סידור בכריכת כסף מפוארת עם כתובת חקוקה לכבוד ר' יהודה ליב איגר אב"ד הלברשטאדט, בנו של ר' עקיבא איגר (הראשון) – ...

סידור בכריכת כסף מפוארת עם כתובת חקוקה לכבוד ר' יהודה ליב איגר אב"ד הלברשטאדט, בנו של ר' עקיבא איגר (הראשון) – הלברשטאדט, המאה ה-18 – רישום גנאולוגי ארוך בכתב ידו של בנו, ר' פרץ זאבל איגר אב"ד בראונשווייג

סדר התפלות מכל השנה כמנהג אשכנז, עם פרשיות ופרקים, שיר היחוד, יוצרות וסליחות, הושענות ומערבות. אמשטרדם, דפוס הירץ לוי רופא וחתנו קאשמן, תקי"ב [1752].

כרוך עם: ספר תהלים מסודר כפי ימי השבוע, עם פירוש מספיק בלשון אשכנז, ועם סדר תחינות. אמשטרדם, דפוס הירץ לוי רופא וחתנו קאשמן, [תק"כ, 1760]. כולל תרגום ליידיש ("טייטש"); עם שערים נפרדים לתהלים ולסדר תחינות. כרוכים בכריכת כסף מפוארת, עם כתובות-הקדשה.

נייר, קרטון ובד; פח פליז; כסף רקוע, מקודח וחקוק (שני האבזמים חתומים בחותמת העיר הלברשטאדט מהמאה ה-18; חותמת יצרן לא-מזוהה: האותיות F.S עם פרח מעל ומתחת בתוך מסגרת בצורת מגן [אינו מתועד אצל Scheffler], וחותמת האות H, כנראה אות-שנה לשנת 1761).

נראה כי הסידור שלפנינו ניתן כמתנת "סבלונות" – שי מאת החתן לארוסתו, לאחר אירוסיהם. הוא כרוך בכריכת כסף מפוארת עליה מופיעים שמותיהם של בני הזוג: בכריכה הקדמית – "ר' / ליב בהגאון / א"ב"ד" מהורר / [ע]קיבא איגר / זצ"ל", ובכריכה האחורית – "הנדלה / בת פו"ר / איצק יצ"ו / ת"ק"כ"א" / לפק".

שני צדי הכריכה מעוטרים באופן סימטרי, זהה, בדגמים צמחיים האופייניים למאה ה-18, כשבמרכז צמד אריות זקופים, חורצי לשון, תומכים בקרטוש מסוגנן ובעיטור גדול בצורת כתר. השדרה והאבזמים מעוטרים אף הם בדגמים תואמים; צמד עיטורי כסף מולחמים לשדרה בראש ובתחתית (מחפים על עובי הספר).

נוסף על העיטורים הרקועים והחקוקים בלוחות הכסף, בכריכה שלפנינו מופיעים גם עיטורים קטנטנים המקודחים בדגמי עלים, כוכבים, ירחים ופרחים; יריעת-פליז דקה הממוקמת תחת לוחות הכסף של הכריכה משמשת להם כרקע ומעניקה להם זוהר זהבהב. עיטורים מקודחים אלה אינם נפוצים בכריכות מן הסוג הזה, אך אנו מוצאים אותם, למשל, גם ב"ידיים" גרמניות לתורה מהמאה הי"ח.

ר' יהודה ליב יעקב איגר (1741-1814), בנו של רבי עקיבא איגר אב"ד צילץ ופרשבורג ("רבי עקיבא איגר הראשון"), כיהן ארבעים שנה כרב בהלברשטאדט והיה מגאוני דורו. דודו של הגאון המפורסם רבי עקיבא איגר אב"ד פוזנא (תקכ"ב-תקצ"ז; בעל "תשובות רעק"א" ו"דרוש וחידוש", חותנו של ה"חתם סופר"). הוציא לאור יחד עם אחיו רבי בנימין וואלף את חידושי אביו בספר "משנת דרבי עקיבא" (פיורדאת תקמ"א). בניו היו ר' פרץ זאבל איגר ור' אברהם איגר ממזריטש.

הרבנית חנה הינדה איגר (הנדלה) לבית בורכהרדט (Borchardt) נולדה בהלברשטאדט בשנת 1736 ונפטרה שם בשנת 1787. שם אביה היה יצחק ברוך (ראו להלן: "איצק") וכונה "קוסלין" על שם עיר מוצאו שבפומרניה.

בדף הבטנה האחורי מופיע רישום גנאולוגי ארוך ומפורט בכתב ידו של בנו של ר' יהודה ליב – ר' פרץ זאבל איגר – אשר נכתב כנראה לאחר שירש את הכרך שלפנינו מעזבון אביו, סביב שנת 1814: "הקטן זאבל איגר חפק"ק [חונה פה קהל קודש] ברוינשווייג בן אאמ"ו הגאון המפורסם מהור"ר ליב איגר זצ"ל שהי' אב"ד בק"ק הלברשטאט ארבעים שנה, בן הגאון הגדול מפורס' מהורר עקיבא איגר זצ"ל שהי' אב"ד ור"מ בק"ק צילטץ ובק"ק פרעשבורג בעל המחבר ספר משנת דר' עקיבא בן המנוח הרבני הנגיד פו"מ מהורר בונם איגר זצ"ל בן לאותו צדיק הנגיד פו"מ ושתדלן מפורסם מהו' ליב איגר זצ"ל בן הרבני מהור"ר מאיר זצ"ל / שם אמי מורתי הרבנית צדיקת מ' הנדלא זצ"ל בת הנגיד פו"מ התו' מה"ו איצק קעסלין [Köslin] זצ"ל בן הרב הנגיד מפורסם מה"ו ברוך קעסלין זצ"ל שהי' מורה הוראה במדינת פאָמרען / ואמי מורתי זצ"ל הנ"ל נולדה מאשה חסודה ונדיבה מפורסמת מ' שינכה [Schönchen] זצ"ל".

ר' פרץ זאבל איגר (1768-1842) היה בן-דודו של רבי עקיבא איגר הנודע. בשנת תקס"ט נתמנה לאב"ד בראונשווייג. התכתב בהלכה עם בן-דודו רבי עקיבא איגר, ועשרות תשובות בשו"ת רעק"א מופנות אליו. מחבר ספר "עטרת פז" על מסכת ביצה וספר "רמון פרץ" על מסכת כתובות.

[2], רמג; פה; קכח, [1], קל-קמד דף. ספירת דפים משובשת. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים רבים בדפים הראשונים והאחרונים כתוצאה מרטיבות בדפי המגן). סימני תילוע בחלק מהדפים, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים מוזהב. כריכת קרטון חדשה, מחופה בד, עם דפי-הבטנה המקוריים, משוקמים ומשוחזרים בחלקם. שני תווי-ספר צרפתיים, כנראה מהמאה ה-19 או מראשית המאה ה-20 ("Bibliotheque du Chateau, de Livry, CB"; "Candide et Constanter, JWC"). כריכת כסף: 19X13.5 ס"מ, מצב כללי טוב.

הכריכה מתועדת במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 3909.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל-אביב, 025.001.013.