בידספיריט | כתב-יד, שער הגלגולים – פאס,

כתב-יד, שער הגלגולים – פאס, ת”ע – העותק של החסיד הקדוש רבי משה הכהן אלכלאץ מפאס - כתב-יד, שער הגלגולים, מתורת האר”י, מאת רבינו חיים ויטאל (מהרח”ו). פאס, ת”ע [1710]. כתיבה מערבית נאה. נכתב עבור הרב החסיד רבי משה הכהן אלכלאץ מפאס, תלמידו של רבי יעקב אבן צור (היעב”ץ), שנהרג על קידוש השם. קולופון הסופר בעמוד האחרון: ”...אני הצעיר ע”ה המתאבק בעפר רגלי חכמים כתבתי זה הספר להפיק רצון החכם השלם החסיד כמוהה”ר משה בר כבוד הרב נחמיה הכהן יצ”ו, ע”ה יצחק ן' כה”ר יעיש נ”ע אנצ'אם יצ”ו סיל”ט (חתימה מסולסלת), והיתה השלמתו יום ג' ט' ימים לח' אדר שני שנת ואני תפלתי לך ה' ע”ת רצון לפ”ק פא[!] פאס יע”א”. הגהות בשוליים, חלקן כנראה מהסופר עצמו (כוללות בעיקר העתקות הגהות של רבי יעקב צמח). מספר הגהות מכותבים נוספים (יתכן ואחדות מהן בכתיבת ידו של רבי משה הכהן). רבי משה ב”ר נחמיה הכהן אלכלאץ (נולד תמ”ג; מלכי רבנן דף פט), מקדושי וחסידי מרוקו, רב ומקובל בפאס, תלמידו של רבי יעקב אבן צור – היעב”ץ. היה לו בית מדרש מיוחד שבו הרביץ תורה, והיה דרשן ומוכיח. נהרג על קידוש השם במכנאס, ביום ו' אלול תע”ד, בפקודת המלך מולאי אסמאעיל, יחד עם אחיו רבי שם טוב הכהן, בעקבות עלילה. רבו היעב”ץ חיבר עליו שיר קינה (עת לכל חפץ, נא אמון תרנ”ג, דף צה, ב), ובראשו כתב: ”הה ליום המר והנמהר יום ששי בשבת... ו' אלול שנת ה'תע”ד... גרם החטא ויגדל עון בת עמי עד אשר רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם ונהרג על קידוש ה', ידיד נפשי ורוחי ונשמתי הבן יקיר לי תלמידי החשוב החכם השלם החסיד הקדוש כהה”ר משה הכהן זצוק”ל, ואתו עמו אחיו הנבון כה”ר שם טוב הכהן נ”ע...”. הרבה אגדות וסיפורי נפלאות נשתמרו עליו במרוקו (ראו: מלכי רבנן, דף פט; נר המערב, עמ' 128), וכן סופר עליו כי זכה לגילוי אליהו (תולדות חכמי תונס, בני ברק תשמ”ח, עמ' רמז). החיד”א מביא ברשימותיו אגדה שר' משה הכהן ידע שהוא עתיד ליהרג: ”הרמ”ך... גילה שהוא ניצוץ ירבעם ועתיד ליהרג וכן א'[מר] לתלמידו ר”ם בן ממאן שעתיד ליהרג...” (ספר החיד”א, ירושלים תשי”ט, עמ' צח). החיד”א אף מזכירו בספרו מחזיק ברכה (או”ח רכה): ”הרב החסיד הקדוש רבי משה הכהן מעיר פאס”. הרב המשבי”ר כותב על גדולתו (בספרו ראש משבי”ר דף עז, ב): ”מכאן ואילך נתמעטה השקידה בעונותינו שגרמו לבוצינא דנהורא החסיד ז”ל שנהרג הוא ואחיו... הלא הוא החסיד עושה לילות כימים בלי גוזמא ולא שח שיחת חולין כלל ענו וישר ונאמן הן אלה קצות שבחיו...”. בעמוד הראשון חותמתו של רבי רפאל ב”ר שלמה אבן צור (האחרון; תק”ץ-תרע”ז), אב”ד פאס על מקום אבותיו. נודע כאספן ספרים וכתבי-יד. קיבץ ואסף כתבי-יד רבים וכרכי פסקים מחכמי מרוקו, שירש מאבותיו הקדושים (עוד אודותיו, ראו בהקדמה לפרק זה). קב דף. 21.5 ס”מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש גדולים, בעיקר בשוליים הפנימיים, עם מעט פגיעה בטקסט (פגיעה בטקסט של מספר הגהות). דפים מנותקים. כריכה חדשה (מנותקת), נתון בקופסה. מקור: 1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו. 2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו 21. ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 48-49. אוצר כתבי-היד של חכמי מרוקו – אוסף משפחת אבן צור בשנות השישים של המאה ה-20 נוסף לאוסף קלגסבלד נדבך חשוב במיוחד – אוצר כתבי-היד של משפחת אבן צור בפאס. אוסף זה כולל כרכים רבים, בהם אסופות פסקי דין ותכתובות בהלכה בין גדולי חכמי מרוקו, במרכזם רבי יעקב אבן צור, היעב”ץ, מגדולי מרוקו, אב”ד פאס, ומאבות המשפחה. האוסף נלקט בקפידה על ידי רבי רפאל אבן צור האחרון (ראו להלן), ונשמר בשלמותו בידי משפחת אבן צור בפאס, עד שנרכש בידי אביגדור קלגסבלד. חשיבותו של אוסף זה לא תסולא בפז, בהיותו ריכוז ענק ונדיר של תורתם ופסקיהם של חכמי מרוקו לדורותיהם, אשר נשמר בשלמותו במשך דורות רבים. חלקים גדולים מאוסף זה טרם נחקרו וטרם נדפסו. בנוסף, משמר האוסף שלפנינו מקבץ יחיד בהיקפו של אוטוגרפים – כתיבות יד קדשם של גדולי מרוקו, עם חתימותיהם הייחודיות, הקליגרפיות-מסולסלות. בראשם כתיבת יד קדשו של ה”אור החיים” הקדוש וחבריו. רבי יעקב אבן צור – היעב”ץ במרכזו של האוסף, פסקים ואוטוגרפים רבים מאת הגאון הקדוש רבי יעקב אבן צור, היעב”ץ (תל”ג-תקי”ג; מלכי רבנן, דף סד-סה), מדמויות ההוד של יהדות מרוקו לדורותיה. מגאוני ההלכה בדורו (דורו של ה”אור החיים” הקדוש ורבותיו), משורר ופייטן, מקובל ובקי גם בקבלה מעשית. בהיותו בן עשרים מונה לסופר בית הדין בבית דינם של רבי וידאל הצרפתי, רבי מנחם סירירו ורבי יהודה בן עטר (מוהריב”ע) בעירו פאס, אז חיבר את החיבור ”עט סופר”, העוסק בדיני ומנהגי כתיבת שטרות. עם פטירת רבי וידאל הצרפתי התמנה רבי יהודה בן עטר לראב”ד והיעב”ץ התמנה לדיין בבית הדין לצדו. היעב”ץ, יחד עם רבי יהודה בן עטר ועוד מחכמי דורו, היה מן המסכימים על הספר ”חפץ ה'” לרבי חיים בן עטר בעל ”אור החיים” (נדפס באמשטרדם, תצ”ב). לאחר פטירת רבי יהודה בן עטר נתמנה על מקומו לראב”ד פאס והפך לסמכות העליונה במרוקו, כשמכל ערי המערב היו פונים אליו בשאלות הלכתיות. היעב”ץ נאלץ לעזוב מספר פעמים את עירו פאס. בין השנים תע”ט-תפ”ח שהה במכנאס, ובזמן הרעב של שנת תצ”ח נדד לטיטואן. גם בערים אלו זכה לכבוד גדול, ישב לדון בראש רבני המקום ואף חתם ראשון על פסקי הדין. בשנותיו האחרונות סמך חמשה מתלמידיו לשמש לצדו בהנהגה. חכמים אלה נקראו ”בית דין של חמש”, והם שימשו כמנהיגי הציבור בזקנותו ולאחר פטירתו. הוא כתב תשובות רבות בהלכה וחיבורים רבים. חלק מתשובותיו נדפסו בשני חלקי ספרו ”משפט וצדקה ביעקב” (נדפסו בנא-אמון, מצרים, בשנת תרנ”ד ובשנת תרס”ג), חלקן נדפסו בספרי בני דורו וחלקן נותרו בכתבי-יד ומחכים לגואל. היעב”ץ נודע בכחו כמשורר ומליץ ואף חיבר ספרים בחכמה זו, ביניהם נודע ספרו ”עת לכל חפץ” (נא-אמון, תרנ”ג),