בידספיריט | כתב-יד, ספר הכוונות – ונציה,

כתב-יד, ספר הכוונות – ונציה, תט”ז – העותק של המקובל רבי נתן נטע הנובר, עם חתימתו והגהות רבות בכתב-ידו – מספריית כתבי-היד של ה”אמרי אמת” מגור - כתב-יד, ספר כוונות חלק שני, על שבת ומועדים ועניינים נוספים, תורת הקבלה של האריז”ל הקדוש, מאת תלמידו רבינו חיים ויטאל. ונציה, שנת ”קדש הוא” [תט”ז 1656]. העותק של המקובל רבי נתן נטע הנובר, בעל ה”שערי ציון”, עם חתימתו והגהות רבות בכתב-ידו – כתב-יד מספריית ה”אמרי אמת” מגור. כתיבה איטלקית רהוטה נאה (עם כותרות ותיבות פתיחה בכתיבה מרובעת). שער מאויר, במרכזו נכתב: ”ספר כוונות חלק שני... הנהגות של שבת וראש חדש חנוכה ופורים וכל המועדים, והם דברים עתיקים ומתוקים מקובלים מן הרב המקובל האלדי האריז”לה”ה ששלחו הנה מצפת תובב”א, נכתב פה ויניציאה הבירה יע”א, שנת קד”ש הו”א לי”א [לברכה יהיה אמן] לפ”ק”. בקימור הפנימי של השער חתימת המקובל רבי נתן נטע הנובר: ”חנני אלהים בזה הספר נאם נתן נטע בן הקדוש מוהר”ר משה הנובר זצ”ל הי”ד אשכנזי”. לפני השער נכרכו שני דפים של מפתחות בכתב-ידו של רבי נתן נטע הנובר. לדפים אלה הוא מתייחס ברישום שהוסיף בראש הדף הראשון: ”אמר נתן נטע נעמן, הנה הסדר הזה מצאתי בספר כוונת ישן והוא שלא כהלכה ולא כסדר הזמנים... אח”כ יגעתי ומצאתי סדר נכון ביד החכם השלם המקובל כמהר”ר משה זכותא נר”ו אמרתי לעשות ציונים על הגליון כפי הסדר ההוא הנכון, אח”כ חזרתי ואמרתי לעשות דף בפני עצמו רשום בו על הסדר והוא הדף שלפני זה, ע”ש”. לאורך כתב-היד, בשולי הגליונות ובין השורות, מאות הגהות, מהן עשרות רבות של הגהות ארוכות, בכתב-ידו של רבי נתן נטע, רובן בכתיבה אשכנזית בינונית וחלקן בכתיבה אשכנזית רהוטה. בחלק מן ההגהות הוא פותח בשמו או כינויו, כגון: ”אמר נתן נטע נעמן...”, ”נטע נעמן”, ”נלעדנ”א” [=נראה לעניות דעתי נתן אשכנזי], ועוד. כפי הנראה, ספר הכוונות שלפנינו נערך על ידי רבי נתן נטע, ובהנחייתו נכתב על ידי אחד מבני וונציה. במספר מקומות הוסיף רבי נתן נטע ציונים על מקור הדברים, לדוגמה בדף נב1, אחרי הכותרת ”ענין שבועות”, הוסיף רבי נתן נטע: ”זאת מצאתי בכתבי מ”ו רמ”ז נר”ו בשם מהרב”ל [=רבי בנימין הלוי מצפת] נר”ו”. כותרות נוספות בנוסח זה מופיעות בדף סב1 ובדף סה1. מספר קטעים בגוף החיבור נכתבו על ידי רבי נתן נטע בעצמו, כגון הכוונות לתקיעת שופר, וכן קטע מ”פירש ההגדה”. במספר מקומות בהעתקה בכתיבת הסופר, מובאים דברים בשם המקובלים שפגש רבי נתן נטע בוונציה, כגון בדף מה2: ”מצאתי כתוב בכוונות של מהר”ר נתן שפירא ירושלמי נר”ו...”. בדף נב2, בסוף אחד הקטעים: ”קבלתי ממהרב”ל שאין לכוין בהם בשבת”. בסיום כתב-היד (בסוף ”כוונות הזקן”), חתם רבי נתן נטע את ההעתקה, בכתב-ידו, בפסוקי ברכה: ”אשרי העם שככה לו... כי שומע אל אביונים יי'... ולא שקץ ענות עני... ובשועו אליו שמע אמן סלה ברוך ה' לעולם אמן ואמן”. בדף שלאחר מכן התחלת העתקה בכתיבה אשכנזית, עם הכותרת ”זה שייך לעיל להלכות שבת”. לא התברר לנו מה היחס בין כתב-היד שלפנינו לבין חיבורו של רבי נתן נטע ”נטע נעמן”, ממנו הגיע אלינו רק חלקו החמישי, הידוע בשם ”שערי ציון” (ראו להלן בהרחבה). כאמור, הביטוי ”נטע נעמן” מופיע בכמה מן ההגהות שלפנינו, ויתכן ולפנינו אחד מחלקי חיבורו האבוד של רבי נתן נטע (על עריכתו של רבי נתן נטע הנובר, ראו: הרב יוסף אביב”י, קבלת האר”י, כרך ב', עמ' 748-750). החיבור שלפנינו כולל : ענין השבת, ענין מוצאי שבת, ענין ראש חודש, ענין חנוכה, ענין ט”ו בשבט, ענין פורים, ענין פסח ויציאת מצרים, סוד העומר, פירוש ההגדה, ענין ספירת העומר, ענין יום שביעי של פסח, ענין שבועות, כוונת מ' יום דאלול, ענין ראש השנה, כוונת התקיעות, כוונת השופר, סוד השופר, ענין יום הכיפורים, סוד המלקות, כוונת חג הסוכות, ענין הושענא רבה, סוד הסוכה, סוד לולב ואתרוג הדס וערבה, ענין הסוכה, ענין שמחת תורה, סוד ההולך לדרך, סוד הקדושה, מצות שביעית, סדרי זיכוך הנפש, כוונת הלימוד, כוונת כל ימי השבוע, סדר לקריאת התורה, להשיג חכמה, סוד משקל הקטורת, ענין הצדקה, ענין המגפה, סוד שבע הקפות למת, חסרון הלבנה ומליאותה, סוד הטבילה, ענין השחיטה, ענין הטבת חלום, ענין השייך לס”ת דשבת, ייחוד לנשמת, שייך לעמידה, דבר כולל לתפלה בכללות, כלל גדול לכל הזווגים, תפלה שהיה אומר רבי ייסא סבא קודם שהיה אוכל, כוונת האכילה, סדר ברכת המזון, ברכת הנהנין והמצות, כוונת פאות הראש והזקן, עלינו לשבח, בקשת רחמים בתיקונין דעתיק דעתיקין. במספר מקומות מופיעות הגהות (כוונות ופסוקים) בכתיבה ספרדית, מכותב לא מזוהה. חתימות בשער: ”הצעיר יצחק אלטאראש” (מחוקה בהעברת קו), ”איש צעיר שלמה בכה”ר סי' יצחק אלטראס נ”ע ס”ט”. חתימה נוספת של ר' שלמה אלטראס בדף שאחרי השער. ר' יצחק אלטראס, מגבירי ונציה. בנו ר' שלמה אלטראס עבר מוונציה לאיספלטרו שבבוסניה. מאוחר יותר יצא משם לעלות לארץ ישראל ובדרכו השתקע בארם-צובא. ר' שלמה אלטראס הביא עמו מאיטליה ומבוסניה ספרים וכתבי-יד, בעיקר בקבלה (ראו: הרב משה הלל, אוהל רא”ם, עמ' 162, הערה 73). בדף האחרון רישומי בעלות בכתיבה ספרדית: ”זה הספר שלי הצעיר כ”ר שמואל פלורינטין בר יעקב...” (בשם זה ידוע לנו רבי חיים שמואל ב”ר יעקב פלורנטין, מחכמי שאלוניקי במאה ה-17, נפטר תע”ט, בעל ”מעיל שמואל”, שאלוניקי תפ”ה). כתב-היד שלפנינו הגיע מאוחר יותר לספרייתו הנודעת של האדמו”ר מגור – רבי אברהם מרדכי אלתר, בעל ”אמרי אמת”, שעקבותיה אבדו במהלך השואה. כתב-היד שלפנינו נרשם בקטלוגים של רשימת הספרים וכתבי-היד מספריית האדמו”ר, שהועמדו למכירה ע”י בית המסחר לספרים בניו יורק ”אלטר היברו בוק”, אותו יסד האדמו”ר בשותפות עם חתניו ר' יצחק מאיר אלתר ור' יצחק מאיר לוין. קטלוגים אלה נדפסו בוורשא בשנת תרס”א ובניו יורק בשנת תרפ”א. תיאור מפורט של כתב-היד שלפנינו, בתוספת ציטוט מדברי השער, ומהגהותיו של רבי נתן נטע,