בידספיריט | כתב-יד, ספר אוצרות חיים –

כתב-יד, ספר אוצרות חיים – מרוקו, המאה ה-18 – הגהות רבי יעקב אבן צור (היעב”ץ) וחכמים נוספים - כתב-יד, ספר אוצרות חיים, תורת האר”י מפי רבי חיים ויטאל, בעריכה ”מערבית”. [מרוקו, שנות הת”ס-ת”פ בקירוב, ראשית המאה ה-18 בקירוב]. כתיבה מערבית, בכתיבת רבי יוסף גאביזון מתיטואן (ראו פריט קודם). בשוליים הגהות מאת המעתיק (ברובן ציונים וכותרות העניינים, אך כמה מהן מקוריות); הגהות נוספות, קצרות (רובן ציונים, תיקונים ומראי מקומות), מכותבים שונים. כמה מן ההגהות הן בכתיבת רבי יעקב אבן צור – היעב”ץ (לדוגמה: דף יד2, כא1, כג, כד). בדף ג1 הגהה החתומה ”רב”ץ” [=רפאל אבן צור], הוא רבי רפאל ב”ר שלמה שמואל אבן צור, נינו של היעב”ץ. בדף קו1: ”ע”כ מצאתי אני אלישע מדרוש תיקון או”ו מספר אוצרות חיים, וזה מצאתי אני אלישע מדרוש הנז' במקום אחר...”. ספר אוצרות חיים נערך ע”י רבי יעקב צמח ובו סדר האצילות כפי ששמע רבי חיים ויטאל מרבו האריז”ל. מאחר שהספר אינו כולל את סדר האצילות בשלמותו – ערכוהו מחדש המקובלים במרוקו ושילבו בו מספר שערים מספר מבוא שערים. לפנינו כתב-היד של החיבור בעריכה ”מערבית” – הכוללת שילוב של ספר אוצרות חיים עם חלקים ממבוא שערים. נוסח זה מצוי רק בכתבי-יד שנעתקו בצפון אפריקה והוא נדפס לראשונה בליוורנו בשנת הדר”ת (ראו: הרב יוסף אביב”י, בנין אריאל, ירושלים תשמ”ז, עמ' נט, הערה 31). בשונה מכתבי-יד אחרים מסוג זה, כאן לא נוספו הגהות מקובלי מרוקו, ובשוליים נוספו רק הגהות רבי יעקב צמח. ב-רמ דף. חסר בסופו. 22 ס”מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים ובלאי. קרעים חסרים בחלק מהדפים, כתוצאה מחריכת הדיו, עם פגיעה בטקסט. סימני עש, עם פגיעה בטקסט. דפים וקונטרסים מנותקים. כריכה חדשה, לא מחוברת, עם קופסה תואמת. מקור: 1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו. 2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו 2. ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 21-22. אוצר כתבי-היד של חכמי מרוקו – אוסף משפחת אבן צור בשנות השישים של המאה ה-20 נוסף לאוסף קלגסבלד נדבך חשוב במיוחד – אוצר כתבי-היד של משפחת אבן צור בפאס. אוסף זה כולל כרכים רבים, בהם אסופות פסקי דין ותכתובות בהלכה בין גדולי חכמי מרוקו, במרכזם רבי יעקב אבן צור, היעב”ץ, מגדולי מרוקו, אב”ד פאס, ומאבות המשפחה. האוסף נלקט בקפידה על ידי רבי רפאל אבן צור האחרון (ראו להלן), ונשמר בשלמותו בידי משפחת אבן צור בפאס, עד שנרכש בידי אביגדור קלגסבלד. חשיבותו של אוסף זה לא תסולא בפז, בהיותו ריכוז ענק ונדיר של תורתם ופסקיהם של חכמי מרוקו לדורותיהם, אשר נשמר בשלמותו במשך דורות רבים. חלקים גדולים מאוסף זה טרם נחקרו וטרם נדפסו. בנוסף, משמר האוסף שלפנינו מקבץ יחיד בהיקפו של אוטוגרפים – כתיבות יד קדשם של גדולי מרוקו, עם חתימותיהם הייחודיות, הקליגרפיות-מסולסלות. בראשם כתיבת יד קדשו של ה”אור החיים” הקדוש וחבריו. רבי יעקב אבן צור – היעב”ץ במרכזו של האוסף, פסקים ואוטוגרפים רבים מאת הגאון הקדוש רבי יעקב אבן צור, היעב”ץ (תל”ג-תקי”ג; מלכי רבנן, דף סד-סה), מדמויות ההוד של יהדות מרוקו לדורותיה. מגאוני ההלכה בדורו (דורו של ה”אור החיים” הקדוש ורבותיו), משורר ופייטן, מקובל ובקי גם בקבלה מעשית. בהיותו בן עשרים מונה לסופר בית הדין בבית דינם של רבי וידאל הצרפתי, רבי מנחם סירירו ורבי יהודה בן עטר (מוהריב”ע) בעירו פאס, אז חיבר את החיבור ”עט סופר”, העוסק בדיני ומנהגי כתיבת שטרות. עם פטירת רבי וידאל הצרפתי התמנה רבי יהודה בן עטר לראב”ד והיעב”ץ התמנה לדיין בבית הדין לצדו. היעב”ץ, יחד עם רבי יהודה בן עטר ועוד מחכמי דורו, היה מן המסכימים על הספר ”חפץ ה'” לרבי חיים בן עטר בעל ”אור החיים” (נדפס באמשטרדם, תצ”ב). לאחר פטירת רבי יהודה בן עטר נתמנה על מקומו לראב”ד פאס והפך לסמכות העליונה במרוקו, כשמכל ערי המערב היו פונים אליו בשאלות הלכתיות. היעב”ץ נאלץ לעזוב מספר פעמים את עירו פאס. בין השנים תע”ט-תפ”ח שהה במכנאס, ובזמן הרעב של שנת תצ”ח נדד לטיטואן. גם בערים אלו זכה לכבוד גדול, ישב לדון בראש רבני המקום ואף חתם ראשון על פסקי הדין. בשנותיו האחרונות סמך חמשה מתלמידיו לשמש לצדו בהנהגה. חכמים אלה נקראו ”בית דין של חמש”, והם שימשו כמנהיגי הציבור בזקנותו ולאחר פטירתו. הוא כתב תשובות רבות בהלכה וחיבורים רבים. חלק מתשובותיו נדפסו בשני חלקי ספרו ”משפט וצדקה ביעקב” (נדפסו בנא-אמון, מצרים, בשנת תרנ”ד ובשנת תרס”ג), חלקן נדפסו בספרי בני דורו וחלקן נותרו בכתבי-יד ומחכים לגואל. היעב”ץ נודע בכחו כמשורר ומליץ ואף חיבר ספרים בחכמה זו, ביניהם נודע ספרו ”עת לכל חפץ” (נא-אמון, תרנ”ג), ובו כארבע מאות פיוטים ושירים מפרי עטו. החיד”א כותב עליו ועל חיבוריו בספרו ”שם הגדולים” ומתייחס גם למנהגו לעטר את ספריו בהגהות רבות: ”...וחיבר חבורים הרבה, ומלבד רוב ספרים שחיבר, כל הספרים שהיו לו מלאים על כל גדותיו מכתיבתו בגליונות. והיה לו יד בקבלה מעשית” (מערכת גדולים י, רנו); ”עט סופר – כתב-יד, חיבר הרב מ' יעקב ן' צור ז”ל בתקון סדרי שטרות, וחיבר חבורים הרבה כמ”ש בח”א... והרבה לכתוב בכל גליוני ספריו, והיה בקי בכל מנהגי הרבנים מספרד הבאים מהגירוש ולא הניח דבר גדול ודבר קטן הכל בכתב...” (מערכת ספרים ע, לא). צאצאי היעב”ץ, בני משפחת אבן צור – רבני פאס זכה היעב”ץ שצאצאיו – דור אחר דור – היו מגדולי החכמים ומרביצי התורה על מקומו בעיר פאס. כתיבותיהם וחתימותיהם מופיעות בכרכים שלפנינו: רבי רפאל עובד אבן צור (תס”ו-תקכ”ט; מלכי רבנן, דף קה, א), בנו היחיד של היעב”ץ (מתוך שבעה עשר בנים) שנותר בחיים אחר פטירת אביו. כיהן כבר בחיי אביו (החל משנת תק”י) כדיין ב”בית דין של חמש” בפאס. בנו, רבי שלמה שמואל אבן צור (נפטר תקנ”ב; מלכי רבנן, דף קכב), כיהן בדיינות פאס יחד עם רבי אליהו הצרפתי ורבי מתתיה סירירו.