בידספיריט | מכתב בכתב-יד קדשו וחתימתו של

מכתב בכתב-יד קדשו וחתימתו של רבינו חיים בן עטר ה”אור החיים” הקדוש – בתוך כרך גדול עם מאות אוטוגרפים וחתימות גדולי חכמי מרוקו בני דורו – בהם אוטוגרפים רבים מהרב יעב”ץ, רבי יהודה בן עטר, הרב המשבי”ר, הרב המרבי”ץ, ועוד - כרך גדול של פסקים, מכתבים ותשובות בהלכה, ובו מאות אוטוגרפים וחתימות של גדולי חכמי מרוקו – ביניהם מכתב בכתב-יד קדשו וחתימתו של רבינו חיים בן עטר ה”אור החיים” הקדוש. · מכתב שכתב ה”אור החיים”, בכתב-יד קדשו וחתימתו, לחכמי בית הדין במכנאס – רבי יעקב טולידאנו, רבי יהודה בירדוגו ורבי מימון אדהאן. את מכתבו חותם ה”אור החיים”: ”...ושלם לאחי וריעי מהחיים והשלם, נאם ע”ה חיים ן' משה עטר ס”ט” (בחתימתו המסולסלת). את מכתבו פותח ה”אור החיים”: ”ידידי ה' וידידי, החכמים השלמים הדיינים המצויינים כהה”ר יעקב טולידאנו ישצ”ו [=ישמרהו צורו ויחיהו] וכה”ר יהודה וירדוגו ישצ”ו וכהה”ר מימון דהאן ישצ”ו ה' עליהם יחיו כי”ר”. במכתבו מבקש ה”אור החיים” להקל את הערכת המס מעל ”האיש היקר והנכבד ה' יהודה בן נחמיאש”. המכתב נמצא בדף 120 בכרך שלפנינו. כפי הנראה, את המכתב כתב ה”אור החיים” בין השנים תצ”ז-תצ”ט, קודם עזיבתו את מרוקו בדרכו לארץ ישראל, בסביבות חודש אייר תצ”ט, ולאחר מינוי רבי מימון אדהאן כדיין בבית הדין במכנאס בשנת תצ”ז (ראו: הרב אברהם הלל, פס”ד חו”ר פאס בדבר שררת בתי הכנסת, מן הגנזים, כרך ד – תשע”ה, עמ' סט-ע). המכתב פורסם לראשונה בספר ”תקנות חכמי פאס”, מאת ר' מורי מרדכי עמאר, פריז תשע”ג, עמ' 54-56. · כרך עם אסופת פסקי דין ומכתבי שו”ת של חכמי מרוקו. הכרך כולל מאות אוטוגרפים ואלפי חתימות של חכמים ודיינים בערי מרוקו, רובם מאמצע שנות הת' בקירוב (שלהי המאה ה-17 והמחצית הראשונה של המאה ה-18). מקור הכרך שלפנינו באוצר כרכי פסקי רבני מרוקו שנאספו ונשמרו בעיר פאס על ידי צאצאי רבי יעקב אבן צור – היעב”ץ. אוצר זה שימש בין היתר כבסיס להקמת חברת ”דובב שפתי ישנים” שקמה בפאס בסוף המאה ה-19, במטרה להדפיס מתורתם של חכמי מרוקו, ואשר אחד ממפעליה החשובים היה הדפסת שני כרכי השו”ת ”משפט וצדקה ביעקב” להיעב”ץ (נא אמון, תרנ”ד-תרס”ג). חלק מן הפסקים והתשובות בכרך שלפנינו נדפסו בשני כרכי השו”ת הנ”ל. הכרך שלפנינו כולל חלקים נרחבים מתורתו של היעב”ץ, בהם עשרות דפים בכתיבת-ידו: פסקי דין ומכתבים שכתב, טיוטות ורשימות חידושי תורה בכתב-ידו, ועוד. כמו כן, כולל הכרך מכתבים רבים שנשלחו אליו, ופסקים עליהם חתום יחד עם עמיתיו חכמי ודייני מרוקו. הכרך כולל גם אוטוגרפים וחתימות רבות (למעלה מעשרים) של רבו רבי יהודה בן עטר (הראשון; מוהריב”ע), לצדו שימש היעב”ץ בדיינות העיר פאס, ויחד חתמו על מרבית פסקי הדין שיצאו באותם ימים. על חלק מהפסקים שלפנינו חתום היעב”ץ יחד עם דייני מכנאס, מתקופת שהייתו בעיר זו בין השנים תע”ח-תפ”ח; וכן לפנינו חתימותיו עם חכמי תיטואן, מהתקופה בה גלה לשם בעקבות הרעב שפרץ בפאס בין השנים תצ”ח-תק”א. מחכמי פאס של אותם ימים מופיעים בכרך שלפנינו גם כתבי-יד וחתימות של החכמים: רבי וידאל הצרפתי, רבי מנחם סירירו (אף שניהם מרבותיו של היעב”ץ), רבי אברהם אבן דנאן, רבי שלום אדרעי, רבי סעדיה אבן דנאן, רבי מימון אפלאלו, רבי יעקב ן' מלכה, רבי יהודה בן ראובן אבן צור (אחי היעב”ץ), רבי רפאל עובד אבן צור (בנו של היעב”ץ), רבי שאול אבן דנאן, רבי אליהו הצרפתי, ועוד. בנוסף, מופיעים בכרך שלפנינו כתבי-יד וחתימות של גדולי חכמי מכנאס: רבי יוסף בן בהתית, רבי משה טולידאנו, רבי חביב טולידאנו, רבי משה בירדוגו (המשבי”ר; כעשר חתימות בכתב-ידו), רבי מרדכי בירדוגו (המרבי”ץ), רבי יהודה בירדוגו, רבי יעקב טולידאנו (מהרי”ט), רבי חיים טולידאנו (מהרח”ט), רבי משה אדהאן, רבי מימון אדאהן, ועוד. כמו כן, מופיעים בכרך שלפנינו כתבי-יד וחתימות של חכמים מהערים הבאות: סלא (סאלי) – רבי שמואל קארו, רבי שלמה הכהן אלכלץ, רבי שלום אבן צור, רבי מרדכי הכהן, רבי יחייא אביקציץ ורבי יעקב ביבאס; תיטואן – רבי חסדאי אלמושנינו, רבי מנחם עטיא, רבי שלמה אבודרהם; צפרו – רבי שמואל חותא, רבי יהושע בן חמו; ועוד. בדומה למכתב ה”אור החיים” המופיע בכרך שלפנינו, העוסק בעניין מסי הקהילה, מופיעים בכרך מספר פסקים ומכתבים העוסקים בנושא פטור או הקלה ממס לאישים שונים (ראו להלן). נפרט כמה דוגמאות למכתבים ופסקים חשובים המופיעים בכרך שלפנינו: בדף 117 – מכתב מאת היעב”ץ, אל חכמי מכנאס – ”החכמים השלמים... כהר”ר חיים טולידאנו נר”ו וכהה”ר יעקב אחיו”. המכתב עוסק באותו עניין שבו עוסק מכתבו של ה”אור החיים” הנ”ל: ”...על ענין היקר הר' יהודה בן נחמיאש י”ץ...”. מכתבו של היעב”ץ נכתב על דף שמחובר לדף שעליו כתב ה”אור החיים” את מכתבו, ומכאן ששני המכתבים נשלחו יחד אל חכמי מכנאס. בדף 137 – אחת התעודות המוקדמות בכרך שלפנינו – פסק בעניין שטח במלאח (הרובע היהודי) של פאס, ששימש כאתר פסולת, בחתימות רבי סעדיה אבן דנאן, רבי עמנואל סירירו ורבי וידאל הצרפתי. פאס, ת”ל (1670). הפסק פותח: ”מפני שפעם אחת עבר א' משרי המלך יר”ה וממשרתיו וראה אשפה אחת גדולה בתוך האלמלאח... וחרה לו וגזר על הקהל ישצ”ו שיפנו אותה והיא צריכה ממון הרבה...”. בהמשך הדף הוספה בחתימות רבי סעדיה אבן דנאן ורבי וידאל הצרפתי, ואחריה הוספה נוספת, משנת תל”ד, בחתימות רבי מימון בן חיים אפלאלו ורבי שמואל אדהאן (”הסופר”). מעבר לדף פסק נוסף, משנת תל”ה, בחתימת רבי מימון אפלאלו וחותם נוסף. בדף 70 – תעודה מוקדמת – תקנת חכמי פאס משנת ת”ן (1690), על פטור ממס למלמדי תינוקות ותלמידי חכמים, בחתימות רבי מנחם בן דוד סירירו, רבי וידאל הצרפתי, רבי שלום בן יהודה הסבעוני, רבי מימון בן חיים אפלאלו, רבי שמואל אבן דנאן, רבי משה הכהן, רבי מימון אבן דנאן, רבי סעדיה אבן דנאן, וחותמים נוספים. בשוליה הוספה משנת תנ”ו, בחתימת רבי אברהם מאימארן. בצדו השני של הדף – פסק נוסף בעניין זה בחתימות רבי יהודה בן עטר,