כרך פנקסי מוהלים מהעיר סגד – תיעוד של אלפי בריתות, מהשנים תקס"ו-תרי"ט – השבעה נגד עין הרע מבעל ה"ישמח משה"

כרך פנקסי מוהלים מהעיר סגד – תיעוד של אלפי בריתות, מהשנים תקס"ו-תרי"ט – השבעה נגד עין הרע מבעל ה"ישמח משה"

כרך הכולל תשעה פנקסי מוהלים ("מוהל ביכל") מהעיר סגד (Szeged, סעגעדין, הונגריה), מהשנים תקס"ו-תרי"ט (1806-1859).
תשעה פנקסים בכתב-יד, של מוהלים מן העיר סגד, שנכרכו בכרך אחד. הפנקסים מתעדים את פעילותם של מוהלי העיר במחצית הראשונה של המאה ה-19, והם כוללים אלפי שמות של בני הקהילה ופרטים ביוגרפיים ומשפחתיים רבים. לפנינו מקור תיעודי רב ערך לקורות יהודי סגד במאה ה-19.
בראש הכרך רישום (בהונגרית) על החלטה משנת 1850 להעביר לרבה של סגד, הרב ד"ר לאופולד לעף, פנקס מילה. רישום נוסף חתום על ידי בנו וממלא מקומו, הרב ד"ר עמנואל לעף, המציין כי הפנקסים נכרכו יחד בשנת 1880.
על גבי הפנקסים נוספו רישומים (שנעשו בעת איסוף הפנקסים), עם שמות המוהלים, המספור שלהם בכרך, ועוד. בדפי הפנקסים מופיעות חותמות של "Szegedi Főrabbisag 1850" [=הרב הראשי של סגד, 1850] (שנת 1850 היא תחילת תקופת רבנותו של הרב ד"ר לאופולד לעף).
פירוט הפנקסים:
· פנקס של המוהל ר' אברהם שווייגר – כולל 188 רישומים על בריתות בשנים תקע"ז-ת"ר (על רבי אברהם שווייגר, מעסקני העיר, שהיה מעורב בשנת 1847 בפרשת הדחתו של הרב דניאל פיליץ מתפקיד רבה של סגד, בשל תמיכתו בתיקונים בדת, ראו: הרב יקותיאל יהודה גרינוואלד, קורות התורה והאמונה בהונגריה, בודפשט תרפ"א, עמ' 63).

· פנקס של המוהל ר' ליב פישר ושל בנו ר' יהונתן פישר – כולל כ-80 רישומים על בריתות שערך ר' ליב פישר בשנים תקע"ו-תקצ"ז (בהם גם מילת בנו יהונתן בשנת תקפ"א). בסוף הפנקס רישום על פטירתו של ר' ליב: "תהי' נפשו צרורה... זאת תפילתי עבור חביבי תלמידי היקר הר"ר ליב פישר ז"ל ויעמוד לו זכות מצות מילה, משה גאטיין" (ר' משה גוייטין היה אף הוא מוהל בסגד ופנקסו כרוך אף הוא בקובץ זה, ראה להלן).

בראש הפנקס נוספו כ-15 רישומים על מילות שערך הבן, ר' יהונתן פישר, בשנים תר"ה-תרי"א. לפני הרישום הראשון פסקת פתיחה (מבוססת על תפילה למוהל מספר סוד ה' ונפוצה בפנקסי מוהלים): "...והנני מודה ומשבח לשמו הגדול שנתן לי מתנת חנם שזכיתני להיות אמצעי להכניס בני ישראל תחת כנפי השכינה למול ולפרוע בשר ערלתם, בספר את שמות הילדים הנמולים ע"י, שנת תר"ה לפ"ק". מספר רישומים משפחתיים בדפי הפנקס.

· פנקס של המוהל ר' דוד אויזלענדער, כרוך עם ספר סוד ה' לרבי דוד לידא, [וינה, תקס"א 1801] (חסר דף שער ודף יא). בדף הראשון חתימת המוהל: "דוד אויזלענדער תקע"ט לפ"ק". כולל למעלה מ-470 רישומי בריתות מהשנים תקע"ט-תרי"ב. בדפי המעטפת רישומים מוקדמים יותר של כמה מן הבריתות, שהועתקו לאחר מכן לרישום המסודר בדפי הפנקס.

· שני פנקסים של המוהל ר' יודא פאללאק, הפנקס הראשון כרוך עם ספר סוד ה', וינה, [תקע"ד] 1814; ובו רישומים על כ-90 בריתות מהשנים תקע"ט-תקצ"ג (עם פיסות נייר מודבקות על בריתות מהשנים תקצ"ד ותקצ"ח). בפנקס השני רישומים על למעלה מ-200 בריתות מהשנים תקע"ט-תרי"ג. חלק מן הרישומים חוזרים על עצמם בשני הפנקסים. בין שני הפנקסים דף עם רישומים על ארבע בריתות מהשנים תרי"ד-תרי"ט.

· פנקס של המוהל ר' משה צינר, עם רישומים על 102 בריתות, מהשנים תר"ב-תר"י. בראש הפנקס פתיחה (בנוסח דומה לזה של ר' יהונתן פישר), עם פרט השנה תר"ב. בדף האחרון רישומים ביידיש, בהם נזכרים שמות מוהלים אחרים בסגד (שפנקסיהם מופיעים לפנינו): ר' "יהודא פאלאק", ר' "הרש גויטיין" ור' "דוד אויסלענד".

· שני פנקסים של המוהל ר' משה גויטיין (גאטיין) ושל בנו ר' צבי זאב (הירש וולף) גויטיין, כרוכים בסוף ספר סוד ה', וינה, [תקצ"ז] 1837 (מהדורה שלא נרשמה ביבליוגרפית). חתימה בשער הספר: "שייך לי הק' הרש וואלף גויטיין פה סעגעדין". הפנקס הראשון, של הבן ר' הירש וולף, כולל רישומים על 159 בריתות מהשנים תקצ"ב-תרי"ב. בראש הפנקס פתיחה (בכתיבה מרובעת): "באתי להתיו תיו ולרשום את שמות הילדים אשר יזכני ה' להיות אמצעי להכניס אותם תחת כנפי השכינה ולמול ולפרוע... צבי זאב בן עלא" (מעל השורה נוסף: "[בן] ה' משה"). אחריו מופיע פנקסו של האב, ר' משה גויטיין, ובו רישומים על למעלה מ-500 בריתות מהשנים תקס"ו-תרי"ב. בתוך הרישומים משולבים גם רישומים משפחתיים. במקומות רבים הוסיף המוהל מאוחר יותר על חלק מן השמות הנרשמים בפנקס כי הם "יצאו מהדת", בתוספת קללות נגדם. בסוף שנת תקצ"ט מופיע הרישום: "מחמת טרדותי ומחמת פגעי הזמן אשר פגע בי וגם מחמת שכחה אשר בני אדם עלולים לכך לכן לא התיו שמות הילדים היקרים בשמותם בספר את יום אשר נכנסו בברית קודש מן ח' אב תקצ"ט עד ז' אדר שני ת"ר, אבל המה נרשמים בכתב אצל היקר ר' דוד אויזלענדר נ"י או אצל היקר ר' יהודא פאלאק נ"י או אצל בני חביב ה' הרש וואלף שי'".
בין שני הפנקסים ובסוף הפנקס השני כ-20 עמודים עם ליקוטים שונים: סגולות, רפואות, מליצות, ועוד (ביידיש ובעברית). באחד הדפים מופיעה השבעה נגד עין הרע מהאדמו"ר בעל "ישמח משה". בראשה הכותרת: "לעין הרע מהרב הגאון הגדול וכו' החסיד מו"ה משה טייטלבוים זצ"ל רב מק"ק אוהעל". ההשבעה מתחילה: "משביע אני עליכם עינא בישא..". 

· פנקס מוהל, הכולל 29 רישומים על בריתות בשנים תקצ"ד-תר"ו. בראש הפנקס נכתב: "פה אבאני" (Abony, הונגריה). בשני רישומים נכתב "פה קעטשקע" (כנראה קצ'קמט, Kecskemét, שבקרבת אבוני). ברישום אחד נכתב "בכפר קרושאיפל". בעמוד האחרון רישום בעפרון: "פנקס ר' יוסף קליין דיין דפה ק"ק סעגעדין יע"א – Abony".

הרב ד"ר ליאופולד (ליפוט) לעוו (Löw, לב) (1811-1875), היסטוריון וראשון הרבנים הניאולוגים בהונגריה. לעוו נולד ב-Černá Hora (דרום מורביה), התחנך במספר ישיבות ולמד בלשנות, חינוך ותיאולוגיה נוצרית. בשנת 1841 החל לכהן כרב בנאג'-קאניז'א (Nagykanizsa, הונגריה), למד הונגרית והיה הראשון שהשתמש בשפה זו בדרשות בבית הכנסת. החל משנת 1850 כיהן כרבה הראשי של העיר סגד עד לפטירתו. בשנים 1858-1867 ערך כתב-עת עברי בשם "בן חנניה".

בנו, הרב ד"ר עמנואל (אברהם חיים) לעף (1854-1944), חוקר תנ"ך ותלמוד, מגדולי החוקרים בתחום הבלשנות השמית. ממלא מקומו של אביו כרב ראשי בסגד. ממנהיגי היהדות הנאולוגית בהונגריה. פרסם חיבורים ומחקרים מדעיים שונים, בהם "שמות הצמחים בארמית" (Aramäische Pflanzennamen) ו"צמחי היהודים" – מחקר לו הקדיש את מרבית חייו, ושנחשב עד היום לאחד מחיבורי היסוד בתחומו.

[130] דפים בכתב-יד (מלבד דפי הספרים "סוד ה'"), ועוד דפים ריקים. 17-18 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. חותמות. כריכה מקורית (בשדרתה מודבקת פיסת נייר עם כיתוב בהונגרית: ספרי מילה). בלאי ופגמים בכריכה.