בידספיריט | כתב-יד, פנקס ”חבורת תלמוד תורה”

כתב-יד, פנקס ”חבורת תלמוד תורה” בקהילת אוהעל – עם הסכמה בכתב ידו וחתימתו של האדמו”ר בעל ה”ישמח משה” רבי משה טייטלבוים אב”ד אוהעל - אוהעל, תקפ”ב-תרל”ד - כרך גדול בכתב-יד, פנקס תקנות ”חבורת תלמוד תורה”, עם מאות שמות של בני הקהילה. אוהעל, תקפ”ב-תרל”ד [1822-1874]. בסיום התקנות, רישום הסכמה בכתב ידו וחתימת יד-קדשו של רב העיר האדמו”ר רבי משה טייטלבוים בעל ה”ישמח משה”. בין רשימות החברים מופיעים שמות רבי ירמיהו לעוו אב”ד אוהעל ובנו רבי אלעזר לעוו, ונכדי ה”ישמח משה” רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים [לימים אב”ד סיגט, בעל ה”ייטב לב”] ורבי יחזקאל הלברשטאם [לימים אב”ד שיניווא, בעל ה”דברי יחזקאל”]. ”חברת תלמוד תורה” היתה חברה לחיזוק לימוד התורה בעיר, ולהשתתפות בתשלומי שכר לימוד עבור ילדי עניים שילמדו תורה ויראה אצל המלמדים בעיר. כל אחד מבני החבורה היה משתתף בכספו בהחזקת לימוד התורה בעיר, ובכך הוא נמנה כ”חבר” באגודה זו. כמו כל ה”חברות” בקהילות ישראל, היה זה גם חוג חברתי, בו מתאספים ה”חברים” ללמוד יחד ומשתתפים בשמחותיו ובאבלו של כל אחד מהחברים: לומדים עמו בלילות ה”וואך נאכט” שלפני ברית מילה, ולאחר אריכות ימיו לומדים ה”חברים” ומתפללים לעילוי נשמתו של ה”חבר” שהלך לבית עולמו. בחמשת העמודים הראשונים של הפנקס מופיעים מ”ח סעיפים של ה”תקנות” בעניינים כספיים ובעניינים רוחניים, המחייבים את המתנדבים להחזקת ה”תלמוד תורה” שבעיר. הפנקס מתחיל במילים: ”הן היום באנו אנחנו כל החתומים, לחזק בדק חבורת ת”ת שבעירנו יע”א, אשר זה כמה שנים נפרצו גדרי' יעוו נתיבותי', ועלו על רעיוננו לנהוג בתקנות קבועות השנויות כאן ויהיו לאחדים בידינו...”. לאחר פתיחה זו מופיעות מ”ח התקנות. בדף [3/א], בסיום התקנות, מופיעות שלוש שורות בכתב-יד-קדשו של הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב”ד אוהעל, הכותב: ”מחמת אפיסת הפנאי לא יכולתי לעיין בתקנות ההם, אבל סמכתי על חמשה אנשים הנבחרים שמסתמא שפטו בשכלם כהוגן, ואני מסכים לכל הדברים הנאמרים באמת ובצדק, נאום הק' משה טייטלבוים מפרעמשלא החונה פ”ק אוהעל והגליל יצ”ו”. אחריו באו על החתום עשרות בני ”חבורת תלמוד תורה”. בין החתומים על התקנות מופיעות חתימותיהם של רבי אהרן גינצלער ובנו רבי משה יהודה ליב גינצלער [אביו של רבי שמואל גינצלער אב”ד ווישיווא, וחמיו של רבי אברהם יהודה שווארץ אב”ד מאד ובעל ”קול אריה”]; רבי איצק פריעדליבר מסערעד [תלמיד ה”חתם סופר”, החתם סופר ותלמידיו, עמ' רמה-רמו]; רבי צבי הירש אדלר מאבאניע [תלמיד ה”חתם סופר”, החתם סופר ותלמידיו, עמ' תיב]; רבי ישעיה הלוי [מליסקא, כנראה דיין באוהעל בשנים תר”ז-תר”ח]; ועוד. לאחר התקנות והחתימות, כמאה עמודים עם שמות החברים. בכל עמוד מופיע שם אחד או שני שמות, באותיות גדולות ובכתיבת סת”ם קליגרפית. בחלק מהעמודים מופיעים תאריכי פטירה של החברים ופרטי מידע הקשורים אליהם ואל עזבונותיהם. בדף י/1 מופיעה העתקת צוואתו של אחד החברים. בעשרות העמודים האחרונים מופיעים כעין פרוטוקולים, בהם תקנות נוספות, וכן שמותיהם של חברים חדשים שהצטרפו לחבורה זו במשך השנים, ותאריך הצטרפותם. דף א/1 מוקדש לחבר הראשון, אב”ד העיר: ”הרב הגאון מהור”ר משה טייטלבוים אב”ד דפה ק”ק אוהעל - תקפ”ב לפ”ק”. מתחת לשמו נכתב: ”שבק לן חיים ונפטר זקן ושבע ימים בהספד גדול כ”ח בחודש תמוז שנת תר”א לפ”ק”. בשני הדפים שאחריו (בנייר שונה וירקרק. נכרכו בתוך הפנקס עשרות שנים לאחר תחילת כתיבתו), נכתב שמו של רבי ירמיהו לעוו - הגאון הנודע רבי ירמיהו לעוו, מחבר ספרי ”דברי ירמיהו”, שכיהן כרב העיר משנת תרי”ב: ”הרב הגאון מהור”ר ירמיהו לעוו נ”י אב”ד דק”ק אוהעל - תרי”ב לפ”ק”. תחת שמו נוסף רישום: ”הרב הגאון מהור”ר ירמיהו זצוק”ל נפטר והלך לעלמא דקשוט בשנת תרל”ד ביום א' דחוה”מ פסח לפ”ק, ובנו הגאון מלא מקומו, ה”ה הרב הגאון מהור”ר אלעזר לעוו נ”י אב”ד דק”ק אוהעל יע”א, תרל”ד לפ”ק”. בדף נג/1 נכתב שמו של החבר רבי יקותיאל יהודא טייטלבוים, נכדו של ה”ישמח משה”, שהיה אז אברך בן 23 [לימים, אדמו”ר ואב”ד סיגעט, בעל ה”ייטב לב”]: ”הרב החריף מהו' יקותיאל יהודא טייטלבוים - תקצ”א לפ”ק”. עדות נוספת על תאריך הצטרפותו של ה”ייטב לב” לחבורתם, מופיעה בפרוטוקולים שבסוף הכרך (דף [קמט/2]): ”יום ה' משפטים תקצ”א לפ”ק. נתקבל הרבני האברך מו”ה יקותיאל יהודא נכד הרב המה”ג [המאור הגדול], בעד ארבעה זה'[ובים] מ”כ [מעות כסף] ושלשה פגים בכל שבוע בשנה ראשונה, ואח”כ יתן שני פגים בכל שבוע, למען יה[יה] ב”ח [בן חורין] מהתקנ[ו]ת”. באותן רשימות שבסוף הפנקס, בעמוד האחרון, מופיע שמו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, בנו הבכור של ה”דברי חיים” מצאנז, וחתן-חתנו של ה”ישמח משה” [לימים, אדמו”ר ואב”ד שיניווא, בעל ה”דברי יחזקאל”]: ”היום יום דלמטה נתקבל לחברא הרבני המופ' האברך מו”ה יחזקאל האלבארשטאם בהסכמת הבוררים הח”מ בעד שמונה עשר זה'[ובים] שיין זאגע... ושני גדולים לשבוע בשנה ראשונה, ונתן מיד חמשה זה'[ובים] שיין זאגע... היום יום ד' ער”ח אדר שנתקצ”ו לפ”ק...”. בדף [2/ב] בסעיף ל”ו מופיעה תקנה מעניינת: ”אם יולד למז”ט בן לא' מבני החבורה, בלילה שלפני המילה ישלחו הגבאים עשרה שכנים הקרובים כנ”ל מבני החברה, אל בית בעל הברית ויבאו שם קודם צאת הכוכבים להתפלל מעריב בזמנו, ואח”ז ישבו ללמוד משניות בלי הפסק עד אחר חצות לילה. ולא ישבו לאכול סעודת קבע, כאשר המנהג בגליל הזה. כי סעודה זו אין לה סמך כלל לסעודת מצוה, ולא איברי לילה אלא לגירסה, וגם רבים מפנין לבם לדברים בטלים ע”י זה. אך מה שנהגו בקהלות ישורון להעמיד לפניהם פירות ומיני תרגימא ושווארצין קאפע [קפה שחור] כדי להפיג שינתן, הוא מנהג נאה ומתקבל...”. בפנקס זה אצור מידע רב ויקר ערך על העיר אוהעל וראשי הקהילה במחצית הראשונה של המאה ה-19. הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב”ד אוהעל (תקי”ט-תר”א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה. גאון אדיר, ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה,