בידספיריט | אוסף ספרי שולחן ערוך –

אוסף ספרי שולחן ערוך – המהדורות הראשונות של ביאור הגר”א – מגיני ארץ – שקלוב, תקס”ג / אשלי רברבי – הורודנא, תקס”ו / אפי רברבי – ווילנא והוראדנא, תקע”ט - אוסף ספרי שולחן ערוך עם ביאור הגר”א מווילנא. מהדורות ראשונות של ביאור הגר”א לשולחן ערוך: • ספר מגיני ארץ, שו”ע אורח חיים, עם ביאור הגר”א מווילנא. שקלוב, [תקס”ג 1803]. חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה. במהדורה זו נדפס לראשונה ביאור הגר”א על שולחן ערוך אורח חיים, מעצם כתב ידו של הגר”א. המהדורה הובאה לדפוס על ידי בני הגר”א, בשיתוף עם תלמידי הגר”א רבי מנחם מנדל משקלוב ורבי ישראל משקלוב, ועם נכד הגר”א רבי יעקב משה מסלונים (בנו של רבי אברהם בן הגר”א). ביאור הגר”א נדפס מצדו האחד של נוסח השולחן ערוך ומצדו השני ה”מגן אברהם”. בשוליים נדפס ה”באר הגולה”. מעבר לשער נדפסה הקדמת רבי חיים מוולוז'ין בה הוא מסביר את דרכו של הגר”א בביאורו על השולחן ערוך. בדף השני נדפסה הקדמה ארוכה ומעניינת מאת בני הגר”א, בה מתוארת גדולת הגר”א מיום לידתו, הנהגותיו המיוחדות ודרך לימודו. כמו כן, נמנו בהקדמה תלמידיו של הגר”א לפי סדר חשיבותם (ראה להלן). בדף השלישי נדפסה הקדמת תלמיד הגר”א רבי מנחם מנדל משקלוב ואחריה הקדמת נכד הגר”א רבי יעקב משה מסלונים. בדף הרביעי נדפסה ”הקדמת המסדר” – תלמיד הגר”א רבי ישראל משקלוב. בדף ריג/2 הגהה ארוכה בכתב יד. [1], ג, שטז, [2] דף. 35 ס”מ. מצב משתנה, הדפים הראשונים והאחרונים במצב בינוני, ושאר הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים, וסימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (בשולי דף השער ודף אחרון הדבקות של רצועות נייר-דבק, על חלק מהטקסט). כריכה חדשה. וינוגרד, אוצר ספרי הגר”א, מס' 747. • ספר אשלי רברבי, שולחן ערוך יורה דעה, עם באר הגולה וביאור הגר”א. הורודנא, דפוס יחזקאל בן משה, שמחה זימל בן מנחם נחום ושמחה זימל בן יחזקאל, תקס”ו [1806]. מהדורה ראשונה של ביאור הגר”א. חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה. במהדורה זו נדפס לראשונה ביאור הגר”א על שולחן ערוך יורה דעה, מעצם כתב ידו של הגר”א. המהדורה הובאה לדפוס על ידי בני הגר”א. בדף שאחרי השער נדפסה הקדמת תלמיד הגר”א רבי מנחם מנדל משקלוב (המזכיר את רבי ישראל משקלוב כמי שסייע לו בעריכה) ואחריה הקדמת בני הגר”א – רבי יהודה ליב ורבי אברהם. המפרשים הרגילים, הש”ך והט”ז, לא נדפסו במהדורה זו, כפי הנראה כדי לחסוך בהוצאות הדפוס. ביאור הגר”א נדפס סביב ה”פנים”, ולצדו נדפס גם ”באר הגולה”. כג, [1], כד-קעו דף. 33.5 ס”מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. הדבקות רצועות נייר לחיזוק לאורך שולי דף השער ובמספר דפים נוספים. קרעים, בהם קרע חסר זעיר עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. כריכה חדשה. וינוגרד, אוצר ספרי הגר”א, מס' 749. • ספר אפי רברבי, שולחן ערוך אבן העזר, סימנים א-קעח, עם באר הגולה וביאור הגר”א, חלקת מחוקק ובית שמואל. ווילנא והוראדנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, [תקע”ט 1819]. הדפסת שולחן ערוך עם ביאור הגר”א חלק אבן העזר החלה בשנת תקע”ב, אך נפסקה זמן קצר לאחר תחילת ההדפסה בשל פלישת נפוליאון לרוסיה באותה שנה. המדפיסים הספיקו להדפיס רק את הסימנים א-כה (ותחילתו של סימן כו), ללא שער. בשנת תקע”ט חודשה ההדפסה, אז נדפסו הסימנים כו-קעח, שער ודף הקדמות, ונכרכו יחד עם העותקים החלקיים שנדפסו בשנת תקע”ב. בין שתי ההדפסות ישנו הבדל משמעותי. בהדפסה משנת תקע”ב נדפס רק ביאור הגר”א על הדף, ובהדפסה בשנת תקע”ט נוספו גם הפירושים ”חלקת מחוקק” ו”בית שמואל” במקומם על הדף. מסיבה זו נדפסו בשנת תקע”ט דפי השלמה של הפירושים הנ”ל על סימנים א-כה (שנדפסו כאמור ללא הפירושים). במקביל, נדפס בשנת תקע”ט חלק אבן העזר בשלמותו, כשגם הסימנים א-כה מופיעים ב”צורת הדף” החדשה (עם הפירושים ”חלקת מחוקק” ו”בית שמואל”; על תהליך הדפסת מהדורה זו על שלביה השונים, ראה במסגרת להלן). העותק שלפנינו הוא מהסוג השלישי, שנדפס כולו בשנת תקע”ט. חתימות ורישומי בעלות בדף השער: ”שייך לאלי' ב”ר יעקב זללה”ה מדארביאן” [דרביאן Darbėnai, סמוך לקרטינגה, ליטא]; ”בנימין וואלף סג”ל...”; ועוד. ד עמ'; ה-סא; קפח דף. 34.5 ס”מ. נייר כחלחל בחלקו. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה. וינוגרד, אוצר ספרי הגר”א, מס' 755. ביאור הגר”א לשולחן ערוך ביאור הגר”א לשולחן ערוך הוא אחד החיבורים המעטים שכתב הגר”א בעצמו, ואינו העתקה או סיכום של תלמידים. הביאור נדפס בתוך מהדורות שולחן ערוך, כחלק מ”צורת הדף”. הביאור על אורח חיים נדפס בשקלוב בשנת תקס”ג, הביאור על יורה דעה נדפס בהורודנא בשנת תקס”ו, הביאור על אבן העזר נדפס בשנים תקע”ב-תקע”ט, בכמה ווריאנטים, והביאור על חושן משפט נדפס לראשונה בקניגסברג תרט”ו. ביאור זה של הגר”א התקבל כחיבור יסודי להבנת מקורות ההלכה, וכבסיס לפסיקה ההלכתית. בהקדמה לספר משנה ברורה מציין בעל ה”חפץ חיים” את ביאור הגר”א כאחד מן הספרים החשובים עליהם התבסס בבואו להכריע את ההלכה: ”ובפרט בבאור הגר”א ז”ל שהוא אורן של ישראל ויתד שהכל תלוי בו, וכדאי להכריע הדבר”. תלמיד הגר”א, הגר”ח מוולוז'ין, בהקדמתו ל”ספרא דצניעותא” כותב בהתפעלות על ביאור רבו לשו”ע: ”...הוא אשר בחבוריו הקדושים פנה וכבש והאיר לפנינו את הדרך דרך הקדש אשר לא עבר בה איש מכמה דורות שלפניו, דרך סלולה וברורה בנגלות ובנסתרות במסילה נעלה מעלה מעלה עד מקורי ומקור מקורי הדברים, כאשר נפלאות עשה בביאורו על הש”ע, שם כלל כל ההלכות מרובות שנזכרו בדבריהם הקדושים במקורם אשר הראה בשני התלמודים בבלי וירושלמי, וטחן וברר וסילת סלת נקיה מנופה כל השיטות של הראשונים ז”ל”. בהקדמתו לביאור הגר”א על אורח חיים כותב רבי חיים מוולוז'ין על כך שהפסיקה איננה יכולה להסתמך רק על עיון בשולחן ערוך ועל הפוסק לבדוק את הדברים במקורם, וכי ”עיקר ההוראה” צריך להיות ”מן הש”ס”.