בידספיריט | שטר מתנה בחתימת האדמו”ר רבי

שטר מתנה בחתימת האדמו”ר רבי חיים מבאטשאן בעל ה”באר מים חיים”, עם חתימות אשתו ובניו - בוטושאן, תקע”ג / שטר מכר על העברת נכסים בבוטשאן לבעלותו של רבי חיים טירר אב”ד בוטושאן - בוטושאן, תקס”ד - שני דפים בכתב יד - מסמכי העברת בעלות על קרקעות - אחד מהם בחתימת יד קדשו של האדמו”ר רבי חיים טירר בעל ה”באר מים חיים” ו”סידורו של שבת”, המעביר את נכסיו בחו”ל לבניו, לרגל עלייתו לארץ ישראל, בשלהי שנת תקע”ג (קיץ 1813): · שטר מכר, העברת בעלות נכסים לרשותו של אב”ד בוטושאן האדמו”ר רבי חיים ב”ר שלמה טירר מטשרנוביץ, בחתימת ידו של המוכר ”משה במ' יהודא ליב זצוק'ל”. באטשאן (בוטושני, מולדובה), ט”ו באב, תקס”ד [1804]. · שטר מתנה והעברת בעלות נכסי האדמו”ר רבי חיים טירר בעיר בוטושאן, לרשות בניו רבי יוסף יעקב, וקלונימוס קלמן. בחתימת יד קדשו: ”הק' חיים מבאטשאן”, חתימת אשתו הרבנית ”דרעזיל בת מו' שמשון ז”ל”, ובחתימת שלשת בניו: ”הק' שלמה בהרב מ”ה חיים יצ”ו מבאטשאן”; ”הק' ישראל בהרב א”א הגאון מו”ה חיים יצ”ו”; ”הק' קלונימס קלמן ישעיה טירער מק”ק באטשאן”. בוטושאן (בוטושוני, מולדובה), כ”ו סיון תקע”ג [1813]. שטר זה נכתב (כפי הנראה) על רקע הכנותיו של ה”באר מים חיים” ואשתו לעלייתם לארץ ישראל בשלהי אותה שנה. המסמך נערך ונכתב ע”י סופר בית הדין שבבוטשאן: ”זכרון עדות שהיתה בפנינו עדי'[ם] הח”מ... איך באו הזוג הנ”ל לפנינו, ה”ה האשה הרבנית מרת דרעזי'[ל] בת מו”ה שמשון ז”ל, והדר בעלה הרב הגאון הגדול האמתי הצדיק המפורסם איש האלקי מו”ה חיים נ”י, ואמרו לנו: הוו עלינו עדי'[ם]... וקנו מכל א' מאתנו הזוג הנ”ל... וכתבו... ואף חתמו ותנו ליד בנינו ה”ה הרבני הנכבד מו”ה יוסף יעקב נ”י, להיות בידו וביד ב”כ ויו”ח [באי כוחו ויוצאי חלציו] לעדות ולזכות ולראי'[ה]... והנני מודיע בפניכם היום... איך היות שהנחלאות שיש לנו בק' באטשאן העומדי' ברחוב הנקרא ציגאני... נותנים לבנינו הרבני הנגיד מו”ה יוסף יעקב נ”י במתנת בריא את החלק והנחלאות העומדי'[ן] פניהם למערב... והחלק השני דהיינו הנחלאות העומדי'[ן] פניהם למזרח הקרקע, וכל הבנינים שעליה, שייכים לבנינו מו”ה קלונימוס קלמן נ”י, כמבואר בהשטר מתנה שלו שיש בידו מאתנו הזוג הנ”ל...”. בסיום שטר הקנאה זה חתומים שני עדים: ”נא' הק' אהרן בא”א מו”ה דוד זללה”ה”, ”נא' הק' צבי הירש בהאמ”ו מאיר סגל זלה”ה”. השטר מפרט את גבולות הנכס מכל ארבע רוחותיו, את שמות השכנים היהודים והגויים הגובלים עמו, וכן סימון מדוייק של השטחים המתחלקים בין שני האחים רבי יוסף יעקב וקלונימוס קלמן. לאחר חתימת העדים, נוספה שורה: ”וליתר שאת ותוקף ועוז כל הנ”ל לנימוסי המדינה באו הזוג הנ”ל ובניהם על החתום... שנת הנ”ל פה באטשאן”. לאחריה חתומים בכתב ידם: ”הק' חיים מבאטשאן”; ”דרעזיל בת מו' שמשון ז”ל”; ”הק' שלמה בהרב מ”ה חיים יצ”ו מבאטשאן”; ”הק' ישראל בהרב א”א הגאון מו”ה חיים יצ”ו”; ”הק' קלונימס קלמן ישעי' טירער מק”ק באטשאן”. בשולי השטר חותמים עדי קיום על החתימות שנחתמו בפניהם: ”בפנינו עדי'[ם] הח”מ חתמו עצמם הזוג הנ”ל ה”ה הרב האלוקי הגאון האמתי המפורסם מו”ה חיים נ”י, וזוגתו הרבנית מרת דרעזיל תחי', ובניהם ה”ה הרבני מו”ה שלמה נ”י, ואחיו הרבני מו”ה ישראל נ”י, ע”כ המבואר לעיל בחתימת ידיהם ממש ובמ”ק [ובמסירת קנין], ואישרניהו וקיימינהו כדחזי למהוי. נאום הק' צבי הירש בהמ' מ”ה מאיר סגל זלה”ה, ונאום הק' משה ישראל בהרב מוה”ר יונה הכהן”. מעבר לדף, מופיע רישום נוסף בחתימות שלשת דייני העיר: ”ולהיות שבפנינו נעשה כל הנ”ל ובקגא”ס, באנו להעיד על זה, דהיינו על כל גוף הענין ועל כל חתימתם, יום דמעב”ל [דמעבר לדף], פה ק' באטשאן. נא' הק' מרדכי בה-- מהור”ר שמעון ז”ל, נא' הק' משה במ”ה נתן שפירא, נא' יהודא ליב במ”ה שרגא סגל”. בראש העמוד האחורי מספר שורות, כפי הנראה אישור נוטריוני (ברומנית). בדף הראשון משנת תקס”ד, נמצא שטר המכר שבו קנה רבי חיים טירר את הנכסים הנ”ל: ”זכרון עדות שהיתה בפנינו עדים הח”מ, בשני בשבת בחמשה עשר יום לחודש מנחם אב שנת חמשת אלפים וחמש מאות וששים וארבע לבריאת עולם... כאן עיר באטשאן. איך שבא לפנינו ה”ה הרבני מו”ה משה בה”ה מו”ה יהודא ליב, ואמר לנו הוי עלי עדים כשרים... חתמו ותנו ליד הרב הגאון המפורסי' מו”ה חיים בה”ה מו”ה שלמה, להיות בידו... שמכרתי אני את הבית שלי העומד פ”ק באטשאן, ברחוב הנקרא רחוב השחורין [=אולי הכוונה לרחוב הצוענים, המוזכר בשטר השני משנת תקע”ג: ”ברחוב הנקרא ציגאני”] הידוע במצריו... ומהיום והלאה הוא בחזקת הרב הגאון מו”ה חיים הנ”ל... וכבר קבלתי מן הרמ”ח [=הרב מורינו חיים] הנ”ל כל דמי המכירה עד גמירא... את הכל קבלתי מידו לידי עד פרוטה אחרונה...”. על השטר לא חתומים העדים, אלא המוכר בלבד: ”משה במ' יהודא ליב זצוק'”ל”. האדמו”ר רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (שנות התק”כ-תקע”ח) מגדולי החסידות, תלמידו המובהק של המגיד מזלוטשוב. כיהן ברבנות בערים: קריפץ, טשרנוביץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. ידוע ומפורסם בעולם החסידי על עוצם דביקותו בקדושת השבת, בה העפיל למדרגות נשגבות ביותר. רבו המגיד מזלוטשוב העיד עליו: ”הוא יונק את חיותו מקדושת השבת”. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. על כך ישנה עדות מאת רבי משולם נתן מרגליות אב”ד ברדיטשוב: ”אומר אני לך בעדות ברורה, כי ראיתי אותו בכל ערב שבת קודש בלכתו אל המרחץ ובבואו משם, וממש לא בא אותו האיש שהלך, ונדמה כליל לאיש אחר בצורתו ובקומתו, ובכל תואר גופו הקדוש היה משונה מבראשונה” (קבוצת יעקב). בשלהי שנת תקע”ג עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספריו ”שער התפלה” (סדילקוב, תקפ”ה), ו”ארץ החיים” (טשרנוביץ, תרכ”א) ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים ”סידורו של שבת” (מאהלוב, תקע”ג) ו”באר מים חיים” (סדילקוב,