חמישה ספרים מספרייתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – עם הכריכות המקוריות של ספריית האדמו"ר

חמישה ספרים מספרייתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – עם הכריכות המקוריות של ספריית האדמו"ר

אוסף חמישה ספרים שנדפסו בתקופות שונות מספרייתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, עם הכריכות המקוריות של ספריית האדמו"ר בארה"ב [שנעשו בשנות התש"י בערך].

בכל הספרים ועל הכריכות, מופיעים גם רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב. באחד מהספרים חותמת האדמו"ר מתקופת כהונתו בקראל (קרולי), ובשאר הספרים מופיעות החותמות: "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל" [להערכתנו, חותמות אלו נעשו והוחתמו על הספרים בבית האדמו"ר מסאטמר, בתקופה מאוחרת יותר לזמן כהונתו באורשיווא – ראו פריט 185].

• ספר חן טוב, דרושים על התורה, מאת רבי טוביה הלוי. [פראג, דפוס אברהם איש היידא בבית יודא בר יעקב כ"ץ ממשפחת הגרשוני, שע"ח-שפ"ד 1618-1624]. חסר דף השער ודף רביעי עם סופה של ההקדמה.

• ספר תורת יקותיאל, ביאור על יורה דעה, סימנים א-קיא, ועם שו"ת, מאת רבי רפאל כ"ץ [רבי רפאל הכהן מהמבורג]. ברלין, ללא שם מדפיס, [תקל"ב 1772].

• ספר אליה רבה, חידושים על מסכתות הש"ס, מאת רבי אליהו שפירא. [פיורדא, דפוס איצק בן ליב ב"ב בוכבינדר, תקכ"ח 1768]. חסר דף השער ודפים ט-י, כא-כב, מא-מב, מה-מו, נג-נד, פא-פב, פט-צ, צה-צח, קא-קג (22 דפים סך הכל). בדף הראשון חתימה עתיקה: "הק' אלכסנדר זיסקינד במהרי"ל --- מצאנז[?]".

• ספר פרדס דוד, חידושים על התורה, מאת רבי דוד דישבק. זולצבאך, דפוס אהרן [פרנקל] ובנו זעקל [ארנשטיין], [תקמ"ו 1786]. חתימה קצוצה בדף השער.

• שלחן ערוך אורח חיים עם ספר כף החיים, מאת הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר מבגדאד, חלק ה'. ירושלים, דפוס י. א. ווייס, תרפ"ד [1924]. מהדורה ראשונה. עם חותמות האדמו"ר מתקופת כהונתו כאב"ד קרולי (בשנים תרפ"ו-תרצ"ד): "יואל טייטלבוים, אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א".

5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כתמים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, בחלק מהספרים. דפים חסרים בחלק מהספרים (ראה פירוט למעלה). חותמות. כריכות מקוריות של ספריית האדמו"ר מסאטמר.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.