בידספיריט | כתב-יד, חיבור מאת הרה”ק רבי

כתב-יד, חיבור מאת הרה”ק רבי יהודה ליב מליניץ, עורך ה”תשואות חן” ו”שבחי הבעש”ט” – שמועות מהבעש”ט ותלמידיו – כולל מכתב הסכמה מקורי בכתב-ידו וחתימתו של האדמו”ר רבי מרדכי דוב טברסקי מהורניסטייפול, ומכתבים בחתימות בניו וחתנו של רבי מרדכי דוב - כתב-יד, חידושים על דרך החסידות, מאת הרה”ק רבי יהודא ליב דיין דק”ק ליניץ, תלמיד האדמו”ר רבי גדליה מליניץ בעל ”תשואות חן” והמביא לדפוס של ספרו, והעורך של ”שבחי הבעש”ט”. [ליניץ, סוף שנות הת”ק או ראשית שנות הת”ר בקירוב]. בסופו כרוך מכתב הסכמה מקורי בכתב-יד קדשו וחתימתו של הרה”ק רבי מרדכי דוב טברסקי מהורניסטייפול, עם מכתבי בניו וחתנו של הרב מהורניסטייפול. חיבור שלם שנדפס לאחרונה תחת השם ”בית לחם יהודה” (מונסי, תש”פ), הכולל שמועות מהבעש”ט ומגדולי תלמידיו, צדיקי הדור הראשון של החסידות. בהם: המגיד ממעזריטש (דף כז1-2: ”מה ששמעתי בשם הרב המגיד מוהר”ד ז”ל...”), הרה”ק המוכיח מפולנאה (כד1: ”ע”ד ששמעתי מפי הרב ז”ל [כנראה רבי גדליה מליניץ] שאמר בשם הרב המוכיח ז”ל...”), הרה”ק רבי יעקב שמשון משפיטובקא (סא2: ”וקרוב לענין זה שמעתי מאחד שאמר בשם הרב הגאון מוהרי”ש [יעקב שמשון] ז”ל משיבעווקי' [=משפיטובקה]”), הרה”ק רבי חיים מקראסנא (פ1: ”ושמעתי בזה בשם הרב המנוח המופרסים[!] מו”ה חיים זלה”ה מקראסני'...”), הרה”ק רבי יוסף מקאמינקא (כו2: ”ודוגמא לזה שמעתי מפי הרב המנוח המפורסים מוהר”י מקאמינקא ז”ל שאמר בשם הבעהש”ט ז”ל...”), הרה”ק רבי מנחם נחום משטרנוביל בעל ”מאור עינים” (קא2, ראו להלן), הרה”ק רבי זאב וואלף מז'יטומיר בעל ”אור המאיר” (ו1), הרה”ק רבי גרשון מלוצק (קא1: ”שמעתי דבר נאה ומתקבל מהרב ר' גרשון לאצקיר מ”מ מליפאוויץ שאמר לי ממה ששמע בעצמו מפי הרב המגיד מו”ה דוב בער ממעזריטש זצוקללה”ה...”), ועוד. המחבר אף מביא דברים ששמע מאביו הרה”ק רבי דוב בער שו”ב מליניץ בעל ”שבחי הבעש”ט”. כתב-היד כולל חידושים על כל פרשיות התורה, ובסופו מספר חידושים על שיר השירים, הערות קצרות על המשניות, ותשובות הלכתיות בדין הבחנה בנישואי אלמנה או גרושה ובהלכות סת”ם, וחידושים על הרמב”ם. בין היתר, מופיעות בכתב-היד שתי סגולות בשם הבעש”ט: בדף פ1: ”סגולה לבנין הבית שקבלתי מפי הרב המנוח ר' יוסף קאמינקער שקיבל מן הבעהש”ט...”. בדף קא2: ”קבלה בידי מהרב מוהרמ”נ [מנחם נחום] ז”ל זצוקללה”ה למי שבניו מתים ח”ו בעודן קטנים והוא נובע מהבעהש”ט זלה”ה...”. בנוסף, מופיע בכתב-היד שריד מתוך עריכת ספר ”שבחי הבעש”ט” – קטע שנועד להיכלל בספר, אך לא נכלל בו לבסוף (ראו מסגרת). כתב-היד שלפנינו הועתק על ידי סופר, שהיה כפי הנראה מבני משפחתו של המחבר רבי יהודה ליב מליניץ. בשני מקומות (דף מא1 ודף קי1) חותם הסופר: ”שמואל בערנשטיין מליניץ”, או ”בערנשטיין” (נכדו – בן בנו – של המחבר רבי יהודה ליב מליניץ, נקרא בשם משפחה זה: רבי אברהם זאב בערנשטיין, שכיהן כאב”ד ליניץ). אחד מהדרושים בכתב-היד שלפנינו, על פרשת בא, נדפס בתוך הקדמת הרה”ק רבי יהודה ליב מליניץ לספר ”תשואות חן” להרה”ק רבי גדליה מליניץ תלמיד הבעש”ט, בברדיטשוב תקע”ו. את הספר ”תשואות חן” ערך רבי יהודה ליב, תלמידו המובהק של רבי גדליה מליניץ. הקדמתו לספר זה ידועה ומפורסמת, ובה בין היתר כותב רבי יהודה ליב את שבחי רבו רבי גדליה. בתוך ההקדמה הנדפסת שולב הדרוש הנ”ל לפרשת בא. בכתב-היד שלפנינו הועתק דרוש זה במקומו לפי סדר הפרשיות, ובסוף כתב-היד העתיק הסופר את שאר ההקדמה של רבי יהודה ליב, בהשמטת הדרוש הנ”ל. אחר הקדמת רבי יהודה ליב העתיק הסופר אף חלק מהקדמת רבי שמואל יהודה בנו של רבי גדליה מליניץ לספר ”תשואות חן” (הסופר העתיק רק את החלק הנוגע לרבי יהודה ליב והשמיט את המשך ההקדמה המתייחס לאנשים אחרים). קטעים אלה מתוך ההקדמות הועתקו מן המהדורה המודפסת. מאוחר יותר הגיע כתב-היד שלפנינו לאחד מצאצאיו של רבי יהודה ליב, רבי נחום פנחס רבינוביץ, והוא תכנן להוציאו לאור ולהדפיסו. כך עולה מהדף הכרוך בסוף כתב-היד, ובו מכתב הסכמה בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו”ר רבי מרדכי דוב טברסקי מהורניסטייפול, הכותב כי ”הרב החסיד... מו”ה נחום פנחס... העלה מהתם מרגניתא... כת”י מזקינו הה”צ [הרב הצדיק] ר' יהודה ליב מלינץ, אשר עשה הקדמה לספר הקדוש תשואות חן... ורוצה נכדו הרה”ח להוציאם לאור ולקובעם בדפוס...”. בהסכמה זו כותב הרב מהורניסטייפול בשבח החיבור שלפנינו: ”אמרות טהורת מזוקקות שבעתיים, מלהיב הלבבות ונפשות ישראל, ונעימים הם ללומדיהם, מתוקים מדבש ונופת צופים...”, מברך את המסייעים להדפסה: ”וזכות המחבר שיהיו שפתותיו דובבות ויהי' חי בב' עולמים יגין על נכדו והמסייעים בידו...”, וכותב כי יקנה עותק מהספר לכשיצא לאור. עם דף זה כרוכים דפים נוספים, ובהם מכתבים נוספים בכתב-יד וחתימות בניו וחתנו של רבי מרדכי דוב, המתחייבים לקנות אף הם עותק של הספר לאחר שיודפס. לפנינו מכתבים מבניו הקדושים – רבי אלימלך אהרן מקראסנא, רבי יהודה ליב מהורניסטייפול, רבי ברוך דוד מקלינקוביץ', ומחתנו – רבי משה גוטרמן מסאווראן. רבי נחום פנחס רבינוביץ (נפטר תרע”א) היה בנו של רבי משה חיים אפרים מסדילקוב-צפת, מצאצאי הבעש”ט דרך זקנו בעל ”דגל מחנה אפרים”. אמו של רבי משה חיים אפרים הנ”ל, מרת פרידה, היתה בתו של רבי יהודה ליב מליניץ. רבי נחום פנחס התגורר בצפת, ושם שימש כממונה כולל וואהלין, מטעמו של נשיא הכולל – רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול. במכתב מאת רבי מרדכי דוב להגאון מלובלין בעל ”תורת חסד” (בסביבות שנת תר”ס), הוא כותב: ”וזה איזה שנים אשר בחרתי בשאר בשרי הרב החסיד בש”ק ר' נחום פינחס מצפת שיהיה המשגיח מצדי...”. בסופו של דבר לא זכה רבי נחום פנחס להוציא את החיבור לאור. מאוחר יותר, בשנת תרס”א, נדפסו שני מאמרים מהחיבור שלפנינו, בספר ”החיים והברכה”, מאת רבי בן ציון באגאמאלני, שנדפס בז'יטומיר. שני המאמרים, מפרשת בראשית, נדפסו בסוף הספר, בתוספת ביאורים נרחבים מהרב הנ”ל.