בידספיריט | כתב-יד מאויר, פרי עץ חיים

כתב-יד מאויר, פרי עץ חיים – ברודי, תק”ג – העותק של המקובל רבי אברהם גרשון מקיטוב, גיסו של הבעש”ט - כתב-יד מאויר, ספר פרי עץ חיים, תורת האר”י מאת רבי חיים ויטאל, בעריכת רבי מאיר פופרש; בכתיבת הסופר רבי משה ב”ר יוסף מלובמלא. [ברודי?], תק”ג [1743]. העותק של המקובל הרה”ק רבי אברהם גרשון מקיטוב (קיטובר), גיסו הנודע של הבעש”ט (ראו הרחבה להלן). כתוב ומאויר ביד אמן. כתיבה אשכנזית רהוטה נאה, עם עיטורים ואיורים. לאורך כתב-היד עיטורים זעירים בצורת פרחים ועלים. שני איורים גדולים ומרשימים – דמויי שטיחים – בדפים קעח1 ו-רנב2: האיור בדף קעח1 פרוס על מרבית שטח העמוד ומעליו מופיעה הכותרת ”זה השלחן אשר לפני ה'”. נעשה בו שימוש בשני גוונים שונים של דיו, והוא כולל עיטורים צפופים בדגמים צמחיים סימטריים – שריגים מפותלים, עלים ופרחים – חלקם זעירים. בחלקו העליון מסגרת מרובעת ובה שישה מדליונים בהם מופיעות אותיות משם הוי”ה, ובראשו עיטור כד (קנקן) בעל זרבובית המעוצבת כראש עוף. בחלקו התחתון צמד אריות זקופים חורצי-לשון וביניהם אגרטל גדול הניצב על גבי כן מסוגנן. העיטורים תחומים במסגרת מלבנית רחבה, בה משולבים קרטוש ושלושה-עשר מדליונים, כולם חלקים. באיור שבדף רנב2 מופיעות שבע הספירות התחתונות בתוך עיגולים (”הקפות”), וביניהם משולבים איורים עדינים בדגמים צמחיים סימטריים, הכוללים שריגים מפותלים, כדים ופרחים גדולים. משני צדי ספירת היסוד מופיעים איורי עוף דורס (עיט) וארנבת. מספר איורים קטנים נוספים (איור בית תפילין בדף לה; איור שופר בדף רכד). בראש הדף הראשון: ”לשם יחוד קבה”ו ע”י ט”ו [קודשא בריך הוא ושכינתיה על ידי טמיר ונעלם] אתחיל לכתוב ספר כוונת חול”. בדף קנא2, בסיום ”שער תיקון חצות”, קולופון הסופר: ”בידים רפות אפרוש כפות... יזכנו לעלות במעלות רמות... ולתשובה בשלימות להיות עובד ה' בנאמנות ימים ולילות, כ”ד [=כה דברי] הכותב הק' משה ב”מ יוסף יצ”ו מלובמלא, ותהי השלמתו עש”ק כ”ג אלול תק”ג לפ”ק...”. בדף המגן הקדמי מופיעים רישומים מכותב אחר, בהם שני קטעים בענייני קבלה, ובראשם רישום הבעלות: ”ספר פרי עץ חיים שייך להרב הגאון הגדול החריף והותיק נ”י ע”ה פ”ה [=נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק] מהור”ר אברהם גרשון” – כפי הנראה הכוונה היא להרה”ק רבי אברהם גרשון מקיטוב, מחבורת המקובלים בקלויז בברודי וגיסו של הבעש”ט. ידועים לנו שני כתבי-יד נוספים המיוחסים לסופר זה, ומהם עולה כי הוא פעל בברודי וביאמפלא בשנים תק”ד-תק”י. כתב-היד הראשון הוא סידור כוונות האר”י שכתב ביאמפאלא, בשנת תק”י. סידור זה יצא לאור במהדורת פקסימיליה בשנת תשנ”ח על ידי ר' שלמה ישראל מהודר. פרט השנה והמקום מופיעים בשער, וקולופון הסופר בדף רד1 של הסידור: ”מאבינו שבשמים היתה עזרתי לגמור הסיד[ו]ר... תפלה למשה בא”א כמהור”ר יוסף יצ”ו שלי”ט מלובמלא”. יש לציין כי בסוף כתב-יד הנ”ל מופיעים רישומים, כנראה מכותב אחר, ובהם כוונה קבלית לטבילה מאת הבעש”ט. השני הוא כתב-יד דרך עץ חיים (לשעבר מגנזי ר' דוד פרנקל מבני ברק), שצילום השער שלו מופיע בסוף מהדורת הפקסימיליה הנ”ל. שמו של הסופר איננו מופיע בצילום, אך הוא מיוחס לו שם (והדבר מסתבר מסגנון הכתיבה והעיטורים בשער). כת”י דרך עץ חיים הנ”ל נכתב בברודי, כמופיע בשער (”בראד”); וכפי הנראה נכתב בשנת תק”ד (נראה שכך יש לקרוא את פרט השנה בשער: ”בשנת חצו”ת לילה אקום...”). על כתב-היד האחרון מופיעה חתימתו של רבי יחזקאל לנדא, בעל ה”הנודע ביהודה” (בנוסף, יש לציין כי כתב-היד השני, סידור האר”י הנ”ל, נכתב ביאמפאלא בעת שה”נודע ביהודה” כיהן כרב העיר). סופר כתב-היד, רבי משה ב”ר יוסף מלובמלא, פעל אם כן בברודי וביאמפלא, ומלבד כתב-היד שלפנינו (פרי עץ חיים בעריכת ר”מ פופרש), כתב כרך נוסף מכתבי האר”י (דרך עץ חיים, אף הוא מעריכת ר”מ פופרש), שהיה בידיו של הנודע ביהודה. יש לציין כי ה”נודע ביהודה” היה חברו הקרוב של רבי אברהם גרשון מקיטוב. שניהם נמנו על חברי הקלויז בברודי ושהו שם עד שנת תק”ד, אז גורשו מהעיר יחד עם רבי מאיר מרגליות בעל ”מאיר נתיבים” (ראו להלן). על הסופר רבי משה מלובמלא לא ידועים לנו כל פרטים נוספים, אך מתברר כי היה הסופר של מספר כתבי-יד קבליים, שהיו בשימושם של חכמי הקלויז בברודי, ויתכן שאף הוא עצמו נמנה על חבורת המקובלים של הקלויז. בשער שבת, שילב הסופר, ב”חלונות” בגוף הטקסט, הגהות מאת המקובל רבי יעקב צמח (עם מילת פתיחה ”צמח”), וכן הגהות ממקובל בשם ”אלחנן” (דפים קנט-קס). כפי הנראה, מדובר במקובל רבי אלחנן מברודא (לא ידועים פרטים אודותיו; חיבורו ”לקט הפרדס” נשמר במספר כתבי-יד, ובהם מופיע שמו. ידוע אוטוגרף שלו שנכתב בשנת תע”ד ולפי שמו היה מהעיר ברודי). בשולי הדפים מופיעות מספר הגהות, מכותבים שונים שלא זיהינו. כתב היד המקורי נקטע באמצע שער ימי הפורים (פרק ד), בסופו נמצא קרע מדף נוסף. בסוף כתב-היד נכרכו עוד שלושה דפים מסופר אחר, ובהם קטעים מההקדמה שנדפסה בראש ספר פרי עץ חיים (קארעץ תקמ”ה). בדפים אלה רישומים ונסיונות קולמוס רבים (בעיקר בשוליים), מחוקים בחלקם, בהם גם טיוטות פתיחה למכתבים: ”שלמא רבא יסגא להדא גברא רבא יקירא ה”ה האלוף התורני ורבני המופלא ומופלג...”; ”שלמא רבא... להדא גברא רבא... כבוד שמו מפארים כהור”ר אברהם נר”ו”; ”שלום לכבוד אהובי אבי מורי...”; ”לכבוד אה' אדוני אבי ה”ה האלוף הראש...”. רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר אדר תקכ”א), גאון ומקובל, מגדולי דורו ומחכמי הקלויז בברודי. גיסו הנודע של הבעש”ט, ומראשוני העולים לארץ ישראל שהשתייכו לתנועת החסידות. בספר ”שבחי הבעש”ט” מסופרים סיפורים מופלאים על יחסיו עם גיסו הבעש”ט. תחילה לא הכיר בגדולתו של הבעש”ט וחשבו לאדם פשוט ובור, ולבסוף דבק בו בכל נפשו והצטרף לחבורתו. הבעש”ט גילה לו סודות גדולים והראה לו כיצד מעלים נשמות בתפילת מנחה של ערב שבת. רבי אברהם גרשון התגורר בעיר ברודי ושם נמנה על חכמי הקלויז הנודע,