בידספיריט | כתב-יד מיניאטורי – פיוטים ותפילות

כתב-יד מיניאטורי – פיוטים ותפילות על פי הקבלה, לשמירה והצלחה, ועוד – סאלי, מרוקו, המאה ה-19 - כתב-יד, פיוטים ותפילות על פי הקבלה, לשמירה והצלחה, ועוד. [סאלי, מרוקו, המאה ה-19 בקירוב]. פורמט מיניאטורי. כתיבה מערבית נאה. רוב כתב-היד נכתב על ידי ”הצעיר רפאל בן לא”א שמעון בן הרוס”, החותם בקולופונים רבים לאורך כתב-היד. קולופון בדף האחרון: ”אני הכותיב[!] של'ם בן הרוש”. בדף 31א: ”ת”ו ש”ל ב”ע... בדפוס חשוב ומוכתר ע”י רבה”ן [=רפאל בן הרוס] פה סאלי יע”א”. כתב-היד כולל: ”מעלת מרע”ה כשעלה לשמים” (הוא מדרש גדולת משה המתחיל במילים ”כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים”); ”דברי מוסר על סדר אלפא ביתא” (פיוט המתחיל ”אשרי אדם אשר משכים ומעריב”); ”רמוסה ביד צר צעקה ממיצר” – תחינה מאת רבי ראובן אבן צור; פיוטים על רשב”י: ”בר יוחאי נמשחת אשריך” (לרבי שמעון לביא), ”בר יוחאי דבריך ערבים” (לרבי מכלוף בן שטרית), ”בר יוחאי ה' עמך” (לרבי מסעוד ארוואח); פזמון לליל יו”כ – ”בליל זה נורא עלילה”; תפילות לשמירה ועניינים שונים, בהם ”תפלה של רבי ישמעאל זיע”א”, כולל טבלה לשמירה של פסוקי ”ויהי בנסוע הארון...”; תחינה ”ה' ימינך הרמה”; ”פתיחת אליהו זכור לטוב”; תפלות שונות, עם כוונות קבליות וצירופי שמות, בהן ”תפלה לחולה”, תפילה על פי י”ב מזלות, ועוד; ”תקון סדר המלקות והתרת נדרים כפי מנהג ארץ ישראל”; התרת נדרים ונידוי; תפילות ופיוטים לראש השנה ויום כיפור; סדר אכילת הסימנים בליל ראש השנה; ”תפילה מקובלת... להנצל מעונש גלגול... בכל ערב ראש חודש ובימים נוראים”, ותפילות קבליות נוספות, עם צירופי שמות וכוונות; ליקוטים נוספים. רישומי בעלים: ”ע”ה מיכאל אנקאווה” (22ב), ”שמואל אנקאווא ס”ט” (106א). [117] דף. 9.5 ס”מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים בדפים בודדים. קרע חסר באחד הדפים, עם פגיעה בטקסט, משוקם בהשלמת נייר. כריכת עור חדשה. אוצר כתבי-היד של חכמי מרוקו – אוסף משפחת אבן צור בשנות השישים של המאה ה-20 נוסף לאוסף קלגסבלד נדבך חשוב במיוחד – אוצר כתבי-היד של משפחת אבן צור בפאס. אוסף זה כולל כרכים רבים, בהם אסופות פסקי דין ותכתובות בהלכה בין גדולי חכמי מרוקו, במרכזם רבי יעקב אבן צור, היעב”ץ, מגדולי מרוקו, אב”ד פאס, ומאבות המשפחה. האוסף נלקט בקפידה על ידי רבי רפאל אבן צור האחרון (ראו להלן), ונשמר בשלמותו בידי משפחת אבן צור בפאס, עד שנרכש בידי אביגדור קלגסבלד. חשיבותו של אוסף זה לא תסולא בפז, בהיותו ריכוז ענק ונדיר של תורתם ופסקיהם של חכמי מרוקו לדורותיהם, אשר נשמר בשלמותו במשך דורות רבים. חלקים גדולים מאוסף זה טרם נחקרו וטרם נדפסו. בנוסף, משמר האוסף שלפנינו מקבץ יחיד בהיקפו של אוטוגרפים – כתיבות יד קדשם של גדולי מרוקו, עם חתימותיהם הייחודיות, הקליגרפיות-מסולסלות. בראשם כתיבת יד קדשו של ה”אור החיים” הקדוש וחבריו. רבי יעקב אבן צור – היעב”ץ במרכזו של האוסף, פסקים ואוטוגרפים רבים מאת הגאון הקדוש רבי יעקב אבן צור, היעב”ץ (תל”ג-תקי”ג; מלכי רבנן, דף סד-סה), מדמויות ההוד של יהדות מרוקו לדורותיה. מגאוני ההלכה בדורו (דורו של ה”אור החיים” הקדוש ורבותיו), משורר ופייטן, מקובל ובקי גם בקבלה מעשית. בהיותו בן עשרים מונה לסופר בית הדין בבית דינם של רבי וידאל הצרפתי, רבי מנחם סירירו ורבי יהודה בן עטר (מוהריב”ע) בעירו פאס, אז חיבר את החיבור ”עט סופר”, העוסק בדיני ומנהגי כתיבת שטרות. עם פטירת רבי וידאל הצרפתי התמנה רבי יהודה בן עטר לראב”ד והיעב”ץ התמנה לדיין בבית הדין לצדו. היעב”ץ, יחד עם רבי יהודה בן עטר ועוד מחכמי דורו, היה מן המסכימים על הספר ”חפץ ה'” לרבי חיים בן עטר בעל ”אור החיים” (נדפס באמשטרדם, תצ”ב). לאחר פטירת רבי יהודה בן עטר נתמנה על מקומו לראב”ד פאס והפך לסמכות העליונה במרוקו, כשמכל ערי המערב היו פונים אליו בשאלות הלכתיות. היעב”ץ נאלץ לעזוב מספר פעמים את עירו פאס. בין השנים תע”ט-תפ”ח שהה במכנאס, ובזמן הרעב של שנת תצ”ח נדד לטיטואן. גם בערים אלו זכה לכבוד גדול, ישב לדון בראש רבני המקום ואף חתם ראשון על פסקי הדין. בשנותיו האחרונות סמך חמשה מתלמידיו לשמש לצדו בהנהגה. חכמים אלה נקראו ”בית דין של חמש”, והם שימשו כמנהיגי הציבור בזקנותו ולאחר פטירתו. הוא כתב תשובות רבות בהלכה וחיבורים רבים. חלק מתשובותיו נדפסו בשני חלקי ספרו ”משפט וצדקה ביעקב” (נדפסו בנא-אמון, מצרים, בשנת תרנ”ד ובשנת תרס”ג), חלקן נדפסו בספרי בני דורו וחלקן נותרו בכתבי-יד ומחכים לגואל. היעב”ץ נודע בכחו כמשורר ומליץ ואף חיבר ספרים בחכמה זו, ביניהם נודע ספרו ”עת לכל חפץ” (נא-אמון, תרנ”ג), ובו כארבע מאות פיוטים ושירים מפרי עטו. החיד”א כותב עליו ועל חיבוריו בספרו ”שם הגדולים” ומתייחס גם למנהגו לעטר את ספריו בהגהות רבות: ”...וחיבר חבורים הרבה, ומלבד רוב ספרים שחיבר, כל הספרים שהיו לו מלאים על כל גדותיו מכתיבתו בגליונות. והיה לו יד בקבלה מעשית” (מערכת גדולים י, רנו); ”עט סופר – כתב-יד, חיבר הרב מ' יעקב ן' צור ז”ל בתקון סדרי שטרות, וחיבר חבורים הרבה כמ”ש בח”א... והרבה לכתוב בכל גליוני ספריו, והיה בקי בכל מנהגי הרבנים מספרד הבאים מהגירוש ולא הניח דבר גדול ודבר קטן הכל בכתב...” (מערכת ספרים ע, לא). צאצאי היעב”ץ, בני משפחת אבן צור – רבני פאס זכה היעב”ץ שצאצאיו – דור אחר דור – היו מגדולי החכמים ומרביצי התורה על מקומו בעיר פאס. כתיבותיהם וחתימותיהם מופיעות בכרכים שלפנינו: רבי רפאל עובד אבן צור (תס”ו-תקכ”ט; מלכי רבנן, דף קה, א), בנו היחיד של היעב”ץ (מתוך שבעה עשר בנים) שנותר בחיים אחר פטירת אביו. כיהן כבר בחיי אביו (החל משנת תק”י) כדיין ב”בית דין של חמש” בפאס. בנו, רבי שלמה שמואל אבן צור (נפטר תקנ”ב; מלכי רבנן, דף קכב), כיהן בדיינות פאס יחד עם רבי אליהו הצרפתי ורבי מתתיה סירירו. לרבי שלמה שמואל אבן צור נולדו שני בנים: האחד הוא רבי יעקב אבן צור (השני; נפטר תר”י; מלכי רבנן, דף סה, א),