"שפע טל" – פרנקפורט דמיין, תע"ט – העותק בו למד האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים, עם הגהה בכתי"ק – מלפנים עותק ...

"שפע טל" – פרנקפורט דמיין, תע"ט – העותק בו למד האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים, עם הגהה בכתי"ק – מלפנים עותק הגאון רבי מרדכי אליעזר ערנגרובר אב"ד ווראנוב

ספר שפע טל, מפתח לחכמת הקבלה, מאת רבי שבתי שעפטל הורוויץ מפראג. פרנקפורט דמיין, דפוס שמעון טריר כ"ץ שלי"ט [בבית דפוסו של המדפיס יוהאן קעלנר], [תע"ט 1719]. מהדורה שניה. איורים ותרשימים קבליים.

עותק מיוחס.

בעותק זה למד האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר פעמים רבות. בעמוד האחרון מכתב-עדות בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מדעעש-בורו פארק רבי אלימלך אלטר פאנעט: "...הספה"ק הזה הי' אצל כ"ק מרן הגה"ק רבינו מסאטמער שליט"א... בשאלה ממני כמה פעמים ולמד בו זמנים טובא ע"י ידיד נפשי הב' החשוב ירא ושלם כמר מנחם מענדל גרינבערג נ"י – וע"ז באעה"ח [ועל זה באתי על החתום] י"ג סיון תשכ"ד לפ"ק, ברוקלין יצ"ו, הק' אלימלך אלטר פאנעט בהרה"ק מהר"י אב"ד דעעש שליט"א..."; תחת מכתב האדמו"ר מדעעש, מופיע מכתב-אישור חתום בידי משמשו-בקודש של האדמו"ר מסאטמר - רבי מנחם מענדל גרינברג: "ג"א [גם אני] באתי על החתום לקיים הנ"ל – מנחם מענדל הכהן גרינבערג".

הגהה בשולי דף יט/1 - ארבע מילים שנכתבו כנראה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, הכותב: "כי כל בגמטרי' יסוד". הגהות בכתיבות-יד שונות בשולי כמה עמודים.

העותק היה מלפנים בבעלות הגה"ק רבי מרדכי אליעזר עהרענגרובער אב"ד ווראנוב בעל "נחלת יוסף" (תלמיד ה"שבט סופר" בישיבת פרשבורג, חתן הגה"ק רבי פינחס שטיינער אב"ד איללאק) – חותמתו בדף-השער: "מרדכי אליעזר עהרענגרו[בער] חופ"קק ווראנאף והגליל יע"א" - הגאון רבי מרדכי אליעזר עהרנגרובר אב"ד ווראנוב בעל "נחלת יוסף" (תרכ"ח בערך – כסלו תש"ג), מגדולי רבני הונגריה. חתן הגה"ק רבי פנחס שטיינער אב"ד איללאק בעל "בריתי שלום". בבחרותו למד בישיבת הגה"ק רבי משה פאלאק אב"ד באניאהד, ובשנת תרמ"ה נסע יחד עם ידיד-נעוריו ובן עירו פאקש, המהרי"ץ דושינסקי, ללמוד בישיבת ה"שבט סופר" בפרשבורג. בהמשך חזר לבית הוריו וקיבל תורה מפי המרא דאתרא הגה"ק רבי זוסמאן סופר. בשנת תרס"ב מונה לרב בית-מדרש בעיר שטיינאמנגער (סאמבאטהעלי), ובשנת תרס"ח התמנה לדומ"ץ ורב ד"חברת ש"ס" בעיר פאפא. בשנת תרע"א עלה לשמש בכתר הרבנות בעיר הגדולה ווראנוב, בה כיהן במשך ל"ב שנה עד לפטירתו. בנו יחידו, הגאון רבי הילל מאיר משה (תרנ"ב-חשון תרע"ט), חתן הגה"ק בעל "ערוגת הבושם" ומחסידי המהרי"ד מבעלז.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

האדמו"ר מדעעש-בורו פארק רבי אלימלך אלטר פאנעט (תרפ"ט-תשס"ה), אב"ד דקהל "זכרון יוסף" בברוקלין, ניו יורק, ונשיא ומייסד כולל "מראה יחזקאל" בארץ ישראל. בן האדמו"ר רבי יוסף פאנעט אב"ד אילונדא ודעעש, ונכד הגה"ק רבי יחזקאל פאנעט בעל "כנסת יחזקאל". חתן הגה"ק רבי יחיאל גרינצווייג אב"ד דאלהא.

המשב"ק ר' ניסן מנחם מענדל הכהן גרינבערג (מכונה "ר' מענדל שיקאגא"), שימש במשך כמה שנים כ"הויז בחור" (בחור המתגורר בבית האדמו"ר ומופקד על צרכיו) אצל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בצעירותו היה בן-בית אצל הגה"צ ר' צבי הירש מייזליש אב"ד קהילת "שארית ישראל" בשיקגו, ונסע בהמלצתו ובעידודו ללמוד בישיבת סאטמר בוויליאמסבורג, שם התקרב אל רבו האדמו"ר מסאטמר. שימש בקודש במשך שנים רבות, ואף התלווה בשנת תשי"ט אל האדמו"ר מסאטמר בביקורו בארץ.

[2], ב-טז, יח-נג, נג-סב, סד-סו, סו-עד, עו-פ דף. 34 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, קמטים ובלאי. דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני - קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט; קרעים חסרים גדולים בדף השער, עם פגיעות רבות בטקסט משני צדי הדף, ובמסגרת (משוקמים בהדבקות נייר פרגמנט); הדבקות נייר ודבק בשולי כמה דפים. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.