ר מטעם הקהילה הספרדית בחברון. בשנת תרנ"ז נתמנה לרב הראשי של יהודי בוכרה-סמרקנד, שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (על שם אביו אליעזר). תשובותיו בהלכה נדפסו בספר "שאילת שלמה" (ירושלים תשס"ב; ראו שם מבוא לתולדותיו). היכרותו עם ה"שדי חמד" התחילה עוד קודם בואו של ה"שדי חמד" לחברון, במהלך ביקורו של הרב שיל"א בעירו של ה"שדי חמד" – ביקור המתועד בפנקס שלפנינו. את הביקור מזכיר גם ה"שדי חמד" בספרו (פאת השדה, כללים מערכת א' אות טז): "איקלע לאתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש יצ"ו שד"ר מעיר קדשינו חברון ת"ו...". מאז עמדו בקשרי ידידות והחליפו מכתבים בהלכה. ה"שדי חמד" מזכירו במספר מקומות בספרו. באחד המקומות הוא כותב: "עתה בשנת תרנ"ה קבלתי מכתב מרב רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנן של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד אדמו"ר בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון..." (כללים, מערכת ח', כלל צב).

כ-46 דפים כתובים (ועוד דפים רבים ריקים). 28 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים בחלק מהדפים, עם פגיעות בטקסט. חלק מהדפים מנותקים. כריכת עור מעוטרת, פגומה.