סידור אור לישרים כמנהג ספרד – זיטומיר, תרכ"ז/תרכ"ט? – העותק של הרה"צ רבי משה וולפסון אב"ד "אמונת ישראל" – בעל ...

סידור אור לישרים כמנהג ספרד – זיטומיר, תרכ"ז/תרכ"ט? – העותק של הרה"צ רבי משה וולפסון אב"ד "אמונת ישראל" – בעל "אמונת עתיך", "ואני תפילה" ו"ליקוטי אורות"

סידור אור לישרים, תפלות לכל השנה, כמנהג ספרד, עם "כתר נהורא", דינים ומנהגים, ופירושים קבליים וחסידיים נוספים. חלק ראשון. [זיטומיר, תרכ"ז/תרכ"ט?].

עותק חלקי של הסידור, הכולל את התפילות לשחרית ואת רוב ההוספות הרבות שנדפסו במבואות לסידור. הסידור שלפנינו נדפס בזיטומיר, אך המהדורה המדוייקת אינה ברורה לנו. יתכן ולפנינו מהדורת תרכ"ז שנדפסה בדפוס השותפים שפירא, ויתכן וזו מהדורת תרכ"ט שנדפסה בדפוס אברהם שלום שאדאוו (שתי המהדורות דומות מאוד זו לזו). הכרך שלפנינו מתחיל באמצע "שער התשובה – חובת הלבבות מספר צידה למלך", ואחריו: קונטרס "נתיב מצוותיך", "סדר היום" (מהרה"ק רבי שלום שכנא מפארובישט) ו"תיקון חצות", "בית תפילה" ו"דרך החיים", וסדר התפילה לשחרית עד סדר "הטבת חלום".

עותק זה נקנה ע"י בעליו מאת המשפיע החסידי הנודע הרה"צ רבי משה וולפסון, שחתימתו מופיעה בדף המגן השני: " ב"ה, משה וואלפסאן". שמו וכתובתו (113 Clymer St Brooklyn NY) נרשמו על ידו גם בבטנת הכריכה (בהמשך נמחק השם בדיו, כנראה בעת החלפת הסידור עם הקונה – לדברי בני משפחת הבעלים, אביהם קנה את הסידור בחליפין של סידור זה תמורת סידור אחר שנתן להרה"צ רבי משה וולפסון).

בדפי הספר מופיעות הערות קצרות בכתב-יד מרובע בדיו, עם כוונות קבליות שונות. בסוף הכרך מודבק דף בכתב-ידו של רבי משה וולפסון – עם תפלה פרטית, המתחילה במילים: " רבש"ע זכנו שיהיו בנינו וחתנינו מאירים בתורה ויהיו צאצאיי בריאים בגופם ושכלם, בעלי מדות טובות, עוסקים בתורה לשמה, ותן להם חיים ארוכים וטובים...".

המשפיע החסידי הנודע הרה"צ רבי משה וולפסון (תרפ"ה-תשפ"ד), רב ואדמו"ר של קהילות "אמונת ישראל". כיהן כר"מ ומשגיח בישיבת "תורה ודעת" בארה"ב, והתקרב לחסידות ע"י מורו ורבו רבי גדליה שור בעל ה"אור גדליהו". היה חסיד של האדמו"ר ממודז'יץ בעל ה"אמרי שאול". הושפע רבות מדרכם של חסידי קרלין בתפילתם בהתלהבות חיה ובקולי-קולות, והיה קשור גם לאדמו"רים אחרים, בהם הרבי מליובאוויטש, ואדמו"רי קרלין, סקווירא ו"תולדות אהרן". תורתו הייתה מבוססת על ענפים שונים של תורת תלמידי הבעש"ט ותורת הקבלה, בהם: תורת טשרנוביל ואפטא, תורת חב"ד, וספרי רבי צדוק הכהן מלובלין וה"שפת אמת". למרות שלא חבש שטריימל הוא היה אדמו"ר חסידי לכל דבר. תלמידיו שהתלקטו סביבו, הקימו מנייני תפילה וקהילות בשם "אמונת ישראל" ברחבי ארה"ב וארץ ישראל (בבורו פארק, מונסי, לייקווד, ירושלים וביתר), בהם התפילה נערכת במתינות תוך כוונה ועומק, ובהתלהבות וחיוניות רבה. קהילות אלו גם ידועות בשמירתם על כבוד בית הכנסת והימנעות מדיבורי חול בעת התפילה.

עיקר דרכו היה בחיזוק ענין התפילה בהתלהבות ובכוונה רבה. בשיחותיו היה שם דגש על חשיבות הרגשת החיות בעבודת ה'. היה מוסר שיעורים בספר ה"תניא", והיה מדגיש כי הלימוד בספר זה מיועד להתעוררות חיונית ולא להשכלה גרידא. באחת מאגרותיו שנדפסה בסוף ספרו "ליקוטי אורות – ביאורים בספר התניא (ניו יורק, תשס"ט), הוא כותב לאחד מתלמידיו: "על שאלתך מהי חסידות, תשובתי – איני יודע. אם תשאל לי מהו חיים, גם על זה אשיב, איני יודע. אמנם אני מרגיש חיים. אין שינוי בין חי למת, רק שבחי יש רוח חיים. הבעש"ט המשיך חיים של הרגשת אלוקות בעולם ותלמידיו קבלו אותה נקודה לתוך כליהם הפרטיים... כשנולדת, קיבלת מאביך ואמך רמ"ח אברים ושס"ה גידים – וגם חיים. תכונת כל אבר ניתן להסברה אבל לא תכונת החיים... הידבק לצדיקי אמת ולחברים אנשי אמונה ותקבל אותה נקודה הנמסרת מדור לדור, שהיא נקודת הבעש"ט...". משיחותיו נדפסו מספר ספרים, בהם: "אמונת עתיך", "ואני תפלה", "ליקוטי אורות" ועוד.

אחד מממשיכי דרכו הוא חתנו האדמו"ר מסטוטשין הרה"צ רבי מרדכי מנשה זילבר שליט"א, המשפיע החסידי הנודע בארה"ב ובארץ ישראל, שהקים אף הוא קהילות קודש ברחבי ארה"ב וארץ ישראל, בשם: "תולדות יהודה דתלמידי סטוטשין".

עותק חלקי. טו-ק דף. 20 ס"מ. מצב משתנה, בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים. עקבות רטיבות. בלאי רב וסימני שימוש. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר-דבק. דף אחרון מנותק. כריכה ישנה, בלויה, עם שדרה משוקמת בהדבקת בד.