"עצי חיים" על התורה ועל המועדים – מהדורות ראשונות – סיגט, תרפ"ז-תרצ"ד

"עצי חיים" על התורה ועל המועדים – מהדורות ראשונות – סיגט, תרפ"ז-תרצ"ד

ספר "עצי חיים" על התורה וספר "עצי חיים" על המועדים, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט:

1. ספר עצי חיים על התורה, שני חלקים - חלק ראשון על דרך האגדה וחלק שני על דרך הדרוש. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן עט זאהנע ודפוס פאננאניא אחים ראזענטהאל, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה.

הספר יצא לאור ע"י חתן המחבר, הגה"ק רבי חיים יצחק אייזיק הלברשטאם אב"ד סלאטפינא, בעזרת קרובו (אחיין המחבר), הרה"ג רבי יקותיאל יהודה גרוס דומ"ץ בסיגט (מלפנים אב"ד ברבשט). בראש הספר הקדמת "בני המחבר הקדוש" [שנכתבה כנראה ע"י חתניו הגדולים, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מצ'ישינוב ורבי יקותיאל יהודה הלברשטם האדמו"ר מקלויזנבורג], בה הם מברכים את גיסם [בן המחבר] לרגל עלותו על מקום אבותיו בכס רבנות סיגט: "תודה וברכה לאנשי עיר סיגוט... אשר קבלו אליהם באהבה כאיש אחד בלב אחד את כבוד גיסנו הבן יקיר בחור כארזים חריף ובקי כש"ת מו"ה יקותיאל יהודה טייטלבוים שליט"א, למלאות מקום אבותינו הקדושים" [בן המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (תרע"ב-נספה בשואה תש"ד), שעלה בגיל 14 לכהן על מקום אביו].

[3], ב-קכז; [2], ב-נ דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. כריכה מקורית, עם שדרה ופינות מעור, בלויה ופגומה מעט.

2. ספר עצי חיים על המועדים. סיגט, דפוס א. קויפמאן עט זאהנע, תרצ"ד [1934]. מהדורה ראשונה.

דרשות לראש השנה, שבת תשובה, יום הכפורים, סוכות, חנוכה, ארבע פרשיות, פורים, שבת הגדול, פסח ושבועות. בראש הספר הקדמת בן המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (תרע"ב-נספה בשואה תש"ד), שבה כותב: "אחלה בזה את אנשי ידידנו נ"י שיביאו ברכה לתוך ביתם ויקנו את הספר הקדוש בכסף מלא... שישאו ברכה מן השמים, להתברך בכפלים, ועינינו תחזנה בבנין ציון וירושלים...".

[3], ב-קנח דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה חדשה.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בעל ה"קדושת יו"ט", וחתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מרצפרט (בן ה"דברי חיים" מצאנז). הסתופף אצל צדיקי הדור, ובייחוד אצל דודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן אצל האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. היה גדול בתורה ומופלג בחכמה, קדושה ויראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו. לאחר הסתלקות אביו בשנת תרס"ד, בהיותו בן 24 שנים בלבד, עלה על מקומו בכס הרבנות והאדמו"רות בסיגט, בירת חבל מרמרוש, ותפס את מקומו בהנהגת יהדות הונגריה ובהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית. השפעתו היתה רבה ולדעתו היה משקל מכריע בבחירת רבנים ובמינוי דיינים ושוחטים בקהילות החרדיות בהונגריה, ובייחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט (שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש). אחיו הצעיר הוא האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.