בידספיריט | שני כתבי-יד ממרוקו – מאות

שני כתבי-יד ממרוקו – מאות אוטוגרפים וחתימות של גדולי חכמי מרוקו - שני כתבי-יד ממרוקו, ובהם מאות אוטוגרפים וחתימות מגדולי חכמי מרוקו: · כרך פסקי דין ומכתבי שו”ת ממרוקו – אוסף גדול של אוטוגרפים וחתימות מגדולי חכמי מרוקו, בעיקר מפאס ומכנאס, מהמאה ה-18 (כולל פסקים מהשנים תע”ג, תע”ו, תפ”ב, תפ”ט, ועוד), ומהמחצית הראשונה של המאה ה-19 (תקס”ג-תקצ”ו בקירוב). בין חכמי פאס הכותבים והחותמים לפנינו: רבי רפאל עובד אבן צור, רבי אליהו הצרפתי, רבי מתתיה סירירו, רבי שאול אבן דנאן, רבי יהודה הלוי, רבי יעקב בן עטר, רבי שמואל אבן סעדון, רבי מסעוד נחמיאש, רבי עמנואל מאנסאנו, רבי מנחם סירירו, רבי יהודה אשריקי, רבי אפרים מונסונייגו, רבי מרדכי צבע, רבי יעקב מלכא, רבי סעדיה אבן דנאן, רבי מימון בוסידאן, רבי יעקב בן דוד וחיון, רבי רפאל אהרן מונסונייגו, רבי ישראל הצרפתי, ואחרים. בין חכמי מכנאס הכותבים והחותמים לפנינו: רבי רפאל בירדוגו (”המלאך רפאל”), רבי מימון בירדוגו, רבי יעקב בירדוגו, רבי יעקב טולידאנו (מהרי”ט), רבי שלמה טולידאנו, רבי משה טולידאנו, רבי אברהם ב”ר יוסף אנצלם, רבי שלמה טאפיירו, רבי שמואל ן' וואעיש, רבי יהודה קורייאט, רבי שלמה מאימראן, רבי מרדכי אלבז, רבי אברהם חלואה, רבי משה טובי, ואחרים. חתימות חכמים ממקומות נוספים במרוקו, בהם שני פסקי דין בחתימת רבי יהודה ב”ר אברהם קורייאט (הראשון) מטיטואן. [87] דף (בהם דפים ריקים). 14-15 ס”מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. סימני קיפול. דפים מנותקים. ללא כריכה. נתונים בקופסה. · כרך בכתב-יד הכולל מספר חיבורים ופסקים בכתיבות וחתימות חכמים שונים: בראשו פסק בכתב-יד וחתימת רבי יעקב בירדוגו; ארבעה דפים של פסקים וחידושים בכתיבת רבי יעקב אבן צור – היעב”ץ, עם חתימותיו (בשוליים רישומים בכתב-ידו של רבי רפאל אבן צור, האחרון); העתקה של שני חיבורים: קיצור מנהגי בדיקות הריאה וחידושי דינים, מאת רבי רפאל בירדוגו, בעריכת בנו הרב המבי”ן – רבי מיימון בירדוגו; ואחריו ”דינים מחודשים”, עם תיקונים והגהות, מאת הרב המבי”ן; ספר שיר חדש לרבי שלום אבן צור, בהעתקה נאה, בסופו קולופון ”המעתיק איש צעיר שמואל הלוי אבן יולי ס”ט”; ליקוטי דינים בכתיבת רבי שלמה אבן צור. [59] דף. 16 ס”מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעה בטקסט. ללא כריכה. נתון בקופסה. מקור: 1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו. 2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו 40, ו-40bis. ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 87-90. אוצר כתבי-היד של חכמי מרוקו – אוסף משפחת אבן צור בשנות השישים של המאה ה-20 נוסף לאוסף קלגסבלד נדבך חשוב במיוחד – אוצר כתבי-היד של משפחת אבן צור בפאס. אוסף זה כולל כרכים רבים, בהם אסופות פסקי דין ותכתובות בהלכה בין גדולי חכמי מרוקו, במרכזם רבי יעקב אבן צור, היעב”ץ, מגדולי מרוקו, אב”ד פאס, ומאבות המשפחה. האוסף נלקט בקפידה על ידי רבי רפאל אבן צור האחרון (ראו להלן), ונשמר בשלמותו בידי משפחת אבן צור בפאס, עד שנרכש בידי אביגדור קלגסבלד. חשיבותו של אוסף זה לא תסולא בפז, בהיותו ריכוז ענק ונדיר של תורתם ופסקיהם של חכמי מרוקו לדורותיהם, אשר נשמר בשלמותו במשך דורות רבים. חלקים גדולים מאוסף זה טרם נחקרו וטרם נדפסו. בנוסף, משמר האוסף שלפנינו מקבץ יחיד בהיקפו של אוטוגרפים – כתיבות יד קדשם של גדולי מרוקו, עם חתימותיהם הייחודיות, הקליגרפיות-מסולסלות. בראשם כתיבת יד קדשו של ה”אור החיים” הקדוש וחבריו. רבי יעקב אבן צור – היעב”ץ במרכזו של האוסף, פסקים ואוטוגרפים רבים מאת הגאון הקדוש רבי יעקב אבן צור, היעב”ץ (תל”ג-תקי”ג; מלכי רבנן, דף סד-סה), מדמויות ההוד של יהדות מרוקו לדורותיה. מגאוני ההלכה בדורו (דורו של ה”אור החיים” הקדוש ורבותיו), משורר ופייטן, מקובל ובקי גם בקבלה מעשית. בהיותו בן עשרים מונה לסופר בית הדין בבית דינם של רבי וידאל הצרפתי, רבי מנחם סירירו ורבי יהודה בן עטר (מוהריב”ע) בעירו פאס, אז חיבר את החיבור ”עט סופר”, העוסק בדיני ומנהגי כתיבת שטרות. עם פטירת רבי וידאל הצרפתי התמנה רבי יהודה בן עטר לראב”ד והיעב”ץ התמנה לדיין בבית הדין לצדו. היעב”ץ, יחד עם רבי יהודה בן עטר ועוד מחכמי דורו, היה מן המסכימים על הספר ”חפץ ה'” לרבי חיים בן עטר בעל ”אור החיים” (נדפס באמשטרדם, תצ”ב). לאחר פטירת רבי יהודה בן עטר נתמנה על מקומו לראב”ד פאס והפך לסמכות העליונה במרוקו, כשמכל ערי המערב היו פונים אליו בשאלות הלכתיות. היעב”ץ נאלץ לעזוב מספר פעמים את עירו פאס. בין השנים תע”ט-תפ”ח שהה במכנאס, ובזמן הרעב של שנת תצ”ח נדד לטיטואן. גם בערים אלו זכה לכבוד גדול, ישב לדון בראש רבני המקום ואף חתם ראשון על פסקי הדין. בשנותיו האחרונות סמך חמשה מתלמידיו לשמש לצדו בהנהגה. חכמים אלה נקראו ”בית דין של חמש”, והם שימשו כמנהיגי הציבור בזקנותו ולאחר פטירתו. הוא כתב תשובות רבות בהלכה וחיבורים רבים. חלק מתשובותיו נדפסו בשני חלקי ספרו ”משפט וצדקה ביעקב” (נדפסו בנא-אמון, מצרים, בשנת תרנ”ד ובשנת תרס”ג), חלקן נדפסו בספרי בני דורו וחלקן נותרו בכתבי-יד ומחכים לגואל. היעב”ץ נודע בכחו כמשורר ומליץ ואף חיבר ספרים בחכמה זו, ביניהם נודע ספרו ”עת לכל חפץ” (נא-אמון, תרנ”ג), ובו כארבע מאות פיוטים ושירים מפרי עטו. החיד”א כותב עליו ועל חיבוריו בספרו ”שם הגדולים” ומתייחס גם למנהגו לעטר את ספריו בהגהות רבות: ”...וחיבר חבורים הרבה, ומלבד רוב ספרים שחיבר, כל הספרים שהיו לו מלאים על כל גדותיו מכתיבתו בגליונות. והיה לו יד בקבלה מעשית” (מערכת גדולים י, רנו); ”עט סופר – כתב-יד, חיבר הרב מ' יעקב ן' צור ז”ל בתקון סדרי שטרות, וחיבר חבורים הרבה כמ”ש בח”א... והרבה לכתוב בכל גליוני ספריו, והיה בקי בכל מנהגי הרבנים מספרד הבאים מהגירוש ולא הניח דבר גדול ודבר קטן הכל בכתב...” (מערכת ספרים ע, לא). צאצאי היעב”ץ,