בידספיריט | מכתב קריאה לעזרה, עם חתימות

מכתב קריאה לעזרה, עם חתימות רבי חיים פאלאג'י וחכמי אזמיר - בעקבות השריפה הגדולה שפקדה את העיר בשנת תר”א - בה איבד מהר”ח פאלאג'י חמישים וארבעה מחיבוריו שהיו בכתב-יד - דף בכתב-יד, מכתב קריאה לעזרה מטעם חכמי קהילת אזמיר שבתורכיה, לאחר השריפה הגדולה שפקדה את העיר, מופנה אל קהילת אנקונה שבאיטליה, בחתימות ידם של רבי יהושע אברהם יהודה, רבי יהושע אברהם קריספין ורבי חיים פאלאג'י, ועם חותמתו של ה”חכם באשי” רבי רפאל פנחס יהושע די שיגורה. אזמיר, חודש טבת [תר”ב 1841]. מכתב קריאה לעזרה שנכתב בעקבות השריפה הגדולה שפרצה באזמיר בליל י”א לחודש אב תר”א. שריפה זו נודעה לדורות כשריפה שבה איבד רבי חיים פאלאג'י עשרות כתבי-יד של חיבוריו, שעלו באש. בראש המכתב מתארים חכמי אזמיר את מצבה הקשה של העיר בעקבות ”הרעה הגדולה אשר נהייתה בקרב מחנינו מהשריפה אשר שרף ה'...”. הם מתארים בעיקר את חורבנם של בתי הכנסת, שהיו לדבריהם המפוארים ביותר בכל ערי טורקיה, את התפילות החטופות שמתארגנות בפינות שונות ברחבי העיר ואת המכשולות הנגרמים מכך: ”כי בצרה גדולה אנחנו ואש תוקד בקרבינו מראות ברע, כי הבתי כנסיות הם חרבות ושממות, כי כל הרואה את הכתלים עינו מקור דמעה כחרבן בית המקדש, כי לא היו בכל ערי טורקיאה כמו הבתי כנסיות של העיר הזאת בצביונן ובקומתן, ועתה עם בני ישראל מתפללים תפילות חטופות בכל פיאות בעוה”ר [=בעוונותינו הרבים] וגם צר לנו מאד כי בשבתות יש מהם שפוגעים הוצאה מרשות לרשות ושאר ענייני חילול שבת שנעשים בלתי כונה כי לכל העם בשגגה מחמת הליכתם למקומות רחוקים להתפלל”. הם מספרים כי ספרי התורה, שהיו אמורים להיות מונחים בכבוד בבתי הכנסיות, פוזרו בשלושים מקומות ברחבי העיר בכדי שיוכלו לקרוא בהם בציבור, והדבר גורם ביזיון לספרי התורה. מסיבה זו הם פונים ומבקשים נדבה לבניית בתי הכנסת מחדש, ומפרטים את בתי הכנסת שחרבו בשריפה: ”וה'ן בעון נשרפו שבעה בתי כנסיות גדולים ביותר ושנים קטנים ואלה שמותם כאשר הם כתובים מנגד”. בשולי הדף נכתב פירוט בתי הכנסת שנשרפו: ”ק”ק אלגאזי תובב”א”, ”ק”ק תלמוד תורה ת”ו שתי קהילות”, ”ק”ק אורחים ת”ו”, ”ק”ק עץ החיים ת”ו שתי קהילות”, ”ק”ק פירטוגאל ת”ו”, ”ק”ק גברת ת”ו”, ”ק”ק בקור חולים ת”ו”. לדבריהם, נדרש סכום של לפחות ”חמשים אלף אריות לכל בית הכנסת אחד לאחד”, וזאת אף אם לא ייבנו בפאר והדר כפי שהיו מקודם. עוד כותבים חכמי אזמיר כי עשירי וגבירי העיר לא יכולים לעזור בבניית בתי הכנסת, שכן גם הם נפגעו בשריפה: ”גם כי יחידי העיר הלזו יחד עשיר ואביון כלם נלקו בשריפה זאת ואין ידם משגת”. בשולי הקטע הראשון מופיעות חתימותיהם של רבי יהושע אברהם יהודה ושל רבי יהושע אברהם קריספין. לאחר מכן מופיע קטע המלצה נוסף, שבו מצטרפים לבקשה ה”חכם באשי” רבי פנחס די שיגורה ורבי חיים פאלאג'י, המברכים את התורמים כי ”מאת ה' תהיה משכורתם שלימה זהב וכסף על אחת כמה וכמה...”. בשולי קטע זה מופיעה חתימת ידו של רבי חיים פאלאג'י ולצדה החותמת: ”בינדיאי פנחס מורינו חכם באשי איזמיר וטיבאביאה (=ואגפיה) חאלה” - חותמתו של רבי רפאל פנחס די שיגורה - הפרד”ס. המכתב קופל ונשלח בדואר, בעברו השני רישום כתובת בעברית ובאיטלקית: ”למעלת גזברי ופרנסי ק”ק אנקונה...”, עם חותמות דואר. החותם הראשון: רבי יהושע אברהם יהודה (תקל”ב-תר”ט) בעל 'עבודת משא' (שאלוניקי תר”ו) ”אב בית דין וראש מתיבתא בקהילת קודש אזמיר”, עלה לארץ ישראל, חי בירושלים כשלוש שנים ונפטר בה בשנת תר”ט. מחכמי אזמיר. בין תפקידיו היה ממונה על מיסי הקהילה, ועל כן חיבר ספר הלכתי על תקנות המיסים של העיר אזמיר. בהקדמה לספרו ”עבודת משא” מספר כי בשריפה שפקדה את אזמיר נשרפו כל חיבוריו מלבד חיבור זה שהיה אתו בעת השריפה, בשהותו אז בכפר הסמוך וכתב היד היה אתו: ”...דאיתעביד ביה ניסא דלא איתייהיבת לקידא... כי ביום השריפה... אשר שרף ה' ובנחלתו התעבר, רובי תורתי שמה שיבר, כולהו תנויי קצת חידושים על הרמב”ם ז”ל ומילי דדרשה לחדש בה דבר, וקצת לקוטים מימי חורפי היוצא מן המחובר, הכל היה למאכולת אש שמה קיבר, חבל על דאבדין... כאילו מת ועבר. לולי ה' צבא-ות הותיר לנו שריד למופת ולאות, כי דברי אלה היו אתי במחיצתי, בהיותי בכפר בקרב ביתי, שם נמצאו ושם היו כתבי הקדש מצילין... דברי אלה אשר טפחתי וריביתי אשר אספתי באומרי'ם מפי סופרים ומפי ספרים, המה נמלטו מן הדליקה, כי שאר כל הסכמות עירנו... שליט בהו זיקוקין די נורא וביעורא, ולא נותר מהן אות אחת... זה לבדו רצה הקב”ה להצלה...”. החותם השני: רבי יהושע אברהם קריספין (נולד לפני תקמ”ה-נפטר תרט”ו) בעל ”וישב אברהם” ו”אברהם במחזה”. בהספד עליו (חלקם בחיים, דרוש ז' להספד) כתב עליו רבי חיים פאלאג'י: ”זה לי עשרים שנה שהיה טוב שכן קרוב והיינו מתפללים במעון הזה ערבית בכל לילה ולילה וגם היינו עומדים בבית ה' בלילות בישיבתינו ולא נפל בינינו שום הקפדה ושם הפרש אלא כאיש אחד חברים...”. החותם השלישי (בחותמת): ה”חכם באשי” רבי יהושע רפאל פנחס (מורינו) די שיגורה - הפרד”ס, בעל 'אות היא לעולם', 'אות הברית' ו'אות לישועה'. רבי חיים פאלאג'י היה תלמיד-חבר שלו, והם למדו יחדיו בישיבת ”בית יעקב רבי” אצל בעל ה”חקרי לב” (סבו של רבי חיים). לאחר פטירת הפרד”ס מילא את מקומו רבי חיים פאלאג'י כרבה של אזמיר. בהספד שנשא עליו מספר רבי חיים: ”נער הייתי גם זקנתי תמיד הייתי מסתופף בצילו חמדתי וישבתי ימים ולילות...”. בספר כף החיים (סימן כט, אות ג' דף ריד) כותב עליו: ”כי אזכרה ימים מקדם שהיה לנו ישיבה במדרשו של רבי... למעלה מעשרים שנה בהילוך אחד בכל שבת ושבת בצוותא חדא עם מוה”ר החסיד הפרד”ס זיע”א דהוא היה ראש ישיבה...”. ובמקום אחר כותב עליו: ”דבימינו זכינו לראות למוה”ר החסיד מר שארינו הפרד”ס זלה”ה, דכל ימיו דלא זזה ידי מתוך ידו, שבתו וקימתו היה בוכה ומתאנח על ירוש'[לים] וביהמ”ק וקיבוץ גליות...”, ומוסיף כי בעיניו ראה שהיה בעל רוח הקודש (לוח ארז, סדר אליהו רבא,