בידספיריט | כתב-יד ספר שמן רקח, חידושים

כתב-יד ספר שמן רקח, חידושים על מסכת ביצה - אוטוגרף המחבר רבי אלעזר לעוו אב”ד טריטש - מהדורא קמא משנת תקס”א, עם עשרות עמודים שלא נדפסו - כרך גדול בכתב-יד - ספר שמן רקח, חידושים על מסכת ביצה, ועל סוגיות ועניינים שונים, מהדורא קמא של הספר הנדפס, בכתיבת ידו וחתימתו של הגאון המחבר רבי אלעזר לעוו אב”ד טרישט (טריטש, Trietsch, מורביה). טריטש, תקס”א-תקס”ג [1803-1801]. רובו של כתה”י (כ-70 דף) כולל חידושים על כל מסכת ביצה. בסוף כתב-היד חידושים על כמה סוגיות במסכת פסחים, בבא מציעא ושבועות. רובו הגדול של כתב היד בכתיבת יד המחבר, רק עמודים בודדים (כשבעה עמודים) בכתיבת יד סופר. כתב-היד עשיר במחיקות ותיקונים, ובשילוב משפטי הוספה בין השורות. את חיבורו זה כתב המחבר במשך שנתיים, תוך כדי שהוא לומד בישיבתו עם תלמידיו את מסכת ביצה בעומק העיון. דבר זה ניתן ללמוד מדברי המחבר ברישומים שבתחילתו וסופו של החיבור שבכתב היד שלפנינו. בדפי המגן הקדמיים רישומי בעלות רבים, בהם כיתוב של דברי פתיחה בכתב ידו וחתימתו של המחבר: ”בס”ד פ”ק טרישט יום ג' ר”ח אייר תקס”א, חידושי הלכות מס' ביצה אשר חנן ה' את עבדו הצעיר אלעזר בעהמ”ס שו”ת שמן רקח וס' סמא דחיי וס' תורת חסד וס' זר זהב, חופק”ק טרישט”. בדף ע/1, בסוף חידושיו על מסכת ביצה, כותב המחבר: ”בעזה”י סילקו חידושי מס' ביצה אשר למדתי בישיבה פ”ק טרישט, וגמרתי הסיום בז' אדר תקס”ג. כה יזכני השי”ת לסדר על שאר מס[כתות], ודברי תורה לא ימושו מפינו ע”ע א”ס” [עד עולם אמן סלה]. החידושים על מסכתות ביצה ופסחים נדפסו בחיי המחבר בספר ”שמן רקח” (פראג תקע”ב), וחלקם בספריו, שו”ת ”שמן רקח”, חלק שני (פראג תקס”ב), ”שערי חכמה – שב שמעתתא” (פראג תקס”ז). כתב-היד שלפנינו הוא ”מהדורא קמא”, כפי שהמחבר בעצמו קורא לו בספר הנדפס [ראה בספרו ”שמן רקח” על מסכת ביצה (פראג תקע”ב, דף ז/1), בו כותב המחבר לפני אחד מחידושיו: ”...העתקתי הדברים ככתבן אשר כתבתי במהדורא קמא... עכ”ל בישוב קושי' זו במהדורא קמא שלי...”. הדברים שמעתיק שם המחבר מה”מהדורא קמא” שלו, נמצאים כלשונם בכתב-היד שלפנינו בדף יד/2]. בספר הנדפס הנ”ל הוסיף המחבר עוד עשרות קטעים ומשפטים שאינם מופיעים בכתב היד שלפנינו, אך מאידך בכתב היד שלפנינו ישנם עשרות קטעים (מעל 22 עמודים - כשמינית מהחידושים שבכתב-היד) שלמיטב ידיעתנו טרם נדפסו (למשל: בדפים עט-פד, מערכות שלא נדפסו בסוגיא ”קתא דמגלא” ממסכתות שבועות ובבא מציעא. בדפים פה-[פו] מערכה על תחילת מסכת יומא, שלא נדפסה – רשימה מפורטת של העמודים עם החידושים שלא נדפסו, תשלח לכל דורש). מתחילת כתיבת הספר על מסכת ביצה ועד להדפסתו עברו 11 שנים, במהלכן הדפיס המחבר שניים מספריו, את ספרו שו”ת ”שמן רוקח” חלק שני (פראג תקס”ב), ואת ספרו ”שערי חכמה – שב שמעתתא” (פראג תקס”ז). בספרים אלו הדפיס דפים שלמים מתוך כתב היד שלפנינו, ולא חזר להדפיסם בספרו על מסכת ביצה שהדפיס אח”כ בשנת תקע”ב (ראה ברשימה מצורפת). בדף כז/1 מעתיק המחבר כשני עמודים, מדברי בנו הגאון המפורסם רבי בנימין וואלף לעוו, בעל ”שערי תורה”: ”ואעתיק בזה דברי בני הרב המאה”ג החריף ובקי מו”ה בנימין וואלף שי' אב”ד ראיפשע [רושפיצה] ...עכ”ד בני הרב החריף שי'”. על הדף בו הוא מעתיק מדברי בנו, הוא מעביר קוי מחיקה לאורך ולרוחב. בצד הגליון הוא כותב: ”מ”ש בני שי'... ודאי דבאמת כן הוא הפירוש...”. דף זה נדפס בספרו שו”ת ”שמן רקח”, חלק שני, בסימן יח. בדף יד/2 הוסיף המחבר הערה בין השורות: ”ובהיותי בק' פראג שמעתי מהרב החריף מו”ה איסריל ליסא, שקדמני בזה המנוח הגאון מו”ה ליב האב”ד דק' העלשויא, וסתר דבריו, דהר”ן פוסק... ונסתרו דברינו, ואמנם...”. הערה זו נמצאת בספר הנדפס, דף ז/1, ושם הוא מוסיף, שביקורו בפראג היה ”בשנת תקס”א, למסור בדפוס את חלק שני מספרי שו”ת שמן רקח”. בארבעת העמודים האחרונים רשימות שונות, מעין טיוטות, בעניינים שונים בש”ס. על חלק גדול מהם הועברו קוים למחיקה. באחד העמודים בסוף הספר (דף [2/ב]) הוא כותב: ”ושמעתי מהרבני המופלג מו”ה יוסף מפאקש” [מתלמידי ה”חתם סופר”]. הגאון רבי אלעזר לעוו (תקי”ח-תקצ”ז) מגאוני דורו המפורסמים. כיהן רוב שנותיו כאב”ד בשש קהילות חשובות בגלילות מורביה, בוהמיה והונגריה. כיהן כראש ישיבה, והעמיד מעל אלף תלמידים, בהם מגדולי גאוני הדור. בנו היה הגאון המפורסם רבי בנימין וואלף לעוו, בעל ”שערי תורה”. רבי אלעזר היה ספרא-רבה, וחיבר 13 חיבורים גדולים שהוציאו לו שם עולם (12 מהם הדפיס בחייו). בחלק גדול מחיבוריו הוא עוסק בכללי ודרכי הש”ס. הגיגיו היו בסוגיות התלמוד אף בשעות השינה, ובחלומותיו היו מתחדשים לו חידושי תורה רבים. על גודל התמדתו וקדושתו מסופר, שבמוצאי יום כיפור לא היה טועם מאומה, וכל הלילה התמיד בתלמודו, ובאותו לילה של מוצאי יום כיפור, היה זוכה כל שנה לגילוי אליהו (זכרון אלעזר). כותבי תולדותיו מספרים גדולות על כח תפילתו שהייתה נשמעת. לפני פטירתו מן העולם, ציוה ואמר שיוכלו להתפלל על קברו כבר לאחר שלושים יום מפטירתו. בשנת תקצ”ג ניזוק מפגיעת ברק שפגע בכח ראייתו, ומאז התעוור. מאז ועד לפטירתו ישב ולמד בעל פה, ובשנותיו אלו ראו את זכרונו האדיר איך כל התורה סדורה בפיו כנתינתה מסיני. דבר זה אף מוזכר בהספדו של בעל ה”חתם סופר”, שכתב עליו: ”היה סגי נהור כמה שנים, וטעמו לא נמר וריחו לא פג מבקיאותו הנפלא וחריפותו”. ה”חתם סופר” מביא מספריו בכמה מקומות ומפלפל בהם, על אף שהיה מבני דורו. על ספרו ”שערי חכמה – שב שמעתתא” התבטא רבי מרדכי בנט בגודל התפעלותו: ”הספר הזה לא חברו ילוד אשה, אלא מלאך ה' צב-אות, כי לא נראה כבושם הזה בעולם”. בהדפסת ספריו ראה את עיקר ייעודו משמיים, אך מעולם לא לקח עול חובות כדי להדפיסם - ”לא הרשה לעצמו להדפיס בפעם אחת הרבה, כי ירא לנפשו שלא יוכל לשלם ההוצאות, כי מלאכת הדפוס היתה ביוקר. על כן הדפיס בכל פעם מקצת מחידושיו עד אשר שילם ההוצאות,